ברזרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ברזרק
BERSERK COVER 23.jpg

ベルセルク "ברזרק" כרך מקורי ביפנית.
ベルセルク‏
(Beruseruku)
ז'אנר פעולה, פנטזיה, אימה, דרמה


מאנגה
יוצר קנטארו מיורה
הוצאה Hakusensha (יפן)
התפרסם לראשונה במגזין Young Animal (יפן)
תקופת הפרסום המקורית 1990 (כרך ראשון) 1992 (סדרה) – עדיין רצה
מספר הכרכים שהתפרסמו 34


אנימה: 剣風伝奇ベルセルク/Kenpū Denki Berserk ("המוזר שבמלחמה")
אורך פרק 24 דקות
במאי נאוהיטו טקאשי
תסריטאי
סטודיו Studio OLM (פרקים 1-66)
רשת השידור Nippon Television, Animax (יפן)
מדבבים בשפה העברית לא הופצה בעברית
תקופת שידור מקורית 7 באוקטובר 199731 במרץ 1998
מספר העונות 1
מספר הפרקים 25



ברזרקיפנית: ベルセルク‏) היא סדרת מאנגה ואנימה מז'אנר פנטזיית חרבות וכשפים אפלה אשר נוצרה על ידי המאנגקה קנטארו מיורה. הסדרה הופיעה לראשונה ב-1988, ומאז 1990 מפורסמת באופן רציף.

הסדרה, שזירת ההתרחשות שלה מעוצבת בהשראת אירופה של ימי הביניים, מתמקדת בחייו של הלוחם הנודד גאטס וביחסיו עם גריפית', מנהיג כנופיית שכירי החרב "להקת הנצים", וסגניתו של גריפית' קסקה. העלילה נעה סביב מסעו של גאטס ובפגישותיו עם בני-ברית ואויבים חדשים, תוך כדי תחילת השתנותו של העולם המוכר עקב אירועים על-טבעיים.

ברזרק, שכיום כ-24 מיליון עותקים של כרכיה נמכרו ביפאן וכ-7 מליון מחוץ לה, היא אחת מסדרות המאנגה-למבוגרים המצליחות ביותר בכל הזמנים, ונחשבת לאחת מיצירות המופת הגדולות של המדיה. בשנת 2002 זכתה הסדרה בפרס המצוינות (מקום שני) בטקס פרס התרבות ע"ש אוסאמו טזוקה השישי. נכון לאוקטובר 2009, 34 כרכים פורסמו.

סדרת האנימה שנעשתה על פי המאנגה זכתה אף היא לשבחים רבים, על אף הקיצוצים והשינויים שנעשו בה לעומת היצירה המקורית. האנימה שודרה באסיה (המזרח הרחוק), אמריקה, אירופה ואוסטרליה.

מקור שם הסדרה, "ברזרק" (וביפנית ベルセルク, Beruseruku), הוא מהמילה הלועזית Berserk. במקור שימשה המילה ככינוי ללוחמים נורדים עתיקים אשר היו נוהגים להשתולל מזעם בעת הקרב כך שהיה קשה לפגוע בהם. עקב עורות הדובים שנהגו ללבוש, כינו אותם berserkir, שפירושו בשפתם- "עור דוב", או גם "לא לובשים שריון" מאותה סיבה. מאז, המילה "Berserk" השתרשה באנגלית ופירושה הוא "שכרון קרב"- התפרצות או השתוללות זעם בצורת התקף. בסדרה, הדבר מתייחס ככל הנראה להתקפי הזעם של גאטס, המופיעים כאשר הוא נקלע למשבר רגשי או פשוט מגיע לנקודת מאמץ מסוימת בקרב, ובמהלכם קשה מאוד להכניעו.

רקע והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת המאנגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הראשון למאנגה הופיע ב-1988 במעין סיפור "אב טיפוס" בן 48 שכתב מיורה ולאחר מכן זכה עליו בפרס. הוצאת "האקוסנשה" הוציאה לאור את הכרך ("טנקובון") הראשון של הסדרה ב-1990. מאז יצאו לאור עוד שלושה כרכים נוספים בעלי מספר לא אחיד של פרקים בכל אחד מהם, עד שהסדרה החלה מתפרסמת באופן קבוע במגזין "יאנג אנימל" ("Young Animal"- "חיה צעירה") של הוצאת האקוסנשה החל משנת 1992. הסדרה ממשיכה להתפרסם באותו מגזין בקצב של פרק אחד מדי חצי-חודש; החל מהכרך החמישי של הסדרה (שהוא הראשון שיצא לאור מאז החלו פרקי הסדרה להתפרסם ב-"יאנג אנימל") כוללים הכרכים השלמים בין 8 ל-11 פרקים.

עיבוד האנימה הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 התחילה ההפקה של עיבוד האנימה. הסדרה הונפשה על ידי OLM (אורינטל לייט אנד מג'יק) ושודרה בניפון טלוויז'ן במשבצת אחרי חצות, מה-7 באוקטובר 1997 עד אפריל 1998. שידור האנימה ביפן התחיל בין ההוצאה של הכרכים ה-14 וה-15.

מכיוון שלרשות האולפנים המפיקים עמד תקציב מוגבל יחסית, עלילת המאנגה התבררה כרחבה מכדי שיעבדו אותה למסך בשלמותה. מסיבה זו, העיבוד הטלוויזיוני לקח הרבה חופש בסיפורה של העלילה ושודר תחת השם "קנפו דנקי ברזרק" (剣風伝奇ベルセルク, Kenpû denki beruseruku בתרגום חופשי- "המוזר שבמלחמה") במקום פשוט "ברזרק", שמה של הסדרה המקורית. בנוסף, העיבוד החליט להתמקד בעיקר בסאגת "טור הזהב" (כרכים 4-13 פחות או יותר). הסיפור ששודר נלקח ברובו בשלמותו מאותה סאגה, אם כי גם שם, חלק מהסצנות שנחשבו לבוטות או לאכזריות ביותר שונו או צונזרו. סצנות אחרות, כמו גם חלק מהדמויות מהסיפור המקורי, הושמטו לחלוטין מהעיבוד מכיוון שבמאנגה התבררו כרלוונטיות בעיקר לאחר סאגת טור הזהב.

הסדרה כוללת 25 פרקים (אם כי במקור תוכננו 26, ומפאת מגבלות כלכליות קוצץ ההיקף) בני 24 דקות כל אחד, מכילה חלק מעלילת הכרך הראשון של המאנגה ובעיקר את עלילת הכרכים ה-4 עד ה-13; עקב כך, היא מספרת בעיקר את סאגת "טור הזהב". בהתאם למאנגה, האנימה מתמקדת בעברו של גאטס ומציגה לצופים בעיקר את הרקע והסיבות להפיכתו ל"לוחם השחור" הקודר, כמו גם את שנות פעילותו כשכיר חרב יחד עם "להקת הנצים" ומערכת היחסים בינו ובין גריפית' וקסקה.

באסיה, חברה בשם VAP VIDEO שיווקה 13 קלטות וידאו ו-12 תקליטורי וידאו שכוללים שני פרקים כל אחד (פרק יחיד בקלטת ווידאו האחרונה ושלושה פרקים בתקליטור וידאו האחרון) מ-1998 עד 1999 ביפן.

קופסת הדי וי די של שבעת הדיסקים, כשהיא משתמשת במארזי תקליטור אדיו שוחררה ביפן ב-2001. באותה מדינה, שבעת הדיסקים שוחררו מחדש מאוחר יותר, אך הפעם במארז די-וי-די רגיל ב-2003. בחוץ לארץ, האנימה תורגמה לכתוביות ושוחררה ב-6 מארזי DVD רגילים ומארז קופסאות לאספנים של 7 DVD בקוריאה (Mania Entertainment) ב 2004. המוזיקה לסדרה הולחנה על ידי סוזומו הירסוואה.

