ברכות הראייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בהלכה, ברכות הראייה הן קבוצת ברכות שהמשותף ביניהן הוא היותן נאמרות בעקבות ראיית דבר מה.
תוכן עניינים |
[עריכה] כללי ברכות הראיה
ברכות הראייה נאמרות בשל ההתרגשות מהמראה ועל כן נפסק להלכה כי יש לברכן רק בגין מראה מיוחד המעורר התפעלות אצל רוב האנשים. כמו כן, הברכה נאמרת רק כאשר המברך לא ראה את הדבר במשך שלושים הימים האחרונים.
בגלל הספק האם מראות מסוימים אכן מרגשים את רוב האנשים ולאור הכלל ספק ברכות להקל יש מברכות הראיה שאינן נוהגות כלל בזמננו.
[עריכה] סוגי ברכות
- ברכת עושה מעשה בראשית וברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם - תוכן שתי ברכות אלו שבח לאל על בריאת תופעות טבע שונות, ולכן מברכים את שתיהן על אותן תופעות ובהן ראיית שביט או כוכב נופל, רעידת אדמה ורוחות סוערות במיוחד. בברכת החמה וכן על ברק ועל נופים מרשימים מברכים רק ברכת עושה מעשה בראשית, ואילו על רעם מברכים רק שכוחו וגבורתו מלא עולם.
- ברכת זוכר הברית - ברכת "זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו" נאמרת למראה קשת בענן.
- ברכת הים הגדול - את ברכת "שעשה את הים הגדול" מברכים על ראיית ים גדול כאוקיינוס. לאור המחלוקת בין הפוסקים על הים התיכון נהוג שלא לברך על ראייתו.
- בתי עבודה זרה - ברכת "שנתן אורך אפיים לעוברי רצונו" מברכים כאשר רואים פסל או חפץ אחר המשמש לעבודה זרה. משמעות הברכה היא שבח לקדוש ברוך הוא על הסובלנות בה הוא נוהג כלפי הכופרים בו. לעומת זאת, כאשר רואה אדם מקום ממנו נעקרה עבודה זרה מברך "שעקר עבודה זרה מהמקום הזה/מארצנו (בארץ ישראל)" ומוסיף כי "כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעובדיך".
- ברכה על ראיית קברי יהודים - בעת ראיית קברי יהודים מברכים ברכה אשר ניסוחה משתנה בין מנהגי נוסח ספרד ונוסח אשכנז. תכלית הברכה היא צידוק דינו של הקדוש ברוך הוא.
- ברכת מציב גבול אלמנה - ברכה זו נתקנה עבור הרואה בתי ישראל ביישובם. הנסיבות בהן מברכים ברכה זו שנויות במחלוקת בין הפוסקים.[1]
- ברכת שחלק מכבודו ליראיו וברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם - על ראיית חכמי ישראל מברכים "שחלק מחכמתו ליראיו" ולדעת רוב הפוסקים ברכה זו נוהגת גם היום כאשר רואים תלמיד חכם מופלג. על ראיית חכמי אומות העולם אשר ידועים ככאלה שתרמו תרומה מדעית חשובה לאנושות, ובנוסף גם שומרים על שבע מצוות בני נח מברכים "שנתן מחכמתו לבשר ודם".
- ברכת המלכים - על ראיית מלכי ישראל מברכים "שחלק מכבודו ליראיו" ועל מלכי אומות העולם מברכים "שנתן מכבודו לבשר ודם". ברכה זו אינה תלויה במידת צדקתו של המלך. כיום נוהגת ברכה זו רק על מנהיגי ארצות עם משטר מונרכי, ואינה נוהגת כלפי מנהיגים ברפובליקה דמוקרטית.
- ברכת חכם הרזים - ברכה זו נאמרת כאשר אדם בארץ ישראל רואה שישים ריבוא (600,000) אנשים מישראל מכונסים במקום אחד.
- ברכת שככה לו בעולמו - ברכה זו נאמרת כאשר אדם רואה לראשונה יופי יוצא דופן של צמחים, בעלי חיים או בני אדם.
- ברכת משנה הבריות - ברכה זו נאמרת למראה אדם ובו פגם חמור מלידה (היעדר גפיים, תאומים סיאמיים, ננס וכו'). בעבר נהגו לברך גם על מראה אדם שחור, ג'ינג'י וכו'. נוסף על בני אדם, מברכים ברכה זו גם למראה קוף ופיל.
- ברכת האילנות - הברכה "שלא חיסר בעולמו (דבר) כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (טובים) ונאות, (כדי) להנות בהן בני אדם" נאמרת אחת לשנה, בחודש ניסן, למראה שני עצי פרי מלבלבים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אליעזר מלמד, לברך על בתי ישראל ביישובם, באתר בשבע - ערוץ 7
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה
