בריחת מוחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בריחת מוחות (brain drain) היא הגירה של פרטים משכילים, מאומנים ומיומנים ("הון אנושי"), למען עבודה (ובככל זה מחקר) במדינות אחרות. לצד מושג זה מתקיים גם המושג גיוס מוחות (brain gain) המרכיבים יחדיו את התופעה של ניידות מוחות או זרימת מוחות (brain circulation או brain exchange), כחלק מהגלובליזציה. בהקשר זה, בריחת מוחות מתארת מצב שבו הגירת המשכילים היא בעיקר מהמדינה החוצה, ללא הגירה מקבילה של משכילים אל המדינה.

המונח "בריחת מוחות" (brain drain) נטבע בשנות ה-60 של המאה ה-20 כדי לתאר את ההגירה של מדענים מבריטניה לארצות הברית. בריחת מוחות פירושה אובדן התשואה על השקעתה של המדינה בחינוך, וכרוך בה גם נזק חברתי, ולכן מדינות הסובלות ממנה רואות בה בעיה חמורה.

הגורמים לבריחת מוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבריחת מוחות מספר סיבות עיקריות:

  • היעדר משרות פנויות, שמאלץ את העובד לעבור הסבה מקצועית אם אין ברצונו להגר.
  • שכר גבוה במידה משמעותית בארץ היעד.
  • תנאי מחקר או עבודה טובים יותר בארץ היעד. מחקר מדעי, בפרט במדעי הטבע, מצריך מעבדות יקרות, שבהיעדרן אין החוקר יכול לבצע את מחקרו.
  • אפקט טרום-תעסוקתי, קרי בזמן הלימודים האקדמיים. תוכניות חילופי סטודנטים למשל, גורמות לעתים לסטודנט להגר לצמיתות לארץ בה למד, משום שגילה כי בה המקצוע אותו הוא לומד מוערך יותר, או מתוגמל יותר מבמדינתו הוא.
  • מפגע בריאותי או אנושי בארץ או אזור מגוריהם.
  • מהפכת המידע עוזרת למעבר קל בין מדינה למדינה, וכן גם החיפוש אחר עבודה מחוץ למדינה בה נמצא הפרט. טכנולוגיית התקשורת הקיימת והמתפתחת כיום מאפשרת לדבר וליצור קשר עם קרובי משפחה וחברים, בלחיצת כפתור וללא כל בעיה.

בריחת מוחות נרחבת נעשית לארצות הברית, וגם מדינות עשירות נוספות הן יעד מבוקש. לעומת זאת, מדינות מתפתחות פועלות לעתים למניעת בריחת מוחות, באמצעות הקצאת תקציבים נוספים למחקר ותעשייה. כן נעשים לעתים מאמצים לפיתוי של המהגרים להעתיק את מקום מגוריהם לארץ הולדתם. אחת הסיבות היא ההכרה בהפסדה של המדינה כאשר בוגרי האקדמיה שלה יוצאים לעבוד מחוץ לגבולותיה במקום לתרום במדינה.

דוגמאות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30 באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית הנאציזם והאנטישמיות באירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20 הביאה לבריחת מוחות מאירופה לארצות הברית. עם הבורחים הבולטים נמנו:

עליית הנאצים לשלטון הביאה גם לסגירתו של מכון "באוהאוס" - יוצרו של סגנון אדריכלות הנושא את שמו. ולטר גרופיוס, מייסד המכון ומנהלו, נמלט לבריטניה בשנת 1934 וב-1937 היגר לארצות הברית. לודוויג מיס ון דר רוהה, מנהלו האחרון של המכון, היגר לארצות הברית בשנת 1937.

המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1922 הטילה ברית המועצות הגבלות על הגירה ממנה. בשנות ה-50, בעקבות השתלטות ברית המועצות על מדינות הגוש המזרחי, הוטלו הגבלות דומות על הגירה ממדינות אלה. בברלין, שהייתה בשליטה של ארבע המעצמות, הבריחה הייתה קלה יותר, ועד שנת 1961 ברחו ממזרח גרמניה 3.5 מיליון תושבים, רבים מהם משכילים. הנזק לכלכלת מזרח גרמניה כתוצאה מכך נאמד במיליארדי דולרים. לבלימת בריחה זו הוקמה בשנת 1961 חומת ברלין.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריחת מוחות מישראל נמצאת באופן תדיר על סדר היום הציבורי. כבר בשנת 1966 נערך בבאר שבע סימפוזיון שנושאו "בריחת מוחות מארצות מתפתחות"‏[1] הבעיה בישראל מורכבת: ישנם מדענים ישראלים, פרופסורים ודוקטורים (לאחר הפוסט-דוקטורט), שעובדים במחקר וחיים בחו"ל, וישנם גם דוקטורים ובעלי תואר מסטר מישראל העובדים בתעשייה ברחבי העולם. הערכה היא שישנם כעשרת אלפים פרופוסורים, דוקטורים (PhD + MD) ובעלי תואר מסטר ישראלים העובדים וחיים בחו"ל. נתונים על מספר הישראלים בעלי תואר ראשון שירדו מהארץ חסרים; הערכה היא שמדובר על עשרות אלפי ישראלים בעלי תואר ראשון שירדו מישראל מתוך כ 750,000 מהגרים מישראל לחו"ל.

