ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוך רבינוביץ מימין, בתמונה שצולמה על ידי רומן וישניאק

הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, שדליץ פולין - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקוה ישראל) היה האדמו"ר ממונקאץ', עד לשנת תש"ה[דרוש מקור]. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל ומשנת תשכ"ג כיהן כרבה של חולון. באחרית ימיו ישב בפתח תקווה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבנם השלישי של יוטא‏‏‏[1] והאדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא. שמעו הגיע לאוזני רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאץ' שחיפש חתן לבתו היחידה - חיה פרימא רבקה. רבי חיים אלעזר נסע לשדליץ לפגוש את הילד והחליט על השידוך. התארס בגיל צעיר. נישואיו התקיימו במונקאטש בי"ז באדר תרצ"ג.

בב' בסיוון תרצ"ז, בהיותו בן 22 שנה, נפטר חותנו והרב רבינוביץ הפך לאדמו"ר. הוא עמד בראשות ישיבת "דרכי תשובה" שמנתה למעלה מארבע מאות תלמידים, עסק בפיקוח על כשרות, מקוואות, גיטין וקידושין. כאב"ד וישב בדיני תורה מסובכים שהגיעו מכל המחוז. כחודש לאחר פטירת חותנו, ב-11 ביוני 1937, נקרא לשירות בן חצי שנה בצבא הצ'כוסלובקי.‏[2] הוא התפרסם גם מחוץ לארצו. במאמר בביטאון המפלגה הנאצית, ה"פלקישר באובכטר", נכתב שהוא "שליטה למעשה" של רותניה הקרפטית.‏[3]

מלחמת העולם השנייה פרצה כשנתים וחצי לאחר מינויו לאדמו"ר. מאחר שהייתה לו אזרחות פולנית, הוא גורש עם עוד 80,000 יהודים אזרחי פולין למחנה קמניץ פודולסקי. בדרך למחנה ברח עם בנו בכורו לבודפשט. בשנת 1944 הצליחו בעזרת יעקב גריפל, נציג אגודת ישראל בקושטא, לקבל סרטיפיקטים לארץ ישראל. במהלך שהותו בבודפשט סיכן את עצמו אצל השלטונות ההונגרים כדי להציל אלפי יהודים, בין היתר בעזרת השגת סרטיפיקטים ליהודי פולין כך שיוכלו להיכנס להונגריה.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש מונקאטש בפתח תקווה

בכ"ו בניסן תש"ה נפטרה אשתו, ומאז חדל הרב רבינוביץ' לשמש כרבם של חסידי מונקאטש. רובם קיבלו כעבור כ-16 שנה את בנו - רבי משה יהודה ליב רבינוביץ כאדמו"ר. בשנת תש"ז נישא בשנית עם יהודית, עבר לברזיל וקיבל את רבנות סאו פאולו ויהדות ברזיל. בתשכ"ג מונה כרב הראשי לעיר חולון. לאחר שפרש לגמלאות בשנת תשל"ו עבר לפתח תקווה והקים שם בית מדרש בשכונת כפר גנים. בפתח תקווה הוא עבר אירוע מוחי ובעקבותיו קיבל שיתוק. לאחר שהבריא חלקית הוציא לאור את הספרים "דברי נבונים" על התורה ו"בינת נבונים" על השואה על-פי מאמרי חז"ל.

ביום חמישי האחרון לחייו הדליק הרב רבינוביץ נר שלישי של חנוכה ונפטר. ילדיו מנישואיו הראשונים: צבי נתן דוד, חיים אלעזר, האדמו"ר רבי משה יהודה ליב רבינוביץ ממונקאץ', האדמו"ר רבי יצחק יעקב מדינוב, ויוטא. ילדיו מנישואיו השניים: רחל לביאה (גרוסמן) ומאיר בצלאל יאיר.

נקבר בבית הקברות סגולה ליד אביו, שאת ארונו העלה לישראל בה' באלול תשל"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]