ברכות קריאת שמע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכות קריאת שמע הן חלק מסדר התפילה היהודית, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מתפילת ערבית ותפילת שחרית. מספר הברכות ונוסחן שונה בין ערבית ושחרית: בתפילת שחרית אומרים שלוש ברכות, שתיים לפני קריאת שמע ואחת אחריה. בערבית אומרים ארבע ברכות, שתיים לפני ושתיים אחרי. שלוש הברכות הנאמרות בשחרית דומות או מקבילות לשלוש הברכות הראשונות בערב, אף שהגרסאות הנאמרות בערב קצרות יותר.

רשימת הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קריאת שמע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשחרית:

  • ברכת יוצר: הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בשחרית היא "ברכת יוצר" (או "יוצר אור") הנקראת כך משום שהיא נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל".
  • ברכת אהבה: הברכה השנייה עוסקת בקשר בין האל לבין עם ישראל. הברכה פותחת במילים "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוהינו" (בנוסח אשכנז: "אהבה רבה").

בערבית:

  • ברכת מעריב (ערבים): הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בערבית מקבילה לברכת יוצר. נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר בדברו מעריב ערבים". היא עוסקת בשליטתו של האל בגרמי השמים, בחושך ובאור, ובאיזון שבין היום והלילה ובין החושך והאור. ברוב נוסחי התפילה בברכה זו אין הבדל בין ימי חול ושבתות וחגים, אך בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת.
  • ברכת אהבה: נוסח ברכה זו בערב קצר מזה שבבוקר, אך היא עוסקת באותם נושאים.

אחרי קריאת שמע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשחרית:

  • ברכת גאולה ("אמת ויציב"): ברכה זו עוסקת בשני נושאים. הנושא הראשון הוא אישור של אמיתות דברי התורה הנקראים במסגרת קריאת שמע, ואליו מתייחס הפתיח של הברכה, "אמת ויציב". הנושא השני והעיקרי הוא גאולת ישראל מידי אויביו בעבר, ובייחוד יציאת מצרים. מכאן שם הברכה, ולנושא זה מתייחסת גם חתימתה "ברוך אתה ה', גאל ישראל".

בערבית:

  • ברכת גאולה (אמת ואמונה): ברכה זו עוסקת באותם נושאים כמו ברכת גאולה של שחרית, אבל נוסח הברכה שונה. היא פותחת במילים "אמת ואמונה" ולכן נקראת גם כך.
  • ברכת השכיבנו: ברכה זו נאמרת רק בערבית, משום שהיא עוסקת בבקשת הגנה בשעות הלילה. הברכה מתחילה במילים "השכיבנו ה' אלוהינו (הספרדים אומרים: אבינו) לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום", ומסתיימת במילים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד".

התפתחות הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה במסכת תמיד מוזכרות ברכות שהיו הכוהנים אומרים בבית המקדש לפני ואחרי קריאת שמע: ברכה אחת לפניה (על פי התלמוד מדובר בברכת אהבה), ושלוש ברכות לאחריה: "אמת ויציב", "עבודה" ו"ברכת כוהנים".

סדר הברכות המקובל היום מוזכר במסכת ברכות, אך חוקרים משערים שנוסח הברכות בעבר היה מקוצר יותר. רב סעדיה גאון למשל מביא נוסח קצר יותר של ברכת יוצר, המורכב משלושה משפטים - הפתיחה, המשפט השני, והחתימה של הנוסח המקובל היום. ביניהם נוספו במהלך ההיסטוריה לברכה קטעי פיוט, פסוקי קדושה, תאורי מלאכים ועוד. מקור נוסף שממנו ניתן ללמוד על ההתפתחות ההיסטורית של הברכות הוא מהשוואה בין גרסת השחרית והערבית. ברכת אהבה בשחרית, לדוגמה, עוסקת גם בבקשות לגאולה וקיבוץ גלויות, שאינן מוזכרות בברכה שבערבית. מכך ניתן להסיק שאולי הן תוספת מאוחרת יחסית לנוסח.