עיבוד האנימה השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2010, הוכרז בכרך ה-35 של הסדרה כי מתוכנן לצאת לה עיבוד אנימציה חדש. מספר קדימונים פורסמו כבר אז והועלו לאתר יוטיוב. בהמשך נמסר כי החלק הראשון של העיבוד יהיה סרט באורך מלא אשר אמור לצאת בשנת 2011. סרט זה והעיבודים שיבואו לאחריו (שטרם ידוע באילו פורמט ייעשו) יהוו כולם פרויקט שיעבד את הסדרה בשלמותה לאנימציה.

עלילת המאנגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה עוקבת אחר חייו של אדם בשם גאטס, מילדותו ועד הפיכתו ללוחם נודד הידוע בכינוי "הלוחם השחור". חייו נעים סביב שתי דמויות עיקריות: גריפית', בן-בריתו לאורך תקופה מסוימת ולאחר מכן יריב מושבע שלו; קסקה, אישה שעם הזמן התפתח קשר רומנטי בינה לבינו. שתי הדמויות הללו מלוות אותו לאורך חייו בצורות שונות, ביחד עם רבות נוספות שחלקן מצטרפות אליו לפרק זמן מסוים או רואות בו כאויב.

הסיפור בנוי בצורת תצרף, כאשר כל העת נחשף חלק חדש ומתחבר לתמונה אחת כוללת. האנימה מהווה מעין רקע לסיפור המלא ומסופרת בעיקר בצורת זיכרון אחד ארוך, ואילו המאנגה ממשיכה הלאה. עד כה המאנגה מתחלקת ל-5 סאגות. ‏

סאגת הלוחם השחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

(כרכים 1 עד סוף 3)

בסאגה זו נערכת לקוראים היכרות ראשונה עם העולם של "ברזרק". הסיפור שהיא כוללת נועד יותר כדי לתת רקע והכרות עם חלק מהדמויות הראשיות מאשר לקדם את העלילה לאחר מכן. הדמות הראשית, גאטס, מוצגת לקוראים; אדם קודר למראה בעל עין אחת, זרוע מכנית וחרב אדירת ממדים, הנודד ברחבי הארץ ומחסל שדים, או כפי שהוא מכנה אותם "שליחים" (Apostles), המאכלסים אותה ללא מטרה או סיבה ברורה. מלבד השליחים, גאטס נלחם כל העת ברוחות מתים הנמשכות אל מעין "חותם" הטבוע בבשר צווארו ומדמם בכל פעם שהוא מתקרב אל ישות דמונית. אל גאטס מצטרף, שלא מרצונו של הלוחם, שדון בשם פאק המנסה לדלות עוד פרטים על עברו. לקראת סוף הסאגה מוצגות דמויותיהם של חמשת בני "יד האלוהים"- שדים רבי עוצמה שאחד מהם, העונה לשם פֶמְטוֹ, קשור אל גאטס בעברו. גאטס ממשיך במסעו לאחד שחיסל "שליח" אשר ברגעיו האחרונים גילה אנושיות, ולוקח ממנו קמע משונה בצורת ביצה עם חלקי פנים אנושיים מעורבבים על פניה, אותו הוא מכנה "בֶּהֶלית". בעוד בתו היתומה של ה"שליח" צורחת בעקבות גאטס שעוד תנקום בו, פאק בא לנזוף בו על האכזריות שלו ומגלה שהלוחם עוטה הבעה של עצב עמוק אשר לא אופיינית לו.

סאגת טור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

(סוף כרך 3 עד אמצע כרך 14)

עיבוד האנימה מתרכז בסיפור הסאגה הזו, אם כי בצורה מפורטת פחות מאשר במאנגה המקורית.

סאגה זו חוזרת לתחילת חייו של גאטס על מנת לתת רקע והסברים על עברו ועברם של שאר הדמויות המרכזיות, כמו גם על סופן הטראגי של חלק מהן. גאטס, יתום, אומץ מלידה על ידי שכיר חרב קשה-עורף בשם גאמבינו עד שבעקבות אי הבנה טראגית נאלץ להרגו בגיל 12 ולנוס על נפשו. לאחר כמה שנות נדודים, בגיל 15, גאטס מצטרף לכנופיית שכירי חרב בשם "להקת הנצים" המונהגת על צעיר כריזמטי ושאפתן בשם גריפית', שכילד גדל עני וכעת נחוש להשיג לו ארץ משלו. להקת הנצים בתורה נשכרת ע" ממלכת מידלאנד (Midland- "אמצע הארץ") להילחם בממלכת צ'ודאן השכנה במהלך "מלחמת מאה השנים". בעוד שלכאורה הסיפור עוקב אחר ההתקדמות במלחמה, הוא מתמקד למעשה במספר מערכות יחסים: בין גאטס וגריפית' מתפתחת חברות ונאמנות שהשניים מעולם לא נתקלו בה; גאטס מתיידד עם כמה מחברי הליבה של הנצים; קסקה, סגניתו של גריפית', נוטרת טינה לגאטס על הדרך שבה הצטרף לנצים וגרם לגריפית' להתעניין בו, אך עם הזמן מתפתח באיטיות קשר בין השניים; כמו כן, מוצגים יחסיו של גריפית' מול מלך מידלאנד ובתו שרלוט, ומול אצילי הארמון התככניים. היחסים הללו נסקרים לכל אורך המלחמה וגם לאחר סופה.

גאטס עוזב את הכנופיה לאחר שזו מביאה לסיום המלחמה, בטענה כי הוא רוצה ללכת בעקבות חלום משלו. גריפית' נכשל בניסיונו למנוע זאת, ושוקע בדיכאון כפי שמעולם לא חווה. הוא מפתה את שרלוט, ועקב כך מוכרז כפושע ונאסר בצינוק, בעוד שאר הכנופיה נאלצת לרדת למחתרת ונרדפת על ידי החוק. גאטס שומע על כך לאחר שנה וחובר ללהקת הנצים מחדש במטרה להציל את חברו. באותה עת מתפתח קשר רומנטי של ממש בינו לבין קסקה. הנצים מצליחים, לאחר מאמצים ואבידות רבות, לחלץ את גריפית' מצינוק העינויים, וכעת הוא אילם, נכה ומשותק בכל גופו. הוא כבר לא יכול לשמש כמנהיג.

לאחר מאבקים פנימיים ושיקולים רבים, גריפית' מפעיל את הבהלית שהוא עצמו נושא, וכך מתחיל אירוע הקרוי "ליקוי חמה". ארבעת חברי "יד האלוהים" מופיעים וגריפית' מתבקש להקריב את היקר לו מכול. הוא בוחר בחברי הלהקה ובגאטס, מתוך מחשבה כי הלה הוא היחיד שהצליח להשפיע עליו רגשית ולגרום לו לסטות מחלומו. כך מועלית כל הלהקה כקורבן וגריפית' הופך לבן יד האלוהים החמישי, פמטו. מכיוון שעקב הפיכתו לשד הוא חייב להתגבר על רגשותיו מול האדם החשוב לו מכול, פמטו אונס את קסקה מול עיניו של גאטס המוחזק בידי שדים. באירוע זה מאבד גאטס את אמת זרועו השמאלית ועינו הימנית. כמעט כל חברי הכנופיה נטרפים על ידי השדים הנוכחים באירוע, שחלקם גם מוצגים בסאגת הלוחם השחור וסאגות מאוחרות יותר. השורדים היחידים מהכנופיה הם הילד ריקט, שלא נכח באירוע, בעוד גאטס וקסקה ניצלים על ידי דמות מסתורית הידועה כאביר הגולגולת. פמטו יכול לחסל האביר ואת שני הניצולים לפני בריחתם, אך בראותו את גאטס גוסס הוא מהסס ונותן להם לברוח. דמות מרכזית נוספת המוצגת היא נוספרטו זוד, או "זוד האלמוות", "שליח" רב-עוצמה במיוחד המחפש תמיד להילחם באויבים חזקים יותר עד שיפגוש את "האולטימטיבי"; זוד מופיע לעתים בפני גאטס וחבריו אם כאויב ואם כנייטרלי כלפיהם, וככל הנראה רואה את אביר הגולגולת כיריב ראוי. לאחר סיום ליקוי החמה קסקה מאבדת את שפיותה, ומולידה יצור אשר במקור היה התינוק שלה ושל גאטס אך הוכתם ברשע עקב האונס שלה על ידי פמטו (הוא נעלם, וגאטס רואה אותו לעתים במסעותיו ובחלומותיו); גאטס משאיר אותה ואת ריקט בטיפולו של מכר, וחמוש ביד מכנית ובחרב אדירת ממדים יוצא למסע נקמה בחברי יד האלוהים, בשליחיהם ובייחוד בגריפית', וכך רוכש את השם "הלוחם השחור".

