ברכה אחת מעין שלוש
ברכה אחת מעין שלוש
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם |
ברכה אחת מעין שלוש (או בקיצור: ברכת מעין שלוש) היא ברכה אחרונה קצרה שנאמרת על חלק ממיני המאכלים.
שמה של הברכה נובע מכך שהיא ברכה אחת שסדורה על פי סדר שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, אלו העוסקות בהודאה על המזון, בהודאה על ארץ ישראל, ובבקשה לבניין ירושלים.
התנאים המצריכים ברכה זו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל תיקנו לברך ברכה אחת מעין שלוש לאחר אכילת אחד משלושת הדברים הבאים:
פת הבאה בכיסנין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פת הבאה בכיסנין
מאכל שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן (כולם זנים של חיטה ושעורה, שני המינים הראשונים משבעת המינים) - שלא בצורת פת. בראשונים נחלקו מתי נחשב המאכל שהוא אינו בצורת פת, שלא יתחייבו לברך עליו ברכת 'המוציא לחם מן הארץ'.
שבעת המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שבעת המינים
לאחר אכילת אחד מחמשת המינים (מלבד חיטה ושעורה) הנוספים שנזכרו בפסוק המדבר בשבח ארץ ישראל,[5] כולם פירות האילן: תאנים, רימונים, ענבים, זיתים ותמרים. כאשר מינים אלו מקורם מארץ ישראל, תיקנו להזכיר שבח זה של ארץ ישראל בלשון הברכה, במקום 'ועל הפירות' יש לומר 'ועל פירותיה'.
יין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שתיית יין הנעשה מגפן, יש לברך ברכה אחת מעין שלוש, שמשום חשיבותו של היין קבעו לו נוסח ברכה בפני עצמו, שלא כשאר משקים שמברכים אחר שתייתם ברכת בורא נפשות. בפתיחת ברכה זו, אומר "על הגפן ועל פרי הגפן", אבל נחלקו הראשונים אם חותם "על הארץ ועל הפירות" (או על פירותיה - בפירות ארץ ישראל), או שחותם "על הגפן ועל פרי הגפן" (או על פרי גפנה - בפירות ארץ ישראל). שתי הדעות מובאות בשולחן ערוך.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברכת מעין שלוש, באתר ויקיטקסט- נוסחי ברכה אחת מעין שלוש בעדות השונות
- ברכת מעין שלוש – עדות המזרח / אשכנז לקריאה באתר אשובה
- אסופת מאמרים בנושא ברכת המזון וברכה מעין שלוש, באתר ספריית אסיף
- הלכות ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגן בקיצור שולחן ערוך
- הרב אליעזר מלמד, ברכת מעין שלוש, באתר פניני הלכה
- כתב יד, ברכת מעין שלוש, מאה 20, ירושלים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על מעין שלוש בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שורה זו אינה מופיעה בגמרא, ונחלקו הראשונה אם נכון לאמרה.
- ^ הזכרת שם השם פה לא מופיע בגמרא, ונחלקו הראשונה אם נכון לאמרה.
- ^ יש סוברים לחתום "ועל הפרות" (או על פרותיה - בפרות ארץ ישראל), עיין בגוף המאמר.
- ^ יש סוברים לחתום "ועל הפרות" (או על פרותיה - בפרות ארץ ישראל), עיין בגוף המאמר.
- ^ ספר דברים, פרק ח', פסוק ח'
- ^ או"ח רח:יא, ועיין שם במשנה ברורה שמבאר את דברי השולחן ערוך שכתב בנוסח קצת סתום.
