דלקת סימפונות כרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ברונכיטיס כרונית)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דלקת סמפונות כרונית
Chronic bronchitis
תחום רפואת ריאות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D029481
סיווגים
ICD-10 J42
ICD-11 CA20.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברונכיטיס כרוני בכלב מסוג פקינז

דלקת סמפונות כרוניתאנגלית: Chronic bronchitis) היא דלקת כרונית של הסמפונות, הנמנית עם הסוג COPD. מאפייניה המרכזיים הם שיעול במשך חודשיים עד שלושה בשנה במשך למעלה משנתיים רצופות, בליווי חשיפה לעישון ברוב המקרים. לרוב מאופיינת הדלקת בשיעול בוקר, אשר הולך ומחמיר במשך הזמן. אז מתפתחת היפוקסמיה בשלב מוקדם יחסית, אשר מלווה ביתר לחץ דם ובאי ספיקת לב באונה הימנית. החולים בדלקת הסמפונות הם לרוב סטאטיים (ולכן משמינים), בצקתיים (בשל אי ספיקת לב ימנית) והיפוקסמיים (מכונים blue blotters).

דלקת סמפונות כרונית שכיחה בקרב מעשנים ובקרב אנשים שגרים בערים עם זיהום אוויר ניכר. היא פוגעת לרוב בעשור החמישי לחיים.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה התקין של דפנות הסמפונות מכיל אפיתל, תת-ריר וסחוס. התאים מפרישים ריר על פני השעריות (Cilia) של דרכי האוויר. בדלקת סמפונות כרונית נוצרת דלקת בדפנות הסמפונות עצמן, והיא מלווה בהיפרטרופיה ובהיפרפלסיה של הבלוטות מפרישות הריר. כתוצאה מכך, גדלים תאי הגביע על חשבון מספרם של התאים הריסניים. המדד המצביע על העלייה ברקמה של הבלוטות עצמן, Reid index, מציין את היחס בין עובי הבלוטות לעובי הסמפון; כיום אינו מצוי בשימוש קליני. בנוסף לכך, קיימים ברקמה שינויים מטפלסטיים ודיספלסטיים, עד כדי התכייבות של הברונכים כתוצאה מהדלקת.

כתוצאה מהעלייה המשמעותית בהפרשת הריר בשילוב עם העלייה בעובי דפנות הסמפונות, נחסמות דרכי האוויר. לרוב החולים קיימת במקביל גם נפחת המעצימה את האפקט החסימתי. עם העלייה בחסימת הסמפונות, נוצרת היפוקסיה קשה, קוצר נשימה ושיעול עם זיהומים חוזרים. הרס הרקמה גורם לעליה בלחץ הדם הריאתי, ללב ריאתי ולאי ספיקת לב ימנית.

הטיפול בדלקת הסמפונות הכרונית כולל לעיתים גם טיפול אנטיביוטי עקב הסיכוי הגדול לזיהומים חוזרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.