סאגת ההרשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(אמצע כרך 14 עד כרך 22)

סאגה זו חוזרת אל הנקודה שבה הפסיקה סאגת הלוחם השחור, שנתיים לאחר סוף סאגת טור הזהב ויציאתו של גאטס למסע הנקמה שלו, וכעת הוא בן כ-21. הסאגה מתחלקת לשלושה חלקים:

  • הילדים האבודים: במסעו, גאטס נגרר לקרב כנגד "שליחה" בשם רוזין החוטפת ילדים מכפר מסוים והופכת אותם לגרסאות מעוותות של שדונים. רוזין, כמו גם מספר "שליחים" נוספים שגאטס מחסל בדרכו אליה, הוצגה כאחת ה"שליחים" שטבחו בלהקת הנצים עוד לפני ליקוי החמה.
  • השרשרת הכובלת: גאטס מסכים לקבל לבסוף את פאק כמלווה במסעו. לראשונה מוצגים "אבירי שרשראות הברזל הקדושות", שלוחה של הוותיקן שבראשה עומדת פָרְנֶז, אישה שלכאורה דבקה בנצרות אך למעשה סובלת ממספר נטיות משונות (פירומניה, סדיזם קל ועוד). סגניה של פרנז הם אביר בגיל העמידה בשם אזאן וכן המלווה האישי שלה ששמו סרפיקו. גאטס נגרר לקרב עם האבירים בעקבות אי הבנה, וכשהוא עוזב אותם פרנז נודרת בליבה שעוד תהרוג אותו.
  • טקס הלידה: הקושאנים, לוחמים מטילי אימה מאימפריה גדולה, פולשים למידלאנד ומחריבים את עיר הבירה שלה, וינדהם. גאטס יוצא להציל את קסקה מידיה של האינקוויזיציה שחטפה אותה, כשבדרך מזהיר אותו אביר הגולגולת מאסון העתיד להתרחש בקרוב. האינקוויזיציה מונהגת על ידי כומר קנאי בשם מוזגוס, עליו נשלחים להגן אבירי הקודש. אל גאטס מתלווים לוּקה, אישה אמיצה המנהיגה חבורה קטנה של נשים הנאלצות להתפרנס בזנות, אציל בשם ג'רום המאוהב בה, וילד יתום ועקשן בשם איסידרו הלהוט ללמוד מגאטס את "הטכניקות הסודיות" שלו בחרב. לוקה מנסה להציל את נינה, אחת מחברותיה אשר משתתפת בטקסי פגאנים, ומגלה "שליח" שהיה בעברו אדם שחי בזבל ובין גופות; מכיוון שראה עד כמה העולם מכוער ואכזרי, הציע לבני יד האלוהים שיקריב את כל העולם הזה ובכלל את עצמו, ובתמורה יהפוך לבהלית שממנו ייוולד "העולם המושלם". ליקוי חמה נוסף מופיע, ובעיצומו מתפתח קרב בין גאטס ושותפיו לבין מוזגוס, הנחוש לשרוף את קסקה בטענה כי היא הסיבה להופעת השדים. לאחר לילה ארוך מאוד, מוזגוס ושותפיו מובסים ומעט בני אדם שורדים את ליקוי החמה, ביניהם גאטס ושותפיו, וכן פרנז ושותפיה שנאלצו להתאחד עם גאטס על מנת לשרוד. בבוקר מתבקע ה"שליח" - בהלית שגרם לכל הליקוי, וממנו נולד גריפית' כבן אדם שוב, אך הפעם "מבורך" על ידי בני יד האלוהים. הגוף שממנו התפתח גריפית' הוא זה של היצור שהולידה קסקה לאחר ליקוי חמה הראשון; הבהלית בלע אותו לפני טקס הלידה, וכך התפתח ממנו גריפית' האנושי. זוד, שגילה על הולדתו של גריפית' כבן אדם, מבין שסופסוף גילה את "האולטימטיבי" ובמקום לנסות לגבור על גריפית', מצטרף אליו. הקושאנים תוקפים את המקום, והניצולים נמלטים כל אחד לדרכו. גאטס, פאק וקסקה בורחים לבדם; איסידרו ממשיך לנדוד לבדו כדי למצוא את גאטס; ג'רום, לוקה וחברותיה נשארים יחדיו; נינה עוזבת עם נער שאהב אותה לפני שגילה שהיא משתתפת בטקסי הפגאנים, אותם עזבה עכשיו; פרנז עוזבת את הנצרות מתחילה לנדוד עם סרפיקו בעקבות גאטס כדי ללמוד עו על העולם. לפי בקשתו של ה"שליח" - בהלית מחברי יד האלוהים, גריפית' הוא שאמור עכשיו ליצור עולם טוב יותר.

סאגת נץ האלף[עריכת קוד מקור | עריכה]

(כרך 22 עד תחילת כרך 35)

סאגה זו עוקבת אחר השתנותו של העולם בעקבות שיבתו של גריפית' אליו כבן אדם, וידוע מעתה בתור "הנץ הלבן". הוא פוגש את גאטס וקסקה על האנדרטה שריקט הקים לזכר להקת הנצים הישנה. גריפית' טוען שחזר כדי להמשיך במסעו לרכוש לו ארץ משלו, ומרוצה מכך שהוא אינו חש חרטה וכבר לא מרגיש דבר כלפי גאטס; אולם, גריפית' בוחר לא להרוג את גאטס באותו מפגש ואף מציל את קסקה מתאונה, ולאחר מכן תוהה אם רגשותיו של התינוק שמגופו התפתח הם שמניעים אותו. מכיוון שבית-המכסה של גאטס וקסקה נהרס במהלך קרב של גאטס כנגד זוד באותו מפגש, פאק מעלה פתרון אחר בפני גאטס: לנדוד עם קסקה לאי-שדונים המהווה את מולדתו של פאק ונמצא בים הדרומי, שם יכולים גאטס וקסקה להיות בטוחים משדים; בהמשך נודע להם מפי אביר הגולוגולת כי מלך השדונים עשוי לרפא את קסקה מאי השפיות האוחזת בה עקב ליקוי החמה. השלושה יוצאים למסע, כשבהמשך מתעקש להצטרף אליהם איסידרו כדי ללמוד מגאטס להילחם, ופרנז מבקשת ממנו להצטרף כדי שתוכל ללמוד עוד העולם, יחד עם סרפיקו. גאטס, שמעולם לא הרשה לאף אחד ללוות אותו מלבד פאק, מסכים לשלושה להצטרף בתקווה שיוכלו לעזור לו לשמור על קסקה אשר לא בוטחת בו. בהמשך מצטרפת אליהם ילדה-מכשפה בשם שירקה עם חברתה השדונת אברלה, בעקבות משימה שלשמה הם צריכים לשתף פעולה.

