בריכת שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בריכת שמש היא אחד מהאמצעים להפקת אנרגיה סולארית.

בריכת שמש במדבר אטאקאמה

יש שלושה סוגים עיקריים של בריכות סולאריות:

  • בריכת אידוי היא בריכה שהמים בה רדודים, מטרתה העיקרית אידוי המים לשם הפקת המלחים המומסים במים.
  • בריכה בה מחממים נוזל ישירות באמצעות קרני השמש או באמצעות קולטי שמש עד לטמפרטורה הקרובה לרתיחה, אחר כך מעבירים את הנוזל החם למתקן חימום קונבנציונאלי להמשך החימום וליצירת קיטור.
  • בריכת שמש בה מחממים את הנוזל לטמפרטורה גבוהה ועושים בנוזל שימוש ישיר להפקת אנרגיה.

בריכת שמש היא בריכת מים מלוחים בעלת שטח פנים גדול, המים סופגים חום מהשמש ואוגרים אותו (המרה של אנרגיית אור לאנרגיית חום). ריכוז המלח עולה ככל שמעמיקים בבריכה ומבנה זה יוצר "מלכודת חום" הגורמת לכך שהחום נאגר בבריכה וממעט להיפלט ממנה. (להבדיל מבריכה רגילה, בה המים החמים עולים למעלה ומתקררים, בבריכת שמש ריכוז המלחים מונע מהמים החמים לעלות והשכבה התחתונה ממשיכה להתחמם).

בריכת שמש יכולה להיות בריכה טבעית או בריכה מלאכותית

בקרקעית הבריכה מניחים צנרת המכילה נוזל. קרני השמש מחממות את תחתית הבריכה ולכן הנוזל מתחמם והופך לאדים. הצנרת מכוונת את האדים אל עבר טורבינה, המסתובבת מהלחץ הנוצר על כנפיה ומסובבת גנרטור המייצרת אנרגיה חשמלית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת אורמת בנתה בשנות השבעים של המאה העשרים בריכת שמש נסיונית בחצר המפעל ביבנה והפיקה כ-6 קילו-וואט חשמל. אורמת הקימה גם מתקן ניסיוני בעין בוקק. בריכה ניסיונית הוקמה באילת אולם לא הפיקה חשמל.

חברת אורמת פיתחה ובנתה בסוף שנות השבעים של המאה העשרים בריכות שמש באזור צומת בית הערבה בערך קילומטר דרומית ליישוב בית הערבה. בתחילת שנות השמונים נבנתה במקום גם תחנת כוח סולארית במטרה לבחון את הטכנולוגיה ולהפעיל טורבינות ליצור נסיוני של חשמל. בתחנה הוצבו טורבינות שהוסבו לעבודה עם הבריכות הסולאריות. טורבינה אחת הייתה בהספק של שני מגה ואט בערך והטורבינה הגדולה יותר בהספק של חמישה מגה ואט.

התחנה השתמשה בשכבה התחתונה של המים המלוחים החמים שהטמפרטורה שלהם הגיעה למאה מעלות צלזיוס ויותר, כמקור חום ואילו השכבה העליונה הפחות מלוחה והקרה, שמשה כמקור מי קרור. התחנה פעלה במקום לסרוגין עד תחילת שנות התשעים של המאה העשרים. במשך השנים פורק הציוד ופורק גם המבנה ובשנים האחרונות נבזזו גם השרידים העשויים מתכת. היום נותרו במקום רק הבריכות שעדיין אוגרות מעט מי גשם וכן שרידים של יסודות הבטון של הטורבינות.

תאורטית היה אפשר להפוך את ים המלח כולו לבריכת שמש שתפיק חשמל בכמות המספיקה לצורכי מדינת ישראל.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]