ברית (מקרא)
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא). המילה מופיעה במקרא 283 פעמים[1]. כל הדתות האברהמיות מאמינות בקדושת הברית המקראית ובהתגשמותה. המילה המקבילה בתרגום השבעים ובברית החדשה ביוונית היא διαθήκη ("דִיאַתֶקֶה")[2].
הברית יכולה להיות בין אלוהים לבין אדם, בין שני עמים, בין עם לאדם או בין שני אנשים.
בתאולוגיה ובלימודי המקרא, המילה "ברית" מציינת, עקרונית, כל הסכם שנעשה בין אלוהים לבין בני ישראל ולגרים שלהם במקרא. יסוד האמונה הנוצרית הוא שהברית החדשה היא המשכה והתגשמותה של הברית המקראית עם ישראל.
בריתות מותנות ובריתות שאינן מותנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף שבריתות במזרח הקדום יכולות היו להיות דו־צדדיות (כדוגמת הסכמים בין החתים לבין המצרים), בריתות בתורה היו לרוב חד־צדדיות. עם זאת, בריתות יכולות היו להיות מותנות או בלתי מותנות בתורה. נראה שלחלק מהבריתות היה מבנה של אמנת ריבונות שלה יש תנאים שחייבים להתממש על ידי שני הצדדים, אך בריתות אחרות חסרות כל תנאי ומייצגות מתנה אלוהית או רישיון אלוהי. דוגמה לכך היא הברית עם אברהם שיכולה לכלול בריתות מותנות ובלתי מותנות.
הברית עם נוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – ברית הקשת, שבע מצוות בני נח
ברית נוח (בראשית ח'–ט') חלה על כל המין האנושי ועל כל החיות[3]. בברית זו, אלוהים:
- מברך ומצווה על נוח ועל בניו להיות פוריים ולהתרבות, ולמלא את הארץ.
- מציב את כל הדברים הצומחים תחת ממשל בני האדם.
- אוסר על אכילת בשר המכיל דם.
- אוסר רצח
- מודיע כי אדם אלים יקבל את גמולו באלימות
- מבטיח שהוא לעולם לא ישמיד את האנושות עם מבול.
- יוצר את הקשת בענן כסימן לברית הנצחית לכל דורות האנושות.
הברית עם אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – ברית בין הבתרים, ברית המילה
״הברית האברהמית״ הנמצאת בבראשית י״ב עד י״ז ידועה גם (בזכות הברית בפרק טֹֹ”ו) כ״ברית בין הבתרים״ והיא הציווי לברית מילה ביהדות. הברית היא אלוהים עם אברהם וזרעו[4].[5].
- הפיכת אברהם לאומה גדולה ולברך את אלו המברכים אותו וקללת מקלליו ובירוך כל אנשי העולם דרך אברהם[6].
- ברית מילה היא הסימן הקבוע של הברית הנצחית עם אברהם ועם צאצאיו הזכרים.
- לתת לצאצאי אברהם את הארץ שמהנהר (או ואדי) המצרי ועד החידקל. ואדי הכוונה לנהר עונתי המציין את דלתת הנילוס שהוצפה באופן עונתי בימים אלו. מאוחר יותר ארץ זו אוזכרה כהארץ המובטחת או כארץ ישראל, אך הארץ שצוינה בברית האברהמית כוללת גם את מה שהיום ידוע כערב הסעודית, כעמאן, כתימן, כטורקיה, כעיראק, כסוריה, כלבנון, כירדן, ככוויית, כאיחוד האמירויות הערביות ומדינות אחרות נוספות במזרח התיכון.
- להפוך את אברהם לאב לעמים רבים ולצאצאים רבים ולארץ כנען ולכל אנשי המזרח התיכון.
הברית עם יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברית האברהמית של יצחק לא נכללה לכל צאצאי יצחק. מיצחק הברית הועברה ליעקב[7] ומיעקב הברית עברה ליוסף[8] ומשם לבנו אפרים[9], כך שבעוד שנובא שהמשיח יבוא מיהודה בן יעקב, כלומר העם היהודי נשאר עם בנו של אפרים[10]. עם זאת, אנשי אפרים הובסו על ידי האשורים ב־722 לפנה״ס והוגלו בסיסטמטיות בתוך האימפריה האשורית, כך שזהותם המודרנית אבדה. קבוצות רבות ניסו להזדהות כבני אפרים. עם זאת, רבות מקבוצות אלו באמריקה, בריטניה ואוסטרליה אינן מתאימות למיקום המצוין בברית האברהמית.