במקביל, "הנץ הלבן" מרכיב לו להקת נצים חדשה. הפעם, רבים מחברי הלהקה הם בעיקר "שליחים" רבי עוצמה (כמו זוד), מה שהופך אותה לחזקה ביותר. גריפית' מוביל אותם למלחמה בקושאנים, ונודע שוב כמי שעומד להושיע את מידלאנד, כפי שהתפרסם במהלך מלחמת מאה השנים.

אדוניתה של שירקה, מכשפה עתיקה שאף קרובה לאביר הגולגולת, מציידת את גאטס וחבריו בשלל כלי נשק ואביזרים קסומים להמשך מסעם, כשהבולט מביניהם הוא "שריון הברזרק" שמקבל גאטס. השריון מגדיל את כוחו בעת הקרב אך גם גורם לו לפציעות מאסיביות לאחריו, וגרוע מכך - גורם לצד היצרי והחייתי שבו (שבתודעתו מגולם על ידי זאב חשוך) להתעצם ולהפסיק להבדיל בין אויב לבעל-ברית. המכשפה אף מעניקה קמיעות להרחקת שדים בשביל גאטס וקסקה כדי שיוכלו להגיע לאי השדונים. החבורה מתמודדת עם קשיים רבים בדרכם לנמל, ביניהם חוסר האמון של סרפיקו בגאטס, מתקפות כבדות של שדים מדי לילה, גאטס המאבד אט-אט שליטה על יצרו המפלצתי בעקבות השריון, וניסיונות מצד משפחתה של פארנז להחזיר אותה לביתה. לבסוף מצליחים כולם לעלות על ספינה לים הדרומי, עם מספר בעלי-ברית חדשים: בעל הספינה, רודריק, הוא ארוסה החדש של פארנז שארגן לה אחיה בתמורה להפלגה; אותו אח, מאגניפיקו, מתלווה גם הוא להפלגה; כמו כן, החבורה שבה ופוגשת את האביר אזאן מאבירי שרשראות הברזל הקדושות, שנושל מתפקידו וכעת עוסק בניקוי הסיפון בצד אימונים בחרב לאיסידרו הצעיר. החבורה נוטשת את מידלאנד בעיצומו של קרב בין כוחותיו של גריפית' וצבא הקושאנים, וגאטס אף מספיק לראות בחטף את דמותו של גריפית' המרוחק מעבר לעיר, בטרם ספינתם שטה לכיוון הים הפתוח.

לאחר קרבות עקובים מדם בין להקת הנצים החדשה וצבאו של גנישקה, קיסר הקושאנים והאימתני שב"שליחים", פורץ קרב אחרון סמוך לעיר הבירה. בקרב זה משתפים פעולה כל חברי להקת הנצים, ללא הבדל בין שדים ובני אדם. גריפית' מתייצב בעצמו מול גנישקה בצורתו המפלצתית, ולרגע משתנה אף הוא לצורתו השדית ומכריע אותו, כשלמעשה גואל אותו מהאפלה שבה היה שרוי עד אז. אביר הגולגולות מופיע באותו הרגע ותוקף את גריפית' עם חרב שחישל מבהליתים של "שליחים" שהרג, אך גריפית' משתמש באבחה, שפועלת כחתך בחלל ובזמן, כדי להפוך את גופתו המתה של גנישקה למקור חדש לחיים בעולם חדש מעשה-כפיו. בירת מידלאנד העתיקה מתחדשת, ובמקביל, בכל העולם, פנטזיה מתערבבת במציאות, ומפלצות ושדים מהאגדות מופיעים לצד בני אדם. העולם החדש, שגריפית' התכוון ליצור מזה זמן רב, קורם עור וגידים.

סאגת פנטזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסאגה זו ממשיכים גאטס וחבורתו במסעם הימי אל אי השדונים, כשבדרך הם נאלצים להתמודד עם מפלצות ושדים שחדרו לעולם עקב המהפכה שביצע גריפית'.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הנצים המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גָאטְס (נובוטושי הייאשי): הדמות המרכזית ב"ברזרק". נולד מהגופה של אמו ואומץ על ידי שכירי חרב, איתם גילה כישרון בלחימה כבר מגיל צעיר, אך בהיותו בן 12 נאלץ להרוג את אביו המאמץ בלית ברירה. בגיל 15 משך את תשומת לבו של גריפית' בזכות כשרונו בקרב וסופח ללהקת הנצים. במהלך מלחמת מאה השנים נגד צ'ודאן נודע גאטס כ"טובח מאה האנשים" לאחר קרב שבו הרג לבדו מאה חיילים במטרה לחפות על קסקה. לאחר אירועי ליקוי החמה פתח גאטס במסע נקמה נגד בני יד האלוהים ושליחיהם, ונודע כ"לוחם השחור". בסאגה הנוכחית עושים גאטס וחבורתו את דרכם לאלפהלם, מקום משכנו של מלך השדונים, במטרה לרפא את קסקה ממחלת הנפש שאחזה בה אחרי אירועי ליקוי החמה. גאטס משתמש ב"שריון הברזרק" שקיבל מפלורה ושירקה. השריון מעצים את כוחותיו בעזרת הזעם והשנאה היוקדים בו, אך גם מזיק לגופו.
  • קָסְקָה (יוקו מיאמורה): האישה היחידה בלהקת הנצים, והשלישית במעלה מבחינת כישורי הלחימה שלה (אחרי גאטס וגריפית'). כחיילת משורות הנצים הייתה מוכנה לעשות הכול בשביל גריפית' שהציל אותה בילדותה על ידי סיפוחה לכנופיה. במשך מספר שנים שררה איבה עזה בינה לבין גאטס, אך עם הזמן ובעקבות מספר אירועים התפתח ביניהם קשר רומנטי. לאחר אירועי ליקוי החמה הפכה קסקה לשבר כלי, ובימים אלה היא צועדת לאלפהלם עם גאטס ושותפיהם.
  • גְריפית' (טושיוקי מוריקווה): במשך סאגת תור הזהב היה גריפית' מפקד הנצים ופיתח חברות קרובה עם גאטס. שאיפתו הגדולה היא לגלות האם הוא נועד לגדולות למרות שנולד עני וללא תואר אצולה; שאיפות אלה הובילו לסופם של חבריו באירועי בליקוי החמה כשהקריב אותם כדי להפוך לאחד מבני יד האלוהים. מאז הוא משרת כנבל העיקרי בסיפור, אם כי לעתים קרובות מוצג כדמות בעלת מספר צדדים. מספר שנים לאחר ליקוי החמה חזר גריפית' לעולם כבן אדם, מוכן להמשיך מהיכן שהפסיק בדרכו להגשמת שאיפותיו. מאז הוא נודע בתור "הנץ הלבן".
  • ג'וּדאוֹ / יוּדוֹ / יְהוּדוֹ (אקירה אישידה): לשעבר חבר קרקס, אשף בזריקת סכינים, רגוע וקר רוח. למרות יכולתו בקרב, הידע שלו על הלב האנושי והרגשות הוא התכונה הבולטת ביותר שלו; הוא גם היה הראשון ששם לב לקשר המתפתח בין גאטס וקסקה, ושימש לגאטס כעין חבר לשיחה. הוא היה למעשה מאוהב בקסקה בסתר, אך שמר זאת מפני מפאת הכבוד לקשר בינה לבין גאטס. ג'ודאו מצא את מותו בליקוי החמה כאשר הגן על קסקה מפני שדים, ולקח איתו את סודו לקבר.
  • פּיפּין (מאסו אמדה): איש גדל-ממדים, כהה עור ושתקן אשר משתמש בקרב באלה גדולה בהתאם לממדיו. פיפין היה בעברו כורה במכרות אשר הצטרף ללהקת הנצים ובעזרת כישוריו חילץ את הכנופיה מצרות מספר פעמים. פיפין איבד את חייו בליקוי החמה כאשר הגן על קסקה מפני שדים יחד עם ג'ודאו.
  • קוֹרְקָס (טומוהירו נישימורה): לוחם ציני אשר נטר טינה לגאטס מהרגע שנפגשו ועד מותו. בעברו היה מנהיג של כנופיית גנבים קטנה עד אשר הובס על ידי להקת הנצים ולאחר מכן הצטרף אל זו. למרות אופיו הקריר והציני היה קורקס אחד הלוחמים הנאמנים ביותר לגריפית' וללהקה ככלל. קורקס פגש את מותו בליקוי החמה.
  • ריקֶט / ריקֶרט (אקיקו יג'ימה): ילד שהצטרף לנצים מגיל צעיר מאוד. ריקט הוא השריד השלישי מהכנופיה; הוא לא נכח באירועי ליקוי החמה עצמם וניצל א"י אביר הגולוגולת פעמיים. תפקידו, פרט ללחימה כשגדל קצת, כלל גם איסוף והכנת נשק לשימוש בקרב וכן טיפול בפצועים. בימים אלה נמצא ריקט בביתו של גודו, נפח שלימד אותו את אומנות החישול.

