ברט ברמן
| ברט ברמן | |
|---|---|
 |
|
| מידע כללי | |
| סוגה | מוזיקה קלאסית |
| חברת תקליטים | Erasmus, Golf, Jerusalem, Stradivari |
| אתר אינטרנט | notesonfranzschubert.com |
ברט ברמן (נולד ב-29 בדצמבר 1938 ברוטרדם) הוא פסנתרן הולנדי-ישראלי, תושב תל מונד. מוכר כמבצע של פרנץ שוברט ומוזיקה קלאסית בת זמננו. למד אצל יאפ ספאנדרמן באקדמיה למוזיקה של אמסטרדם. השתלם עם תאו בראונס ואלפרד ברנדל.
כסולן זכה בפרס ההצטיינות ההולנדי, עיטור חברי הקונצרטחבאו, הפרס הראשון בתחרות גאודאמוס למבצעים ותחרויות סולניות נוספות. בטרם עלייתו לישראל, שימש במקביל מרצה בכיר למקצוע הפסנתר באקדמיות למוזיקה של רוטרדם וארנהם. בישראל, היה עורך במכון למוסיקה ישראלית ונגן בסינפונייטה הישראלית.
ברמן מופיע בישראל, אירופה וארצות הברית כסולן ובהרכבים קאמריים. כסולן, ניגן עם תזמורות רבות בהולנד וישראל, כגון הפילהרמונית של רוטרדם, התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הרדיו ההולנדית והסינפונייטה. הוא מרבה להופיע עם ההרכבים "שלישיית תמר", עם הכנר יצחק שגב והצ'לן אליעזר רואן, "דואו 4", עם הפסנתרן מאיר ויזל, ועם זמרים רבים, בהם בת-שבע צייזלר. מופיע עם החלילנית ההולנדית אבי דה קוואנט מאז 1970. בעבר התפרסם מאוד הרכבו "דואו באר שבע", עם הפסנתרנית המנוחה שרה פוקסון. בעונות 2004-2008 ליווה בפסנתר את ההפקה המחודשת של הקברט הסאטירי את ואני והמלחמה הבאה מאת חנוך לוין[1] וב-2007 היה פסנתרן ומנהל מוזיקלי בהפקה "שוברט פלוס" של אלכס כגן.[2][3]
ברמן הקליט 2 אלבומי יחיד (שלישי לפני פרסום), 3 אלבומים בצמדי פסנתרנים והשתתף ב-18 אלבומים עם נגנים נוספים. הקליט רבות לתחנות רדיו בגרמניה, הולנד, ישראל ואירלנד והשתתף בתוכניות טלוויזיה בארצות הברית, הולנד וישראל. הופיע פעמיים בימי המוזיקה העולמיים ICSM, פסטיבל הולנד, פסטיבל ישראל ופסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון ופעם יחידה בשלל פסטיבלים יוקרתיים ברחבי אירופה וישראל.
לצד עבודתו כמבצע ומורה, ברמן הלחין יצירות מקוריות רבות, קדנצות לכל הקונצ'רטי לפסנתר של היידן, מוצרט ובטהובן, סיומים ליצירות בלתי גמורות ותפקידי פסנתר נוספים ליצירות של מוציו קלמנטי ודניאל שטיבלט. סיומיו לסונאטות הבלתי גמורות של שוברט ולאמנות הפוגה של יוהאן סבסטיאן באך זכו לפרסום ניכר.
תוכן עניינים |
דיסקוגרפיה [עריכה]
| השתתפות | אלבומים | אוספים עם אמנים נוספים |
|---|---|---|
| פסנתר סולו |
|
|
| צמדי פסנתרנים |
|
|
| הרכבים שונים |
|
|
פרסומים [עריכה]
יצירות ועריכה מוזיקלית [עריכה]
- ברט ברמן: Drie nieuwe canons volgens verschillende stijlen op het 'koninklijk thema' uit Das musikalische Opfer van Johann Sebastian Bach (שלושה קנונים חדשים בסגנונות שונים על ה'נושא המלכותי' מתוך הקורבן המוזיקלי של יוהאן סבסטיאן באך). הוצאת Het Spectrum, אוטרכט, הולנד. מוסף מיוחד לכתב העת Mens & Melodie, שנה 33, גיליון 12, 1978.
- ברט ברמן: ארבע מנגינות (לפסנתר), IMI 6301. המכון למוסיקה ישראלית, תל אביב, 1981.
- אריק איינשטיין, מיכאל תפוח (עורכים ראשיים) וברט ברמן (עורך מוזיקלי): אריק איינשטיין - ספר שירים שני. הוצאת כנרת, רמת גן, 1991.
כתיבה מדעית וביקורות [עריכה]
- ברט ברמן: "Mokum: The Musical Tradition of the Ashkenazi Community of Amsterdam" (מוקום: המסורת המוזיקלית של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם). עלה, שנה 63, גיליון 4, 2005.
- תמר ברמן, סטיבן דאוני וברט ברמן: "Beyond Error Tolerance: Finding Thematic Similarities in Music Digital Libraries" (לא רק סובלנות לטעויות: איתור דמיון תמטי בספריות מוזיקה דיגיטליות), פרק בספר Research and Advanced Technology for Digital Libraries (מחקר וטכנולוגיה מתקדמת לספריות דיגיטליות). הוצאת Springer, ברלין, גרמניה, 2006.
- ברט ברמן: "Kamti Lehalel" (קמתי להלל). עלה, שנה 66, גיליון 2, 2008.
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יודלביץ', מרב: "את ואני והמלחמה הבאה" - בתיאטרון הערבי-עברי, ידיעות אחרונות 8 בפברואר 2005.
- ^ שיפמן, יוסי: שוברט++, חלון הזדמנויות חדש לאוהבי שוברט, הבמה 23 בדצמבר 2007
- ^ סטריק, יפתח: ביקורת קונצרט: "שוברט +": שדה, מושונוב, ברמן, לוין, ניהול אמנותי אלכס כגן – מחפשים אהבה. רשימות 17 בדצמבר 2007.