הבדלי נוסחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסח אשכנז, לפני חתימת "ברכת יוצר" נאמר המשפט "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו". רב סעדיה גאון התנגד לשילוב המשפט בברכה זו. הוא הדגיש שהברכה עוסקת בנושא אוניברסלי ובבריאת כלל העולם, ואת ניגודו של פסוק זה לרוח הברכה. יהודי ספרד וארצות האסלאם דבקים בהתנגדות זו ו"אור חדש" אינו כלול בנוסחיהם.

גם בברכת הגאולה בשחרית יש הבדלים בין הנוסחים.

הדיון בברכות בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליות המספר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר הכולל של ברכות קריאת שמע הוא שבע (שלוש בבוקר, וארבע בערב). בתלמוד הירושלמי כתוב ששבע הברכות הן כנגד הפסוק הפסוק מספר תהילים "שבע ביום הללתיך". המהר"ל מסביר שהמספר שבע מסמל דבר שלם ומלא, "שבע מלשון שביעה", "כי יש לשבח את ה' יתברך בשבח שלם ומלא, אשר השבח השלם ומלא על ידי מספר שבע".

בריאת החושך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמרא, ופרשנים בעקבותיה, דנים בשאלה מדוע ב"ברכת יוצר" מברכים על בריאת החושך, שנחשב לדבר שלילי. הפירוש המקובל הוא שהכוונה היא להדגיש שהיקום, כולל הניגודים שבו, נברא על ידי האל האחד, ולהצהיר על יחידותו ואחדותו של האל. הברכה מבוססת על פסוק בספר ישעיהו, "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה"‏[1], שנאמר כפולמוס עם האמונה הזורואסטרית שעל פיה הטוב והרע נבראו בידי אלים שונים. עם זאת, החליפו המחברים של "ברכת יוצר" את "בורא רע" - ל"בורא את הכל".

הלכות למעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההלכה שצריך לומר את קריאת שמע של שחרית עד סוף שלוש שעות זמניות, בכל זאת גם לאחר מכן ניתן לומר את קריאת שמע עם הברכות, עד סוף ארבע שעות זמניות.

נוסח ברכת השכיבנו בשבת ובחג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבת וחג, סיום ברכה השכיבנו שונה: לפי מנהג אשכנז ואיטליה (למעט מילאנו) נוסח הברכה הוא כמעט כמו בימות החול אלא שמוספים לומר "ופרוס עלינו סוכת שלומך" ובמקום לסיים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד", מסיימים "ברוך אתה ה' הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים". אצל הספרדים והתימנים משמיטים מנוסח הברכה את הבקשה להצלה "והסר מעלינו מכת אויב, דבר, חרב..." וכו' ואומרים במקום "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו)שלום", וחותמים "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים (יש מוסיפים: עיר הקודש) אמן". רבי דוד אבודרהם מביא מנהג שהיה נהוג בזמנו בערים איסביליא (היא סביליה) וטליטלא (טולדו) לומר ברכת השכיבנו בשבתות כמו בימות החול ורק בימים טובים היו אומרים "ופרוס עלינו" וכו', אך לדעתו אין מנהג זה נכון. יש מן הספרדים שבמקום הנוסח "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו) שלום" גורסים "ופרוס סוכת שלומך עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עיר קדשך".

סמיכת גאולה לתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סדר התפילה, מיד לאחר הברכות ממשיכים לתפילת העמידה, שנאמרת בלחש. למעבר זה מתייחס הביטוי "סמיכת גאולה לתפילה", כלומר אמירת תפילת העמידה בסמוך לברכה השלישית מברכות קריאת שמע, ברכת גאולה. בשחרית, תפילת העמידה צמודה ממש לברכת הגאולה, אך בערבית, לאחר ברכת הגאולה נאמרת גם הברכה הרביעית, לאחריה אומרים חצי קדיש, ואז עוברים לתפילת העמידה. בקהילות מסוימות אומרים לאחר הברכה הרביעית ברכה נוספת שנתקנה בתקופת הסבוראים: ברכת ברוך ה' לעולם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חננאל מאק, מבוא לתפילות ישראל, ספריית האוניברסיטה המשודרת, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.