שותפיו החדשים של גאטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פָּאק: שדון (מעין פיה) שהתלווה אל גאטס לאחר שהלה הציל אותו מפושעיו של הרוזן מטירת קוקה, ובכך היה הראשון שהצטרף אליו לאחר גוויעת הנצים. פאק עוזר בדרך כלל לגאטס בעזרת אבקת-הריפוי שהוא יכול לייצר בכנפיו.
  • איסידְרוֹ: ילד קטן עם שאיפות גדולות: להיות הלוחם החזק ביותר בעולם. הוא התעקש להתלוות לגאטס כדי ללמוד ממנו, וגאטס אכן משמש לו כעין מורה או מדריך. בדרך כלל מעמיד פני קשוח ומתנהג בגסות-מה, אך ברגעים קשים הוא יכול למחול על כבודו ולהתנהג יותר ברגישות. איסידרו התיידד מהר מאוד עם פאק, והשניים משרתים לעתים קרובות כאתנחתא קומית ומצוירים בצורה קריקטורית.
  • פָרְנֶז: המפקדת לשעבר של אבירי שרשראות הברזל הקדושות. פרנז גדלה כאצילה אך לא זכתה לכל תשומת לב מהוריה, מה שגרם לה לפתח נטיות כגון פירומניה וסדיזם קלים. היא התנהגה כקנאית דתית ונשבעה להרוג את גאטס לאחר שחוותה לידו לילה מלא שדים ובכך נופץ העולם שהייתה רגילה בו. אולם, לאחר האירועים באלביון נטשה פרנז את הנצרות וביקשה להתלוות לגאטס כדי ללמוד עוד העולם. גאטס הסכים מתוך תחושה שתוכל לטפל בקסקה טוב ממנו. מאז היא התפתחה לאדם יותר סימפטי ואכן משמשת כשומרת הקרובה של קסקה. היא גם החלה ללמוד כשפנות משירקה לאחר שתרשמה עמוקות מהכוח שלה.
  • סֶרְפּיקוֹ: משרתה של פרנז לאחר שזו הצילה אותו בילדותם ממוות בשלג, ולמרות יחסה המשפיל לעתים קרובות הוא נאמן לה בכל לבו. הוא גם אחיה למחצה, אך אפילו היא אינה יודעת על כך. למרות היותו צנוע ומראהו הכנוע-לכאורה, סרפיקו הוא אשף בשימוש בדקר (חרב-סיף) ובעל מוח פתוח לקבלת רעיונות ודברים חדשים. יחד עם פרנז הצטרף סרפיקו למסעו של גאטס, ומאז רכש לו איבה מסוימת עקב הסכנות שתמיד מתלוות אליו ומעמידות את פרנז בסכנה גם. הוא למד לתת בו אמון לאחר שהחבורה הפליגה מנמל ויריטניס.
  • שִירְקָה: המתלמדת הכשרונית של פלורה המכשפה. היא הצטרפה לחבורה לאחר מותה של פלורה בידי שליחיו של גריפית'. שירקה מעניקה יתרון גדול לגאטס וחבורתו עקב הידע הרב שלה על דרכי העולם ושליטתה (הגדולה-מאוד יחסית לגילה) בקסם. מכיוון שרוב חייה גדלה רק עם פלורה ביער, היא איננה רגילה לדרכי העולם הגדול וחשה ממנו רתיעה רוב הזמן, אם כי היא מרגישה בטוחה יחסית בקרב שותפיה החדשים. שירקה עוזרת לגאטס לעתים קרובות להיחלץ מהשפעתו ההרסנית של שריון הברזרק, ועם הזמן מתפתחת בין השניים הבנה עמוקה.
  • אֶבָרֶלָה: שדונת המשגיחה על אימוניה של שירקה. בדומה לפאק אברלה מספקת אתנחתא קומית לעתים.

שדים ומפלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד האלוהים: חמישה שדים (יש המכנים אותם גם מלאכים) רבי עוצמה שמהווים שליחים ל"רעיון הרשע", ישות ששולטת בעולם של "ברזרק". רוב הזמן הם שוכנים בעולם האסטרלי, והם שיוצרים את ה"שליחים" המאכלסים את העולם. כל אחד מהם היה בעברו בן אדם שנבחר להפוך למלך שדים על ידי זרם הקארמה, בטקס ליקוי חמה שנערך כל 216 שנים. ווֹיד הוא הפילוסופי מביניהם ומשמש כמוציא-לפועל בטקסי ההקרבה, וכמו כן נראה כי אותו במיוחד נחוש אביר הגולוגלת להרוג; סְלאן משגשגת בעתים של רגשות שליליים חזקים- פחד, כאב, שנאה וכדומה, ומפגינה עניין רב בכוחו של גאטס ובאותם רגשות שבו; אוּבּיק מתמחה בהונאה ורמאות, ולעתים קרובות משכנע אנשים שהפתרון היחיד למצוקתם הוא להפוך ל"שליחים"; קונראד מוצג כגורם למוות השחור במידלאנד המערבית; פמטו הוא הגלגול של גריפית', ולאחר שנוצר הושלמה חמישיית השדים, והעולם החל להשתנות.
  • שליחים: שדים או מפלצות המהווים - כפי ששמם מרמז - שליחים לבני יד האלוהים ולרשע בעולם. בן אדם הופך לשליח על ידי שימוש בבהלית (ר' שם) ובחירתו להקריב את היקרים לו מכול. לעתים נובעת הבחירה ממצוקה נפשית של האדם. לאחר טקס ההקרבה יש ל"שליח" יכולת להפוך מצורתו האנושית (שהופכת למעוותת בעקבות הטקס) למפלצת שאת צורתה בחר הוא או שמהווה התגלמות של אישיותו הפנימית. למרות שהרוע הוא המאפיין החזק שלהם, רבים מה"שליחים" שומרים על אנושיותם בצורה כזו או אחרת.
  • נוֹסְפֶרָטוּ זוֹד: "שליח" בן אלמוות, חזק במיוחד בין בני מינו. זוד מתאפיין בתאוות דם חזקה ומשמש כמשרת נבחר של בני יד האלוהים, אך אין בו את הסדיזם שמאפיין אותם ואת רבים מה"שליחים" האחרים. תחת זאת, הוא שם לעצמו למטרה להילחם ביריבים חזקים כמה שיותר עד שימצא את "האולטימטיבי". זוד נלחם בשדות הקרב במשך כ-300 שנה עד שגילה על הולדתו של גריפית' כבן אדם מחדש והחליט להצטרף ללהקת הנצים החדשה, שם הוא משמש כיד ימינו של הנץ הלבן. זוד נחוש להכניע את אביר הגולגולת, שאותו הוא רואה כיריב ראוי. בעוד שבקרב הראשון שלו כנגד גאטס הוא מכניע אותו, הוא רואה בלוחם השחור כמי שהופך אט-אט ליריב ראוי גם הוא.
  • הקיסר גָנִישְקָה: עומד בראש האימפריה הקושאנית, ומהווה ככל הנראה את אחד ה"שליחים" החזקים ביותר. בניגוד לשאר ה"שליחים", שרובם בחרו להצטרף לגריפית' לאחר שיבתו לעולם בליקוי החמה השני, גנישקה החליט למרוד בו ומאז מהווה את יריבו הראשי במלחמה בין להקת הנצים והאימפריה הקושאנית.

דמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סִילָאת: הנסיך של שבט הבאקירקה הקושאני, לוחם מיומן ביותר. סילאת משרת את הקיסר גנישקה על מנת לספח את שבטו לאימפריה הקושאנית ובכך להחזיר לו את נחלתו, אך לאחר שגילה על זהותו המפלצתית של הקיסר הוא מתחיל לפקפק במניעיו.
  • אביר הגולוגולת: אביר שנלחם ביד האלוהים ובשליחיהם במשך למעלה מאלף שנים. חזק מאוד, ומהווה יריב שקול (או אף חזק יותר) לזוד בצורתו המפלצתית בקרב. הוא רוכב על סוס שלדי, ובולע את הבהליתים של ה"שליחים" שהוא מביס. סייע לגאטס והציל אותו מספר פעמים. רוב עברו ומניעיו למלחמתו אינם ידועים, אך נודע שבעבר לבש את שריון הברזרק והסתייע במכשפה פלורה.
  • הנסיכה שרלוט: נסיכת מידלאנד. היא ראתה את גריפית' לראשונה בעת מלחמת מאה השנים, ולמרות היותה מסוגרת ממרבית בני האדם התאהבה בו כמעט ממבט ראשון. לאחר כיבוש וינדהם נשבתה שרלוט בידי הקיסר גאנישקה, שרצה להתחתן עימה כדי לקדם את כיבוש מידלאנד. שרלוט הוצלה בידי גריפית' ולהקתו החדשה, ולאחר זמן מה הכריזה על להקת הנצים כצבא הרשמי של מידלאנד.
  • להקת הנצים החדשה: גריפית' הקים אותה לאחר שחזר לעולם בליקוי החמה השני. הלהקה מורכבת מ"שליחים" רבים שהבכירים מביניהם גם מהווים מפקדים, מה שהופך אותה לחזקה ביותר. מלבד ה"שליחים" גם נמנים בה בני אדם רבים שרואים בגריפית' דמות מנהיגה, בדיוק כמו בני להקתו הישנה. הלהקה נלחמת באימפרייה הקושאנית, ולאחרונה הוכרזה כצבא הרשמי של מידלאנד בידי הנסיכה.

חפצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דְרָקוֹטֶלֶת - חרב אדירת ממדים (כ-2.4 מטרים), עבה ומאסיבית שגאטס נושא בתור נשק לאחר עזיבתו את הנצים. החרב חושלה על ידי הנפח גודו על מנת להרוג דרקון, ומכאן שמה (תרגום חופשי ל-"Dragonslayer"). גאטס משתמש בה במיומנות רבה, ותחת ידו היא קטלה "שליחים" רבים. שירקה ציינה שעקב כל דם ה"שליחים" שהרגה, החרב הפכה לנשק יעיל מאוד כנגד שדים חזקים אפילו כבני יד האלוהים.
  • בֶּהֶלִית - מקורה של המילה "בהרית" הוא בסורית ופירושה "שטן". חפץ הנראה כביצה בעלת איברי פנים מפוזרים על פניה, ובדרך כלל נתלה על הצוואר כקמיע. הבהלית בדרך כלל מגיע אל אדם שאליו הוא מיועד על פי "זרם הקארמה", ויעודו נקבע עוד לפני שבעליו מודע לערכו ולכל הקשור אליו. אדם מסוגל להפעיל את הבהלית שהוא נושא אם הוא נקלע לשפל רגשי או מצוקה חזקה במיוחד, ומוכן לעשות צעדים קיצוניים כדי להימלט מהמצב אליו נקלע. אז מגיעה זעקתו של האדם אל בני יד האלוהים, והבהלית יפתח את השער לחלקיו האפלים של העולם האסטרלי (חלקי פרצופו יסתדרו, פיו ייפתח בצרחה, עיניו יפקחו ויזילו דמעות דם). בצורה זו מתאפשר לאדם לעשות עסקה עם יד האלוהים, שכוללת בדרך כלל את הקרבת היקרים לו ביותר תמורת הפיכתו ל"שליח" (או, לעתים רחוקות יותר, חבר יד אלוהים חדש).
  • שריון ברזרק (שריון שכרון הקרב) - שריון עתיק במיוחד שעוצב בידי גמדים. השריון דוחף את משתמשו לגבולות הכוח שלו על ידי העלמת תחושת הכאב מגופו. ללא מנגנון הכאב (אשר מודיע לגוף שהוא נפגע), הגוף לא עוצר את עצמו וממשיך לשחרר את מלוא כוחו עד שהאדם מת. השריון היה שייך בעבר לאביר הגולגולת וכעת פלורה הורישה אותו לגטס, בתוספת קמיע שמיועד להגן עליו מרוחות ושדים. כתוצאה מעטיית השריון, גאטס לעתים קרובות מאבד את שיפוטו ואינו מסוגל להבחין בין ידיד לאויב, שכן השריון אינו מותיר בו דבר מלבד זעם ושנאה. מצב כזה קרוי "ברזרק" ("שיכרון קרב"), על שם אנשים שהיו נוהגים להשתולל כמטורפים בעת הקרב.

מקומות, ארצות ועמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידלאנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידלנאד ("מרכז הארץ") היא אחת הארצות הגדולות והמשמעותיות במערב היבשת, ותרבותם מזכירה את זו של מערב אירופה. במשך מאה שנים הייתה הארץ שקועה במלחמה נגד צ'ודאן השכנה אשר לבסוף הוכרעה בידי להקת הנצים. לאחרונה, לאחר מותו של המלך מהתקף לב, נכבשה הארץ על ידי הקושאנים. מידלאנד גם ידועה כמדינה בעלת היסטוריה העתיקה ביותר במערב היבשת. בית המלוכה שלה ידוע כצאצאים הישירים של המלך גאיזרק, אשר מבוסס על דמות היסטורית אמיתית.

  • וינדהם - בירת מידלאנד ומקום מושבם של משפחת המלוכה ומוסדות השלטון. נכון לעכשיו נמצאת וינדהם תחת שלטון הקושאנים. וינדהם הוקמה על חורבות עיר בירתה הקדומה של האימפריה של המלך גאיזארק והיוותה את זירת פעולתם של הנצים.
  • דולדרי - מבצר בן כמה מאות שנים שבמקור היה שייך למידלאנד, אך בתחילת מלחמת מאה השנים נכבש על ידי צ'ודאן. מכיוון שהמבצר שוכן על קו הגבול בין מידלאנד לצ'ודאן, נודעה לו חשיבות מכרעת. במשך מאה השנים ניסתה מידלאנד לכבוש את המבצר מחדש ולסיים את המלחמה, אך ללא הצלחה. כל זאת עד שלהקת הנצים הופיעה ובכבשה את המבצר שמה קץ למלחמה.
  • אלביון - עיר אוהלים ענקית שבמרכזה ניצב מגדל עתיק המכונה "מגדל ההרשעה". בעת בואו של גאטס לעיר, הייתה זו תחת שליטתה של האינקוויזיציה בפיקוחו של הכומר מוזגוס. העיר שימשה כמקלט לפליטי מידלאנד שברחו מפני הקושאנים, וכמו כן פעלה שם כת של פגאנים. העיר נחרבה בליקוי החמה השני.
  • וריטניס - בירת המסחר, האומנות, התרבות וההשכלה של היבשת כמו גם עיר נמל חשוב. עיר זאת היא אחת ממושבותיהן של בני משפחת וונדמיון, המשפחה העשירה ובעלת הכוח הרב ביותר ביבשת.
  • גבעת החרבות - אנדרטה שריקט יצר לזכרה של להקת הנצים הישנה. לאחר שלמד לחשל חרבות מגודו, חישל ריקט חרב על כל חבר להקה שמת. הוא הציב את החרבות על הגבעה במבנה של שורות ובכך יצר אנדרטה שמתפרסת על פני מאות מטרים ויותר.

