בריטניקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריטניקוס

טיבריוס קלאודיוס קיסר בריטניקוס (12 בפברואר 41 - 11 בפברואר 55) היה אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית ובנו של קיסר רומא, קלאודיוס. בנוסף לכך, הקיסר טיבריוס היה דודו מדרגה שנייה מצד אביו, הקיסר קליגולה היה בן דודו מצד אביו, והקיסר נירון היה אחיו החורג, גיסו והבן של בת דודתו, אגריפינה הצעירה.

תקופת שלטונו של קלאודיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניקוס נולד בשם טיבריוס קלאודיוס גרמניקוס, כחודש אחרי עליית אביו, קלאודיוס, לשלטון. מאחר שהיה בנו הבכור של הקיסר (בן אחר של קלאודיוס נפטר כמה עשרות שנים לפני כן), סומן מלידתו כיורש פוטנציאלי. כשהיה בן שנתיים הציע הסנאט לאביו את תואר הכבוד "בריטניקוס" לציון כיבושה של בריטניה על ידי האימפריה. קלאודיוס עצמו סירב לתואר, ובחר להעניק אותו לבנו.

בריטניקוס היה כלי במזימתם של אמו ולריה מסלינה ובעלה גאיוס סיליוס. בשנת 48 הם תכננו להדיח את קלאודיוס ולהמליך תחתיו את בריטניקוס וכך לשלוט כעוצרים מטעם הילד הצעיר. מזימתם נכשלה והם הוצאו להורג על ידי קלאודיוס.

אחרי חשיפת הקשר, נישא קלאודיוס לאחייניתו, אגריפינה הצעירה, ואימץ את בנה נירון. הוא קבע את בנו המאומץ כיורשו. דבר זה פגע במעמדו של בריטניקוס. לפי ההיסטוריון טקיטוס האחים החורגים לא הסתדרו ביניהם: בריטניקוס המשיך לקרוא לנירון בשם הלידה שלו, ונירון טען שבריטניקוס הוא לא באמת בנו הביולוגי של קלאודיוס.

בשנת 54 בריטניקוס היה על סף ההגעה לגיל הבגרות, לפי החוק הרומאי, ודבר זה חיזק את מעמדו כיורש. לפי ההיסטוריון סווטוניוס, קלאודיוס שקל להתגרש מאגריפינה, להדיח את בנה נירון ולמנות את בריטניקוס כיורשו היחיד. בנאומו האחרון לפני הסנאט, קלאודיוס התייחס לבריטניקוס ולנירון כשווים.

תקופת שלטונו של נירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאודיוס נרצח ב-13 באוקטובר 54 על ידי אגריפינה לפני שיכול היה לשנות את סדרי הירושה. בריטניקוס ואחיותיו ננעלו בביתם כדי להבטיח שאף אחד לא יוכל לאיים על מעמדו של נירון. בנוסף, צוואתו האחרונה של קלאודיוס נגנזה, משום שבריטניקוס הוזכר בה כיורש אפשרי. תומכו העיקרי של בריטניקוס, טיבריוס קלאודיוס נרקיסוס, הוצא להורג.

אגריפינה, ששלטה באימפריה באמצעות בנה נירון, התחילה לחפש לו מחליף כתוצאה מסכסוך שפרץ ביניהם. בריטניקוס נתפס בעיניה כמועמד מתאים. נירון הבין שבריטניקוס מסכן את שלטונו. הוא הרעיל אותו בזמן מסיבה. בריטניקוס נפטר ב-11 בפברואר 55, יום אחד לפני יום הולדתו ה-14 וחודש לפני מועד הפיכתו לבוגר על פי החוק הרומאי.

לפי סווטוניוס, הקיסר טיטוס היה חברו הקרוב של בריטניקוס. הוא טען שישב עם בריטניקוס בארוחתו האחרונה וטעם מהאוכל המורעל שהרג אותו. בזמן שלטונו הקים טיטוס פסלים וטבע מטבעות לזכר חברו המת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריטניקוס בוויקישיתוף