ברוק שילדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוק שילדס
Brooke Shields (2008).JPG
ברוק שילדס, 2008
תאריך לידה: 31 במאי 1965
מקום לידה: ניו יורק, ארצות הברית
ברוק שילדס וסר ג'ון מילס בסרט "סהרה" (צילם יוני המנחם, 1983)

כריסטה ברוק קמיל שילדסאנגלית: Christa Brooke Camille Shields; נולדה ב-31 במאי 1965) היא שחקנית ודוגמנית אמריקאית. שילדס פרצה לתודעת הקהל המערבי כבר בגיל 12 כשגילמה בקולנוע תפקידי ילדה-נערה בסרטים, שחלקם עוררו מחלוקת בשל הגוון הארוטי שהיה בהם, והמשיכה בקריירת דוגמנות מוצלחת. בשנים מאוחרות יותר ניסתה לשחק בסרטים בעלי אופי שונה ולצאת מדמות הנערה היפה שנחרתה בזיכרון צופי הקולנוע, אולם ללא הצלחה אמיתית.‏[1]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילדס נולדה בניו יורק למשפחה מבוססת. אביה, פרנסיס אלכסנדר שילדס היה איש עסקים עשיר ממנהטן ונצר למשפחת מלוכה אירופאית ואמה, טרי שילדס, הייתה דוגמנית ושחקנית. הוריה התגרשו בילדותה. שילדס התחנכה בבתי ספר בניו ג'רזי.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בגיל תשע החלה ברוקס להשתתף בסרטי קולנוע וטלוויזיה. תחילה בתפקידי משנה וב-1978, בסרטה הרביעי, "ילדה יפה", בבימויו של לואי מאל, שיחקה בתפקיד ראשי וגילמה דמות ילדה המתגוררת עם אמה היצאנית (בגילומה של סוזן סרנדון) בבית בושת. הסרט כלל סצינות עירום של חלק מהשחקניות, כולל סצנת עירום של שילדס עצמה שקוצצה בחלק מהמדינות בהן הוקרן הסרט. הופעתה הפרובוקטיבית של ברוקס בת ה-12 (בת 11 בעת שצולם הסרט) ואופיו של הסרט, הביאו לדיון ציבורי בנושא פורנוגרפיית ילדים. שנה לאחר מכן, ב-1979, הופיעה בסרט "וונדה נבאדה" (Wanda Nevada) שגם בו נכללו סצינות מעוררות מחלוקת אך הפעם ללא הד ציבורי נרחב.

הסרט הבא בו השתתפה ואשר זכה להצלחה ולהד תקשורתי היה "הלגונה הכחולה" (1980), בו שיחקה מול כריסטופר אטקינס. השניים גילמו זוג ילדים שספינתם נטרפת והם גדלים על אי טרופי בודד. גם סרט זה כלל מספר סצינות עירום, ומאוחר יותר, העידה שילדס בפני ועדה מטעם הקונגרס האמריקאי כי בחלק מהסצינות הללו הוחלפו כוכבי הסרט על ידי כפילים. שנה לאחר מכן, ב-1981, כיכבה ברוקס בסרטו של הבמאי האיטלקי פרנקו זפירלי, "אהבת בוסר". הסרט נחשב לכישלון קופתי ובקורתי. היא זכתה בפרס People's Choice Award בקטגורית השחקן הצעיר המועדף במשך ארבע שנים רצופות (מ-1981 עד 1984).

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילדס הופיעה במספר סרטי, סדרות ותוכניות טלוויזיה. ב-1980, היא הייתה האורחת הצעירה ביותר שהופיעה אי פעם בסדרת החבובות וכאורחת בסדרה זו יצרה ביחד עם החבובות את גרסתם להרפתקאות אליס בארץ הפלאות. לאחר כשנה, התארחה בתוכניות "Fridays" ו"סאטרדיי נייט לייב" ששודרו בערוץ ABC והופיעה בתפקיד קומי באחד מפרקי הסיטקום חברים. תפקיד זה הוביל ישירות לבחירתה לתפקיד הראשי בסיטקום אחר, סוף סוף סוזן ("Suddenly Susan") של NBC, בו השתתפה מ-1996 ועד 2000. עבור השתתפותה בסדרה זו זכתה ב-1997 בפרס People's Choice Award בקטגוריית "שחקנית חדשה בסדרה" ופעמיים בפרס גלובוס הזהב. בשנים 2008 - 2009 הופיעה בתפקיד וונדי הילי בסדרת הדרמה ליפסטיק.