הברית עם יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חלום יעקב
אלוהים מופיע בפני יעקב בחלומו ומבטיח:
- לתת לו ולצאצאיו את הארץ עליה הוא שוכב;
- להרבות צאצאיו כמו החול אשר על האדמה;
- לברך את כל אנשי האדמה דרכו ודרך זרעו;
- לשמור עליו בכל אשר ילך[11].
ברית משה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מעמד הר סיני
ברית משה, הנכרתת בספר שמות בפרקים י״ט עד כ״ד, מכילה את יסודות התורה. בברית זו, אלוהים מבטיח:
- להפוך את בני ישראל לבני חסותו המיוחדים מבין כל העמים אם הם מקשיבים לדבר אלוהים ושומרים את בריתו;
- להפוך את בני ישראל לממלכה של כהנים ולאומה גדולה;
- לתת לבני ישראל את השבת כסימן קבע לברית זו.
כחלק מהתנאים של ברית זו, אלוהים נותן למשה את עשרת הדיברות. אלו בעתיד יבוארו בשאר החומש. צורה זו מזכירה את אמנת הריבונות במזרח הקדום אך לא חופפת בצורה מלאה. כמו האמנות, הדקלוג מתחיל עם זיהוי אלוהים ומעשיו עבור ישראל (אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים)[12] וגם את התנאים המצווים על נאמנות מוחלטת (לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי)[13]. עם זאת, בניגוד לאמנת הריבונות, הדקלוג בספר שמות לא מכיל אף עדות, לא ברכות מפורשות ולא קללות[14]. הפירוט הרחב ביותר לברית משה ניתנת בספר דברים.
הברית עם אהרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ברית הכהונה
ברית יהושע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – נאום יהושע
בספר יהושע כאשר יהושע מדבר אל בני ישראל לפני מותו הוא מתאר את סדר האירועים מיציאת מצרים ועד הכניסה לארץ ברית משה ומעמד הר סיני אינו מוזכר בתיאור הכרונולוגי, במקום זה מתואר שם אירוע דומה המתאר ברית בין אלוהים לישראל שמתרחש בשכם הקדומה. שם, הוא מציב לבני ישראל ברירה אם לעבוד את אלוהים או לא, יהושע מסביר כי גם אם בני ישראל לא יסכימו לכרות ברית הוא לבד ובני ביתו יעבדו את ה'.
הברית עם דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מלכות בית דוד
ברית נוספת המוזכרת פעמים רבות בתנ"ך היא הברית שכורת אלוהים עם דוד המלך. (שמ"ב ז', דבה"י א' יז'). דוד רואה לנכון לבנות בית לה', ומקבל הבטחה וברית שה' יבנה בית לדוד. הברית הזאת נמסרת על ידי נתן הנביא, אשר פעל בתקופת דוד המלך. אלוהים מבטיח לדוד שהוא יכרית את אויביו מלפניו, שהוא יקים לו זרע אשר יבנה בית לה'. אותו זרע יקבל מלכות עולם, הוא יהיה לה' לבן וה' יהיה לו לאב (דבה"י א' יז' 12–13). ברית זאת מוזכרת פעמים רבות במזמורי תהילים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Strong's Search: H1285
- ^ The Blue Letter Bible, Strong's G1242.
- ^ Jenkins, Everett (2003). The creation: secular, Jewish, Catholic, Protestant, and Muslim perspectives analyzed. Jefferson, NC: McFarland. p. 283. ISBN 0-7864-1042-6.
- ^ "Blue Letter Bible: Dictionary and Word Search for zera` (Strong's 2233)". 2011. נבדק ב-2012-07-30.
- ^ בראשית י״ז י״א–י״ג: וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.
- ^ בראשית י״ב א'–ג'
- ^ בראשית כ״ז
- ^ בראשית מ״ח ג'–ד'
- ^ בראשית מ״ח י״ז–י״ט
- ^ דברי הימים א' ה' א'–ב'
- ^ בראשית כ״ח י״ב–ט״ו
- ^ שמות כ' ב'
- ^ שמות כ' ג'
- ^ Michael D. Coogan, "A Brief Introduction to the Old Testament" page 103, Oxford University Press, 2009