האימפריה הקושאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הגדולה ביותר שנראתה ב"ברזרק" עד כה. לאימפריה יש תרבות עתיקה שלא הרבה ידוע עליה עדיין. לאחרונה כבשו הקושאנים את מידלאנד, והקיסר גאנישקה הכריז על רצונו לכבוש את כל היבשת. האימפריה מורכבת מעמים רבים שנכבשו או צורפו במשך הזמן. הקיסר גאנישקה אימפריית קושאן היו קיימים שניהם בהיסטוריה, באזור הודו של היום.

  • באקירקה - שבט השייך לאימפריה הקושאנית ומונהג על ידי הנסיך סילאת. ידוע שבעבר הייתה לו מדינה אך זו נהרסה על ידי אויב אלמוני, ומאז הפכו בני השבט לנוודים. הבאקירקה ידועים במערב כשבט אימתני של לוחמים המסוגל בהחלט לאיים על מדינות. הם משתמשים בסגנון לחימה המזכיר קלארפיאטו (אמנות לחימה הודית) ובכלי נשק כגון צ'אקרם, אורומיס. פרט לסילאת, דמות בולטת מהשבט היא ראקשאס, לוחם שהוגלה והצטרף ללהקת הנצים החדשה.

העולם ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם המוצג ב"ברזרק" חולק מאפיינים משותפים רבים עם העולם האמיתי: זירת ההתרחשות של הסדרה מזכירה את אירופה של ימי ביניים, בכלל זה את כלי הנשק, הלבוש, צורת הממשל בארץ וכדומה; האימפריה הקושאנית ובראשה גנישקה, כמו גם המלך גאיזרק מבוססים כולם כל דמויות היסטוריות אמיתיות. גם הוותיקן והדת הנוצרית תופסות מקום חשוב בסדרה. כמו כן מוצגת "ממלכת הקליפות", מונח מהאמונה היהודית ומהקבלה, המייצגת את מקום התהוותם של גופי רשע ומוות. למרות נקודות דמיון אלה, העולם שיצר מיורה הינו בדיוני.

כאשר גאטס ושותפיו פוגשים לראשונה במכשפה הצעירה שירקה (כרך 24), מסבירה להם זו על מבנה העולם המוצג בסדרה. הוא מורכב בפשטות משלושה מישורים: הראשון הוא העולם הרגיל (הפיזי); השני הוא העולם האסטרלי (הכוכבי) או בשמו האחר ממלכת המתים; והמישור השלישי והעמוק ביותר נקרא אבוס, והוא עולם הרעיונות. שלושת המישורים קשורים זה בזה בדרכים שונות. למשל, המקום שבו נוצרת הנשמה הוא עולם הרעיונות, משם היא נשלחת לעולם הרגיל ומקבלת גוף. בעולם זה היא והגוף שקיבלה מתפתחים, ולאחר מות הגוף הנשמה נלכדת בזרם המתים. הזרם מוביל אותה חזרה לעולם הרעיונות, כאשר בדרך היא עוברת בעולם האסטרלי המשמש כעין תחנת ביניים. כשהנשמה מגיעה לעולם הרעיונות היא מאבדת את זהותה כיחיד ומתמזגת בתודעה הכללית- אלוהים.

לכל מישור יש תפקיד שונה והוא מכיל בתוכו ישויות שונות.

  • העולם הפיזי: מכיוון שמדובר במישור חומרי, הוא משמש כמקום השתקפות והגשמה לאירועים המתרחשים בשני המישורים האחרים; התרחשויות שונות בשני המישורים האחרים באות לידי ממשות בעולם הפיזי. בעולם זה חיים יצורים רגילים כגון בני האדם וחיות, אך גם "שליחים", רוחות ושדים אחרים אשר עלולים למצוא אליו את דרכם ממישורים עמוקים יותר.
  • העולם האסטרלי: מישור הקשור באופן הדוק לכוכבים וליקום. מכיל בתוכו יצורים שאינם יכולים להתקיים במישור הפיזי (המשמעותיים שבהם הם בני יד האלוהים), וכמו כן שוכנים בו הכוחות החיונים לקיומו של העולם הרגיל, אשר יכולים גם לתמרן אותו. השכבה הרדודה ביותר של העולם האסטרלי נקראת "האזמה" (ייתכן שהמילה הגיעה מעברית- "אדמה"); מכיוון ששכבה זו קרובה מאוד לעולם הפיזי, ומושפעת מגופים שמימיים של בני אדם, היא נראית פחות או יותר כמוהו. היא לא נמצאת עם העולם הפיזי במגע רב, אך קיימים בה יצורים שמימיים המופיעים בדרך כלל באגדות. בחלקיו העמוקים יותר של העולם האסטרלי משתנה הנוף וחורג מעבר לדמיון הפרוע ביותר של האדם. שם קיימים גופים שמימיים עצומים, שונים לחלוטין מאלה המוכרים לאדם או מיצורים אגדיים אשר אי אפשר להשוותם לגופים שמימיים של אדם או ליצורים מהאגדות. גופים אלה מכונים בפי אנשים רגילים שדים, מלאכים או אפילו אלים (בפוליתאיזם). במישור עמוק עוד יותר קיים מעין תחום שיפוט לבני אנוש המושפע ממעשיהם (קארמה או סיבתיות). יש הגורסים שבמישור זה קיימים מעין גן עדן או גיהנום, אך זאת רק השערה. דוגמה ליצורים מהעולם האסטרלי היא שדונים כמו פאק ואברלה, אותם בני אדם יכולים לראות ולחוש בזכות העובדה שהודו בקיומם. בעבר, בני אדם קיבלו את מציאותם של יצורים כאלה ואחרים בטבעיות, ולכן הקסם היה נפוץ למדי בעולם. לאחר התפשטות הנצרות בעולם חדלו בני אדם רבים להאמין ביצורים קסומים, והללו התמעטו מהעולם הפיזי ונסוגו יותר לעולם האסטרלי. עקב טקס הלידה וגלגולו של גריפית' בגוף אנושי, החלו המישורים הפיזי והאסטרלי להתקרב זה לזה, וכך החלו להופיע בפני בני האדם יצורים כמו טרולים ועוגים, שבמקור היו אמורים להופיע רק בעולם האסטרלי.
  • אבוס: עולם הרעיונות. איש לא חזר ממנו כבן אדם (לדוגמה: גריפית' שב ממנו בתור פמטו, חבר יד אלוהים), וכמעט דבר לא ידוע עליו. באחד הפרקים של הסדרה (שהושמט לאחר מכן מהכרכים השלמים וזכה לכינוי "הפרק האבוד") מסתבר שבמישור זה קיים למעשה "רעיון הרשע"- "האל שנוצר בידי האדם".