ב-World Competitiveness Yearbook 2000 פורסם דירוג (בסדר עולה) של היקף בריחת המוחות בקרב 47 מדינות, מתפתחות ומפותחות, וישראל דורגה בו במקום ה-21.

מחקר מקיף בנושא ההגירה מישראל, שנערך בשנת 2005 על ידי אריק גולד ועומר מואב,‏[2] חושף כי ירידה מארץ ישראל היא תופעה חמורה הרבה יותר מכפי שחשבו לפני פרסום המחקר. מנתונים שנלקחו מהמשרד לקליטת עלייה, נראה כי ההערכות הן שבשנת 2003 750,000 ישראלים חיו מחוץ לגבולות הארץ (בעיקר בארצות הברית וקנדה). בנוסף, מספר הישראלים שעזבו את המדינה בשנת 2005 עולה על 25% מהממוצע.

יש הטוענים שהתופעה הכללית של מעבר אנשים משכילים ממדינה למדינה, היא תופעה בינלאומית, וצפויה לצבור תאוצה בעתיד‏[3]. למרות זאת, אישי ציבור רבים, דוגמת אביגדור ליברמן, טוענים שבריחת מוחות מישראל היא אסון לאומי‏[4].

בשנת 2007 החלו דיונים במשרדי הממשלה על מנת לגבש תוכנית כספית ומדעית לקליטת בעלי מקצוע משכילים בישראל.

במדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממחקר שפורסם בשנת 2008, שבוצע על ידי ד"ר דן בן דוד מאוניברסיטת תל אביב, עולה כי היחס בין מספר המרצים הישראליים הנמצאים בארצות הברית לבין מספר המרצים המצויים בישראל גבוה מן היחס המקביל בכל מדינה אחרת. מספר אנשי הסגל הישראלים בארצות הברית עומד על כ-25% מכלל הסגל האקדמי בישראל[5].

הקצאת משאבים דלה (יחסית) למחקר היא אחת הסיבות לבריחת מוחות במדע. גם הדרך שבה מחלקים את התקציבים היא בעייתית וגורמת לבריחת מוחות.

בשנת 2010 אושרה בממשלה תוכנית של המועצה להשכלה גבוהה בשם "תוכנית מרכזי המצוינות" או (I-CORE ‏(Israeli Centers of Research Excellence‏[6]. מדובר על תוכנית לחמש שנים בהשקעה של כמיליארד וחצי ש"ח לתקופה, על מנת לקלוט באוניברסיטאות ובמכללות חוקרים שעזבו את ישראל‏[7]. תוכנית המרכזים הווירטואלים הוכרזה ככישלון גם על ידי אנשי המרכזים הווירטואלים‏[8]. עלתה הטענה שאחת הסיבות לכישלון היא שהפתרון חייב להתבסס על מרכזי מחקר עצמאים מהאוניברסטות מהם בורחים המדענים. יוזמה בכיוון זה היא רשת מדעית ישראלית‏[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיר הלמן, זאכרי שיפר,Brian Drain: The Israeli Kibbutz Experience, אוניברסיטת חיפה, 1994.
  • קלאוס דיטר קרון, Intellectuals in Exile, אוניברסיטת מסצ'וסס, 1993.
  • פאול ריטרבנד, Education, employment and migration: Israel in comparative perspective, אוניברסיטת קיימברידג', 1978.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיון ציבורי בבריחת מוחות מישראל:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ירידת אנשי מדע מן הארץ נובעות מגורמים כלכליים וסיבות חברתיות", מעריב, 29 בדצמבר 1966
  2. ^ אריק גולד ועומר מואב, בריחת המוחות מישראל, מרכז שלם – המכון הכלכלי-חברתי, מאי 2006
    הצגת נתוני המחקר בנושא "בריחת המוחות מישראל" על ידי ד"ר עומר מואב מ"מרכז שלם", ודיון בסוגיה, פרוטוקול מס' 11 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, 28 ביוני 2006
  3. ^ Moav O. and Gould E.,Israel's Brain Drain, 2005
  4. ^ גלית יצחק, ליברמן: בריחת המוחות - אסון לאומי, חדשות מחלקה ראשונה 23.3.2008
  5. ^ תמרה טראובמן, בריחת מוחות מרצים מישראל - הגדולה במערב, הארץ 15.2.2008
    דן בן-דודקנרית ושמה בריחת מוחות, באתר הארץ, 11 במרץ 2008
  6. ^ תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE
  7. ^ אור קשתי, הממשלה תאשר הבוקר הקמת 30 מרכזי מצוינות לקליטת מדענים חוזרים, באתר הארץ, 14 במרץ 2010
    ליאור דטל, האוניברסיטאות יתחרו על הקמת מרכזי מצוינות, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2010
  8. ^ ליאור דטל, עם הספר הסגור, TheMarker 8/1/13
  9. ^ The Israeli Scientific Network