ברכות השחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה. ברכות השחר נקבעו בתלמוד כברכות שיש לומר מיד לאחר שאדם מתעורר משנתו עם בוקר בשעה שנהנה מדברים אלו, אך לאורך הדורות השתנה המנהג וכיום מקובל לומר את הברכות בבית הכנסת לפני תפילת שחרית.

ברכות השחר בהשכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורן של ברכות השחר הן בתלמוד מסכת ברכות (דף ס עמוד ב). על פי הגמרא, נתקנו הברכות על כל פעולה ופעולה שעושה האדם בעת קימתו והשכמתו בבוקר. סדרן של הברכות הוא כדלהלן:

  • כשאדם נעור משנתו, הוא אומר:

אלהי, נשמה שנתת בי - טהורה. אתה יצרתה בי, אתה נפחתה בי, ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא. כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, רבון כל העולמים, אדון כל הנשמות. ברוך אתה ה', המחזיר נשמות לפגרים מתים.

  • כששומע את קול התרנגול, הוא אומר: ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה.
  • כשפוקח את עיניו, הוא אומר: ברוך פוקח עוורים.
  • כשמיישר את איבריו ומתיישב, הוא אומר: ברוך מתיר אסורים.
  • כשלובש את בגדיו, הוא אומר: ברוך מלביש ערומים.
  • כשהוא נעמד, הוא אומר: ברוך זוקף כפופים.
  • כשהוא מניח רגליו על הקרקע, הוא אומר: ברוך רוקע הארץ על המים.
  • כשהוא הולך, הוא אומר: ברוך המכין מצעדי גבר.
  • כשהוא נועל את נעליו, הוא אומר: ברוך שעשה לי כל צרכי.
  • כשהוא חוגר את חגורו, הוא אומר: ברוך אוזר ישראל בגבורה.
  • כשהוא פורשׂ את הסודר על ראשו, הוא אומר: ברוך עוטר ישראל בתפארה.
  • כשהוא נוטל את ידיו, הוא אומר: ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים.
  • כשהוא רוחץ את פניו, הוא אומר:

ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי. ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך, ודבקני במצותיך, ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון, ולא לידי נסיון, ולא לידי בזיון. וכוף את יצרי להשתעבד לך, ורחקני מאדם רע ומחבר רע, ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך, ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ותגמלני חסדים טובים. ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

ברכות השחר בבית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים כשנתרבו האנשים שלא היו בקיאים בברכות השחר, שינו הגאונים את התקנה ותיקנו לסדר את כל ברכות השחר בבית הכנסת, בזו אחר זו. עם זאת, לא כל הראשונים קיבלו תיקון זה, הרמב"ם, למשל, פסק‏[1] כי התקנה המקורית לא זזה ממקומה, ויש לברך את הברכות על פי סדרן המקורי. להלן הסדר שהתגבש על פי רוב הפוסקים להלכה:

ברכות הנאמרות בהשכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נטילת ידיים: חכמים תיקנו ליטול ידיים בכל בוקר, כשניעור האדם משנתו. בדברי הראשונים מבוארות כמה סיבות לתקנה זו: לדעת הרא"ש[2] הואיל והידיים "עסקניות הן", קרוב לוודאי שבמשך השינה נגעו באזורים המכוסים שבגוף, וכדי לטהרן לקראת תפילת שחרית תקנו חכמים ליטול ידיים. לדעת הרשב"א[3] בבוקר נעשים כברייה חדשים, וצריך להתקדש ככהן לפני עבודתו שרחץ בכיור. מלבד טעמים אלו קיימת סיבה נוספת ליטול ידיו מפני שיש רוח רעה השורה על ידי הישן ומסתלק כשיטול ידיו שלש פעמים.[4] אך אין זה טעם לברך.[5] הפוסקים הביאו מהאריז"ל שיש להקפיד ליטול את הידיים שלוש פעמים לסירוגין. כלומר: קודם יטול את יד ימין, ואחר כך את שמאל, ושוב ימין ושמאל ועוד פעם ימין ושמאל. בתום הנטילה מנגב את ידיו היטב ומברך: "ברוך... אלהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".
  • ברכת אשר יצר: לאחר שהאדם הלך לשירותים ונפנה עליו ליטול את ידיו, ולברך "ברוך... אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים... רופא כל בשר ומפליא לעשות".
  • אלוהי נשמה: בתפילה זו האדם מודה לאלוקים על כך שהשאיל לו את נשמתו, ויודע כי יבוא היום בו יצטרך להחזיר את נשמתו לבורא עולם. "נשמה שנתת בי טהורה היא... ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא... המחזיר נשמות לפגרים מתים".
  1. "על דברי תורה" (נוסח הספרדים) או "...לעסוק בדברי תורה" (נוסח האשכנזים).
  2. "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך... יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה... המלמד תורה לעמו ישראל".
  3. "בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו...".
  4. לאחר ברכות התורה נהוג, על פי דעת הרבה פוסקים, להתחיל מיד בלימוד תורה (כדי לקיים את ההלכה "ברכות - עובר לעשייתן") וללמוד מקרא, משנה ותלמוד: הקטע מן המקרא הוא ברכת כהנים, הקטע מן המשנה הוא רשימת המצוות שאין להם שיעור - כלומר שהכמות הנדרשת לעשייתן לא הוגדרה (מסכת פאה א, א) וקטע מן התלמוד המתאר את המצוות שהשכר עליהן ניתן גם בעולם הזה וגם בעולם הבא (מסכת שבת קכז עמוד א'). גם קטע המשנה וגם קטע התלמוד מביאים כדוגמה מועדפת את מצוות לימוד התורה.

סדר הברכות בבית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכות השחר בנוסח אשכנז: לפי נוסח אשכנז, לאחר הברכה הראשונה ("אשר נתן לשכוי"), שלוש ברכות על תפקיד היהודי בעולם שבהן מודה הוא על העובדה שהוא יהודי - מצות, שהוא לא עבד שפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן ושהוא אינו אשה הפטורה ממצוות אלו. הברכות הן: שלא עשני גוי/גויה, שלא עשני עבד/שפחה, שלא עשני אשה/שעשני כרצונו. אחרי זה באות הברכות פוקח עורים, מלביש ערומים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, רוקע הארץ על המים, שעשה לי כל צרכי, המכין מצעדי גבר, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, הנותן ליעף כח, המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי.
  • ברכות השחר בנוסח עדות המזרח: פוקח עוורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, הנותן ליעף כח, רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר, שעשה לי כל צרכי, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה, המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי.
  • פרשת העקידה: אומרים פרשת העקידה בכל יום כדי להזכיר זכות אבות לפני הקב"ה, וגם כדי להכניע את היצר לעבוד את הקב"ה כמו יצחק אבינו.
  • ברכת "המקדש את שמו ברבים": קטע שתחילתו "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי", ועוסק בשבח עם ישראל המקדשים את שם ה'. הקטע מכיל גם את הפסוק של שמע ישראל וברוך שם ומסתיים ב"ברוך המקדש את שמו ברבים" (לפי נוסח אשכנז מסיימים בשם בלי מלכות).

אחרי ברכות השחר אומרים את פרשת הקורבנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלכות תפילה פרק ז הלכות ג-ט.
  2. ^ ברכות ס,ב סימן כ"ג.
  3. ^ שו"ת חלק א' סימן קצ"א.
  4. ^ שבת קח, ב וקט,א. זוהר וישב דף קפד,ב מאריך בענין הטומאה אך לא מזכיר שיטול ג' פעמים.
  5. ^ רשב"א שם.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.