רעיונות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט למסגרת סיפור מסע הפנטזיה, פיתוח הדמויות וסצנות קרב רבות, הסדרה מציגה מספר רעיונות, מסרים ונושאים שעומדים ביסודה, אחדים נדירים יותר ואחרים פחות. הרעיונות נוגעים לנושאים שונים כגון דת, אלוהים, הבדלי המעמדות בחברה ואפילו פסיכולוגיה של העדר וההמונים.

מעמדות בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הרעיונות הנדירים יותר של הסדרה, הגורס שבמהלך ההיסטוריה חילקו בני האדם את החברה וקבעו לעצמם מעמדות ותארים. לאנשים כגון אצילים ומלכים הוטב כתוצאה מהתארים והמעמדות (בניגוד לבני העם הפשוט שלעתים סבלו מכך), ועל מנת לתרץ את המצב הקיים ולשמרו טענו כי הללו ניתנו להם כביכול מהישות העליונה. בסופו של הדבר, המסר העולה מהסיפור הוא שאין ליחס חשיבות מופרזת לתארים ולמעמדות שכן המודעות הקולקטיבית השוכנת בתת-מודע של האדם דורשת אחרת: עולם שבו תארים לא קיימים והאדם אינו כבול למעמדו ולמוצאו; משמע- עולם אידאלי. עקב חוסר-השלמות של בני האדם, לא ניתן להביא את העולם האידאלי לידי מימוש. אולם בהתאם לרעיון, המקריות וזרם הקארמה נותנים תפקידים בעלי חשיבות בסיפור לאנשים מכל המעמדות ומכל המקומות: חלקם בעלי תארים כגון אנשי דת, אצילים ומלכים, אך רבים מהם גם פשוטי עם, שכירי חרב (כמו גאטס עצמו) ואפילו יצורים קסומים.

אלוהות וזרם הקארמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לקיומו של האל ב"ברזרק", כמו גם תפקידו ופעולותיו, שונים לחלוטין מזו שבמציאות. ב"פרק האבוד" מסופר כי למעשה האדם הוא זה שיצר את אלוהים, כאשר החל לשאול שאלות ולחפש סיבות לכול: סיבות לחיים, למקרי מוות מיותרים, לעצב, לשנאה ועוד; שאלות אלה נבעו מרצונו של האדם לדעת כי קיימת ישות עליונה אשר נותנת סיבה לכול ובייחוד לסבלו. הרצון הזה השפיע על התת-מודע הקולקטיבי של האדם, והשפעתו של זה הייתה חזקה דיו כדי לחדור אל עולם הרעיונות ובכך להפוך את רעיון האלוהים למציאות. מכיוון שהאלוהים נוצר כדי לתת סיבות לכול ולסבל במיוחד, הוא רקם תוכנית שמתפרשת על פני העבר, ההווה והעתיד- זרם הקארמה. בעקבות השפעת הקארמה, במהלך ההיסטוריה נולדות דמויות בעלות תפקידי מפתח שונים בתוכנית, ובכך מקדמות את הגשמת המטרה. הרעיון העולה מכל זה הוא שבמקור לקיום העולם והאדם לא הייתה סיבה, וכך גם לסבל האנושי; אולם עקב חיפושו של האדם אחר סיבות, עשוי זרם הקארמה להוביל לתוצאות הרות משמעות- מהן הרסניות בהרבה ממה שהאדם ציפה. בני יד האלוהים חוזים הקארמה תוביל לעידן של חשכה, רוע וסבל; בנוסף, סלאן ממשילה את הקארמה לנהר, ואת גאטס ואביר הגולוגלת לדגים שקופצים מתוכו אך לא מסוגלים לשנות את זרימתו; לעומתם, המכשפה פלורה טוענת שהזרם אינו מתנהג כמעגל אלא יותר כספירלה, ולכן לא ניתן לחזות מה יקרה.

דת וקסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכאורה, הסדרה נאמנה למציאות בנוגע ליחסים שבין דת וקסם, אך למעשה גורסת כי הם קרובים בהרבה מנהוג להאמין. לאורך הסדרה מוצגים אנשי הנצרות הדתיים, בייחוד קנאים כגון הכומר מוזגוס, כאנשים קשיי-עורף אשר רואים בכשפים חילול קודש ונחושים להשמיד את העוסקים בהם. שירקה טוענת כי הכנסייה למעשה שמה לעצמה מטרה להכניס את העולם תחת שליטתה על ידי קביעת חוקים אשר יוצרים דרך אחת ויחידה לעסוק בדת. אולם לטענתה, קסם לא מהווה כפירה באלוהות ובדת אלא רק מהווה הבעה שונה שלהם: מטרת הדת היא להביא את בני האדם לקרבה לרוחניות ולאלוהים, ומטרתם של העוסקים בקסם זהה בדיוק אך משתמשת באמצעים שונים. בעת שימושם בקסם מבקשים הקוסמים את עזרתן של רוחות המייצגות יסודות בעולם, והללו מופיעים גם בדת אם כי בשמות שונים. באחד הכפרים שמגיעה אליהם החבורה, מוצג כומר שמתנגד לכל שימוש בקסם ולהימצאותה של שירקה, אך לאחר שחזה בנסים שחוללה כדי להציל את הכפר ושמע את הסבריה, הבין שהקסם הוא אכן מימוש של עקרונות הדת בצורה שונה. הוא אפילו מרשה להקים מקום שיציין את משכנה של רוח הנהר הקרובה, בטענה כי "גם הסובלנות היא מרצונותיו של אלוהים".

הרוע שבאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור יצירה מז'אנר הפנטזיה האפלה, "ברזרק" מכילה יסודות רבים כגון שדים, מפלצות, כשפים אפלים והצגת הצד הרע שבאדם. אולם היא הולכת מעבר לכך, ופעמים רבות מציגה גם את הסיבה לרוע שבבני האדם. "שליחים" נוצרו בידי בני יד האלוהים בעקבות פנייתם לרשע, וכשדים הם מתעניינים בעיקר בגרימת סבל ומעשה זוועה לבני אדם אחרים. אך הם לא פונים לרוע סתם כך, ופעמים רבות עושים כך בגלל המציאות שאליה נקלעו. במהלך הסדרה מוצגים שוב ושוב מקרים שבהם בני אדם בוחרים לברוח ממצוקתם על ידי הפיכה לשדים וגרימת סבל לאחרים: רוזן שהפך למפלצת לאחר שגילה כי אשתו מעורבת בפולחני אלילים, ילדה בשם רוזין שהפכה לשדונת גדולה בעקבות התעללות מצד אביה וחיבתה לסיפורי-פיות, בחירתו של גריפית' להפוך לפמטו לאחר שנותר אילם ונכה בכל גופו. לאחר שהפכו לשדים, הרוע שבהם אכן מתעלה על רגשות אחרים שבהם, אך רבים מהם שומרים על אנושיותם: הרוזן שומר על אהבתו לבתו ומעדיף למות מאשר להעלות אותה כקורבן, זוד בוחר לחוס על גאטס הגוסס כדי "להביע כבוד למזל הגדול שלו", רוזין זוכרת את רגשות החברות שלה כלפי ידידתה מהעבר, ואפילו פמטו מהסס כשניתנת לו ההזדמנות לחסל את גאטס ועקב כך מתאפשר לו לברוח. למרות שהסדרה מתוארת לרוב מנקודת מבטו של גאטס, דרך החיים בה בחר - מסע נקמה הנתמך על כעס ושנאה - לא מוצגת באור חיובי ודמויות רבות (פאק, שירקה, סרפיקו ודמויות משנה) מתנגדות לאמצעים בהם הוא נוקט כדי להשיג את מטרותיו או לצורה בה הוא רואה את בני האדם. ואכן, לאורך הסדרה גם גאטס הופך אט-אט לאדם סימפטי יותר. מכל זאת גורסת הסדרה כי בני אדם נותרים אנושיים גם אם הושחתו ובחרו ברוע, ולעתים הם גם מסוגלים להשתנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]