ברז כיבוי אש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברז כיבוי אש בוירג'יניה, ארצות הברית
צינור מכבאית מחובר אל ברז כיבוי, ניו יורק
ברז כיבוי אש בפתח-תקוה
ברז כיבוי אש בפתח-תקוה עם הנתונים

ברז כיבוי אש (נקרא גם ברז שריפה[1]) הוא אמצעי הגנה מאש, מקור מים המסופק על ידי רשויות מקומיות כדי לאפשר לשירותי כיבוי האש להתחבר אל מערכת המים העירונית לשם סיוע בכיבוי אש.

השימוש בברז כיבוי נעשה באמצעות חיבור צינור לברז, פתיחת השסתום כדי לספק זרם מים עז בלחץ בסביבות 350 פסקל (לחץ זה משתנה באזורים שונים, תלוי במגוון משתנים, לרבות גודל ומרחק מקור המים). את הצינור ניתן לחבר לכבאית, ולהשתמש במשאבה של הכבאית להגברת לחץ המים ואף לפיצולם למספר זרמים לפי הצורך.

יש להימנע מפתיחת או סגירת הברז במהירות רבה מדי שכן הדבר עלול לגרום להלם מים העלול לפגוע בצנרת סמוכה. רוב שסתומי ברזי הכיבוי אינם מתוכננים להשניק את זרם המים אלא מתוכננים לפתיחה מלאה או סגירה מלאה. כבאים מפעילים לרוב ברזי כיבוי כשהם מוגנים בבגדי מגן כגון כפפות וקסדה עם מגן פנים. מים הפורצים בלחץ גבוה עלולים להפיל אדם או לגרום לפציעה.

במדינות רבות נאסר על חנייה בסמוך לברז כיבוי אש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברז כיבוי אש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]