ברכה סרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכה סרי

ברכה סֶרי (ז' בתמוז ת"ש - ט"ו באייר תשע"ג; 13 ביולי 1940 - 25 באפריל 2013) הייתה משוררת ישראלית. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע.

ברכה סרי נולדה בצנעא שבתימן למשפחה דתית. |עלתה לארץ בהיותה כבת עשר. בעלת תואר שני בלשון עברית ובלשנות שמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1989-1997 חייתה בברקלי שבקליפורניה.

על כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתה של סרי סובבת סביב מספר תחנות מרכזיות, בהן : יהדות, מזרחיות, פמיניזם ושמאל פוליטי.

את ראשית עיסוקה האמנותי והספרותי החלה סרי בכתיבת סיפור קצר בשם "הקריעה" בכתב העת "נגה", שעובד למחזה על ידי אמיר אוריין (1987) וזכה לשבחים רבים. עם זאת, סיפור זה הקים על סרי רבים ובודד אותה מהקהל אליו פנתה והקהילה התימנית והמזרחית החרימה אותה.

כתיבתה של סרי שזורה במוטיבים פוליטיים המשלבים בין עמדה פוליטית של שמאל ומזרחיות. פרסמה את הספר "שבעים שיריי שוטטות" שם הראתה סוג אחר של פואטיות, כתיבה בסגנון דור הביט ששילבה מסורות תימניות, פמיניזם, ואמירה של אישה מזרחית מסוג אחר. אישה שמגדירה את העולם הנשי בחברה שלה ואל מול החברה כולה ולא מתפשרת. היא עברה לכתוב ולחבר את המאבק החברתי והצורך בהגדרתו אל מול הבזבוז וחוסר המוסר של כוחות הכיבוש. בנושאים אלו המשיכה עם ציר הכתיבה הפמיניסטית והראתה את ההקשרים בספרה "פרה אדומה" בין פטריארכליות ופטרונות של השמאל.

לצד כתיבתה, סרי הקימה הוצאת ספרים משלה, הוצאת האור הגנוז, לאחר שנדחתה על ידי הוצאות השירה המרכזיות. בספריה ניתן לראות עיצוב חדשני עם רעיונות שמאתגרים את עיצוב ספרי השירה. שירתה הפכה להיות אינטרטקסטואלית במודעות עצמית גבוהה. בכל ספר היא משלבת טקסטים מהתנ"ך שמדברים על עולם האישה תוך הסבת המבט למצבה של האישה המזרחית שלא ויתרה על המסורת. שירתה מביאה חיבור של יהדות, רוחניות עם התרסה והגדרה עצמית. היא משלבת כתיבה חברתית בדומה לכתיבתה של הפעילה החברתית והמשוררת ד"ר ויקי שירן. היא אף אורגת לתוך שירתה את הכתיבה על תמות מהיהדות כמו כתיבתה של המשוררת זוכת פרס נשיא המדינה לספרות (2004) – פרופ' חביבה פדיה. יצירתה אינה מסתגרת במגדל השן ולא נכנסת לגטאות יהודיים או חברתיים אלא יוצרת שירה אינטרדיסציפלינארית, פוסטמודרניסטית ופמיניסטית.

ברכה סרי נכללה באנתולוגיה של השירה המזרחית - מאה שנים, מאה יוצרים: אסופת יצירות עבריות של יוצרים מן המזרח במאה ה-20 (בעריכת סמי שלום שטרית, הוצאת בימת קדם לספרות, כרך א', 1998).

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבעים שירי שוטטות, ירושלים: הוצאה עצמית, 1983.
  • פרה אדומה, תל אביב: הוצאת ברירות, 1990.
  • קידושין (ספר הברית והחסד - חלק א'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2000.
  • נורית: שיעורים בתורת העבודה (ספרי הברית והחסד - חלק ב'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2001.
הספר עוסק בנשים: דמויות של נשים שהשפיעו על המחברת, ביוגרפיות נשיות, ציטוטים, נשים בתנ"ך ופסוקים מ"אשת-חיל". בספר שילוב בין אמונה יהודית ופמיניזם מודרני. כותרת המשנה של הספר "שיעורים בתורת העבודה" מצביעה על כך שהספר מהווה מדריך רוחני למבקשי דרך, גברים ונשים כאחד.
  • תפילות ושתיקות (ספרי הברית והחסד - חלק ג'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2002.
  • עדנה: חניה ומסע בחמישים שערים, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2005.
  • בינה, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2006.
  • בת יין, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2007.
  • יקום פורקן התש"ע, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2011.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]