ברוש הבקעה
| מדינה / טריטוריה | ישראל |
|---|---|
| מועצה אזורית | מועצה אזורית ערבות הירדן |
| חבל ארץ | מדבר שומרון |
| תאריך ייסוד |
1983  |
| שמות קודמים | נח"ל בתרונות |
| גובה | −205 מטרים |
| קואורדינטות | 32°19′10″N 35°32′31″E / 32.319569°N 35.542019°E |
 | |
  | |
ברוש הבקעה הוא כפר המאכלס את כפר הנוער נווה שריה. הוא נמצא בבקעת הירדן, צמוד לכביש 90. בעבר היה[1] כפר נופש שהוקם בצפון בקעת הירדן על ידי שריה עופר, בסגנון כפר אמנים. עופר נרצח במקום באוקטובר 2013 ובעקבות הרצח עברה ישיבת ההסדר שדמות נריה לשכון במקום. ב-29 בנובמבר 2013 הישיבה הוחלפה על ידי קבוצת אמנים שהקימה גרעין התיישבותי חדש במטרה להפוך את המקום לכפר אומנים. בהתאם לדרישות המועצה האזורית, כפר האמנים פונה בתחילת 2016, והוכרז כנטוש.
בסוף שנת 2016, הוקם במקום כפר נוער בשם "נווה שריה". הכפר מאוכלס על ידי התלמידים ו-17 משפחות צוות.
תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מלחמת ששת הימים היה במקום מחנה צבא ירדני קטן. לאחר המלחמה שימש המקום לאימוני לוחמה בשטח בנוי. במסגרת ההתיישבות בבקעת הירדן, הוקמה במקום ב-1983 היאחזות נח"ל בשם בתרונות[2], משום שמיקומה צופה אל בתרונות החוואר של גאון הירדן. בהמשך שונה שמה לברוש. במהלך שנות ה-90' פנו גורמים רשמיים אל אל"ם (במיל') שריה (יאיא) עופר, ששרת בעבר בבקעת הירדן בסיירת חרוב, בבקשה להקים במקום כפר נופש.
כפר הנופש[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפר הנופש, שנקרא ברוש הבקעה, שימר את שמה של היאחזות הנח"ל ברוש, בצירוף שם האזור (בקעת הירדן), כדי לבדל אותו ממושב ברוש שליד נתיבות. כפר הנופש השתרע על שטח של 700 דונם. המקום שופץ ועוצב תוך שימור ההיסטוריה של המקום. מבנה האכסניה שופץ ברוח המבנה הירדני המקורי אשר שימש למגורי קצינים. המבנה ליד הבריכה, שהיה חדר האוכל ומועדון החיילים, יועד לשיקום תוך שמירה והקפדה על מורשת המקום[דרוש מקור]. הוא פעל שנתיים ככפר נופש, ולאחר מכן נפתח מחדש כאתר המתמחה בסדנאות מקצועיות ורוחניות ליחידים ולקבוצות.
מייסד המקום, שריה עופר, עבר להתגורר בכפר בשנת 2010. ב-10 באוקטובר 2013 שמע רעשים בחצר ביתו. הוא יצא לחצר, שם ארבו לו זוג פלסטינים ורצחו אותו במוטות ברזל ובגרזנים. מאוחר יותר נקבע על ידי השב"כ שהרצח נעשה על רקע לאומני[3].
לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הרצח ישיבת שדמות נריה, המונה כ-100 בחורים, עברה משדמות מחולה הסמוכה אל ברוש הבקעה. בנוסף לתלמידים עברו למקום מספר משפחות משדמות מחולה שחלקן נמנות עם בוגרי הישיבה. המשפחות התגוררו בצימרים שעופר בנה במקום.
הבחורים והמשפחות התחילו לטפח את ברוש ולטפל בתשתיות, אך לאחר כחודש וחצי הם פונו מן המקום.
כפר האמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 בנובמבר 2013 תלמידי הישיבה והמשפחות הוחלפו על ידי קבוצת אמנים, מעצבים, אנשי חינוך ומוזיקאים, שהקימו את הגרעין ההתיישבותי עוד לפני הרצח של שריה עופר[4], והפכו את המקום לכפר-אמנים קהילתי.
תושבי המקום דאז, אנשי יצירה ומעשה בעלי תחומי עניין שונים, ראו בהתיישבות זו שליחות שהמכנה המשותף הוא חיבור לפריפריה, לטבע, לפשטות בשילוב אמנות וחינוך לשם יצירת הרמוניה חברתית.
כפר האמנים הורכב מקבוצה מגוונת המקיימת אורח חיים דמוקרטי במרחב קהילתי מטופח ושוקק חיים אשר נמצא בדיאלוג מתמיד עם האוכלוסייה הסובבת ועם הטבע המקיף את ביתם.
שאיפתם הייתה להפריח את בקעת הירדן ולהיות בית פעיל לחינוך, תרבות ואמנות המזמין כל אדם לקחת חלק בקסם שיש למקום להציע ולהוות מקור לשלווה והשראה לצד יצירה ולמידה.
בנובמבר 2013 ברוש הבקעה נהיה כפר-אמנים קהילתי. כפר האומנים פונה בתחילת שנת 2016.
כפר נוער "נווה שריה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פינוי כפר האומנים הוחלט להקים במקום כפר נוער דתי לאומנויות ויצירה שיכשיר את המקום ליישוב עתידי. הוחלט שהמוסד ייקרא "נווה שריה" ע"ש אל"ם שריה עופר הי"ד שנרצח בכפר 3 שנים לפני כן.
בכ"ט בתמוז תשע"ו עברה המשפחה הראשונה, שהייתה חלק מצוות המורים של כפר הנוער, לגור במקום, ולאחריה עברו עוד כשתי משפחות. זמן קצר אחרי תחילת שנת הלימודים הגיעו התלמידים, והם שוכנו בצימרים שבמקום. בני הנוער והמורים טיפחו את המקום, שיפצו, עקרו, שתלו וסידרו תשתיות, והמקום הפך ירוק. בינתיים ממשיכות לבוא עוד משפחות והיישוב גדֵל מבחינת אוכלוסייה. הן מטפחות את המקום בתקווה שבעתיד יבנה שם מחדש היישוב "ברוש הבקעה". כיום נבנתה שכונת קרוואנים חדשה המונה כ-10 משפחות. סה"כ, גרות כיום בברוש הבקעה 17 משפחות, בנוסף לעשרות התלמידים הלומדים בכפר. כל המשפחות הן אנשי הצוות בכפר הנוער "נווה שריה".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעה שפיגל, 18 תושבים, ארבעה ילדים ואתון: כך נראה כפר אמנים בן שנתיים בבקעה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015- ישראל היום, "חיים חדשים בבקעה", 20.4.14
- האיש מן הבקעה: סיפורו של שריה (יאיא) עופר, 19.10.13
- אילה זמרוני, הקאובוי של הבקעה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2006
- דף הפייסבוק הרשמי של כפר האמנים שהיה ב-'ברוש הבקעה'
- נווה שריה - כפר נוער דתי לאמנות, יצירה וקיימות, באתר עמותת תימורה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אייל לוי, האיש מן הבקעה: סיפורו של שריה (יאיא) עופר, באתר nrg, 20 באוקטובר 2013
- ^ שנות השמונים באתר נח"ל
- ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/522/303.html
- ^ תלמידי הישיבה מחדשים את הישוב של יאיא ז"ל, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2013