שילדס הופיעה כשחקנית אורחת במספר פרקים של הסדרה מופע שנות ה-70. היא שיחקה בתפקיד פאם ברקהרט, אמה של ג'קי. שילדס השתתפה כקריינית במופע מוזיקלי על פי הסיפור "The Runaway Bunny" שהולחן על ידי גלן רובר והוקלט על ידי התזמורת הפילהרמונית המלכותית עם הכנר איתי שפירא.

ב-1993, שיחקה שילדס בפרק אחד של הסדרה זינוק לאתמול.

דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בגיל 11 חודשים צולמה שילדס לפרסומת. בהיותה בת 14 (1980), החלה לדגמן בסוכנות הדוגמנות איילין פורד ותצלומה הופיע על שער מגזין האופנה ווג. באותה שנה, הופיעה שילדס בפרסומות טלוויזיה של חברת הג'ינס קלווין קליין. פרסומות הטלוויזיה שלה כללו את המשפט הפרובוקטיבי "אתה רוצה לדעת מה מפריד ביני לבין ג'ינס הקלווין שלי? כלום", שהביאו להצלחת מסע הפרסום ולפרסומה של שילדס.

כתוצאה מהקריירה הכפולה כדוגמנית וכשחקנית, הפכה שילדס בגיל 16 לאחת מהדוגמניות המבוקשות בעולם. המגזין טיים דיווח בפברואר 1981 כי שכרה ליום צילומים כדוגמנית עמד על 10,000 דולר. ב-1983 הופיעה שילדס על שערי מגזיני האופנה הנחשבים בעולם מספר פעמים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילדס עשתה הפסקה בקריירת המשחק שלה בעת שלמדה באוניברסיטת פרינסטון, מ-1983 עד 1987, וסיימה תואר בספרות צרפתית. נושא התזה שלה בסיום לימודיה היה: "החניכה: מתמימות לנסיון: מסע גיל ההתבגרות בסרטיו של לואי מאל, "ילדה יפה" ו"לקומב לוסיין". בעת לימודיה בפרינסטון החלה שילדס להתראיין בפתיחות על חייה הפרטיים ודיברה בגילוי לב על מיניותה ועל נושא הבתולין שהעסיק אותה.

במהלך לימודיה בפרינסטון היא כתבה ספר אוטוביוגרפי שנקרא "On Your Own", ויצא לאור בשנת 1985.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-80 וה-90 עסקו הצהובונים האמריקאים באינטנסיביות בחייה הפרטיים של שילדס. יוחסו לה יחסים רומנטיים עם מספר ידוענים, ביניהם: טד מקגינלי, דין קיין, ג'ון קנדי ג'וניור, מייקל בולטון, אלבר השני, נסיך מונאקו ומייקל ג'קסון. באפריל 1997 נישאה שילדס לטניסאי האמריקאי אנדרה אגאסי. נישואיהם ארכו שנתיים עד לגירושין באפריל 1999. באפריל 2001 נישאה שילדס לכריס הנצ'י, כותב לתוכניות טלוויזיה. לזוג נולדו שתי בנות: רוואן פרנסיס (2003) וגריר המונד (2006).

באביב 2005 התראיינה שילדס למספר מגזינים ולתוכנית הטלוויזיה של אופרה וינפרי וחשפה בפני הציבור את מאבקה בדיכאון לאחר לידה ממנו סבלה, תסמונת שכללה תופעות כגון: דיכאון, מחשבות אובדניות, חוסר יכולת להענות לצורכי בתה התינוקת והתפתחות מאוחרת של קשר ותחושה אמהית. ספרה "Down Came the Rain", שיצא לאור באותה שנה, עסק בחוויותיה ובמאבקה בדיכאון לאחר לידה.

בעקבות גילוייה לציבור אודות דרכי התמודדותה בדיכאון לאחר לידה, התפתח ויכוח מתוקשר בין שחקן הקולנוע טום קרוז ובין שילדס. קרוז, שהשתייך לסיינטולוגיה הדוחה את מדע הפסיכיאטריה, גינה את שילדס על כך שנטלה ותמכה בנטילת תרופות נוגדות דיכאון כגון פקסיל. שילדס יצאה בתגובת נגד וטענה כי דבריו של קרוז "חסרי אחריות ומסוכנים". השניים הוסיפו ופרסמו בעיתונות מאמרים בזכות עמדותיהם. לטענת העיתון האמריקאי USA TODAY, באוגוסט 2006 השלימו השניים לאחר שקרוז התנצל על דבריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Brooke Shields, allmovie