ברוך ויניצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך ויניצקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 במרץ 1918
פתח תקווה
פטירה נובמבר 2000 (בגיל 82)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד פעיל באצ"ל, חבר במועצת העיר פתח תקווה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוך ויניצקי (16 במרץ 1918נובמבר 2000) היה ממקימי סניף האצ"ל בפתח תקווה, כתב בעיתון "המשקיף" ואחד מגולי האצ"ל והלח"י ששהו במחנות המעצר הבריטים באפריקה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח תקווה לליפא ומרים ויניצקי, ממקימי המושבה, אח לשישה. למד בבית-הספר נצח ישראל במושבה ובבית הספר תחכמוני בתל אביב. נישא לשושנה סנדרוב ולזוג נולדו שלושה ילדים.

החל את פעילותו המחתרתית בגיל 15. בשנת 1938 הקים את סניף אצ"ל בפתח תקווה עם עוד שישה אנשים. עיקר פעילותו הייתה בהברחת נשק.

ב-19 באפריל 1944 כשהתחיל מרד האצ"ל, נעצר במערכת עיתון "המשקיף" יחדיו עם אחיו יוסף ויניצקי, אף הוא כתב העיתון. השניים הובלו לבית הכלא המרכזי במחוז, "הקישלה" שביפו.

הם היו אסורים במשך יותר מ-4 שנים במספר מקומות שונים: תחילה שישה חודשים בלטרון, ומבוקר חמישי ב' בחשוון תש"ח הוטסו למחנות המעצר בסודאן, קניה ואריתריאה (לאריתריאה הוא הוגלה בקבוצת ה-251 עם שני אחיו). מכיוון שהיה כבר אב לילד, לא השתתף ויניצקי בבריחות ממחנות המעצר באפריקה. האחים שבו לארץ ביולי 1948.

משנת 1952 שימש כגבאי וחבר הנהלת בית הכנסת הגדול בפתח תקווה. היה חבר בהנהלת חברה קדישא. בשנת 1983 הוא היה מועמד לראשות העיר מטעם הליכוד, ופעל כחבר במועצת העיר. בשנת 1988 הוענק לו התואר "יקיר פתח תקווה"[1].

נפטר בנובמבר[2] 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]