ברונדיבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בְּרוּנְדִיבַּר היא אופרה שנכתבה ב-1938 והועלתה בזמן השואה בגטו טרזיינשטט על ידי מקהלת ילדים יהודים, שחלקם התחלפו במשך הזמן.

האופרה נכתבה בשנת 1938 על ידי שני יוצרים יהודיים: האנס קראסה (1899-1944), מלחין יהודי יליד פראג, אשר גורש לגטו טרזיינשטט באוגוסט 1942 ונרצח בתאי הגזים בבירקנאו ב-16 באוקטובר 1944; ואדולף הופמייסטר, שכתב את הטקסט לאופרה, משורר שברח מצ'כיה ב-1939 וחזר לפראג לאחר מלחמת העולם השנייה.

האופרה תיארה את סיפור התמודדותם של שני ילדים, אניצ'קה ופפיצ'ק, עם מציאות חיים קשה: מחלת האם וקשיי פרנסה מאלצים אותם לנדוד לעיר הגדולה ולנסות להשיג עבור האם חלב, שלדברי הרופא אמור לסייע בהחלמתה. שם הם פוגשים את ברונדיבר, זמר רחוב עם שפם, המשתמש בתיבת נגינה לפרנסתו. הם מנסים לחקות אותו ולשיר ברחוב, אך הוא כועס עליהם על יצירת תחרות כנגדו ומסלק אותם משם. בלילה מתקרבים אל הילדים ציפור, חתול וכלב והם מבטיחים לעזור להם במשימתם, עם כל ילדי העיר. למחרת החיות וילדי העיר מגרשים את ברונדיבר ומפנים את מקומו עבור שני הילדים. ברונדיבר גונב לילדים את הכסף שקיבלו על שירתם, אך ילדי העיר והחיות מגרשים אותו ומחזירים לילדים את הכסף. הילדים משיגים חלב ומביאים אותו לאם החולה. בסיום שרים כולם שיר ניצחון, תקווה וכוח של הטובים כנגד הרעים.

גטו טרייזינשטט, בו הועלתה האופרה

ב-1942 החלו חניכי בית יתומים בפראג לבצע חזרות כדי להעלות את האופרה. לאחר שתי העלאות של האופרה, נשלחו הילדים לגטו טרזיינשטט, במרחק של כשעה נסיעה מפראג. בין האסירים שנשלחו לאכלס את הגטו היו גם אמנים, מלחינים ומוזיקאים שהמשיכו ליצור פעילות תרבותית ענפה, בצד קשיי הקיום ואי הוודאות שאפיינו את חיי הגטו. הנאצים השתמשו בגטו זה ובפעילות התרבותית בו כדי להסוות את השמדת יהודי אירופה, והוא הוצג על ידם כגטו לדוגמה בביקור משלחת הצלב האדום ב-23 ביוני 1944. האופרה "ברונדיבר" הייתה אחת היצירות החשובות שהועלו בגטו בתקופה זו, והיא נועדה לסמל עבור יושבי הגטו את התקווה לשרוד ולהינצל. משלחת הצלב האדום צפתה בקטע הסיום של האופרה במהלך ביקורה בגטו.

האופרה אף צולמה לסרט תעמולה נאצי, "הפיהרר מעניק עיר ליהודים". צילומי הסרט החלו ב-26 בפברואר 1944, בבימוי הבמאי היהודי המפורסם קורט גרון. מטרת הסרט הייתה להראות עד כמה היטיב משטרו של היטלר עם היהודים. לאחר צילום הסרט נשלחו הבמאי ורוב השחקנים ואנשי הצוות, אל מותם במחנה ההשמדה אושוויץ. הסרט לא הוקרן מעולם, אך קטעים ממנו שימשו בתעמולה הנאצית, וחלקם שרדו עד היום.

האופרה הועלתה בגטו 55 פעמים. חלק מהילדים השחקנים התחלפו לעתים לאחר טרנספורטים שבוצעו מדי פעם, בהם הועברו חלק מיושבי הגטו אל מחנות השמדה. לכן הילדים שהשתתפו בהצגה למדו מספר תפקידים, למקרה שייאלצו להחליף ילדים שהועברו מהגטו. מספר שחקנים הופיעו בכל ההצגות, בהם הונזה טרייכלינגר, שגילם את ברונדיבר, וגם הוא נספה בהמשך באושוויץ.

שנים אחר כך, האופרה זכתה מספר פעמים להעלאה מחודשת בישראל, בהם העלאה משותפת על ידי מקהלות ילדים מישראל ומגרמניה ובליווי התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ב-2010[1]; והעלאה משותפת של מקהלות ילדים מישראל ומפראג ובליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות ב-2011[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל גורדון, האופרה של ילדי גטו טרזין, באתר "הבמה", 21 בינואר 2010
  2. ^ ברונדיבר בפילהרמונית: "אשרי שזכיתי לראות את ברונדיבר – גם בהיכל התרבות", 29 באפריל 2011, באתר "בית טרזין"