ברכת אשר יצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכת אשר יצר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה, אחרי כל עשיית צרכים (הפרשת צואה או שתן). ברכה זו משולבת גם בברכות השחר שאדם אומר בקומו. מקור הברכה הוא בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות (ס, ב).

משמעות הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות הברכה היא הודיה על שקיימת מערכת בגוף לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי הגוף המהווים חללים אשר עשויים להוציא הפרשות אשר אינן טובות לגוף, ובה בעת הם אינם מאפשרים הוצאה של דברים החיוניים לגוף. כמו כן כוללת הברכה פליאה ("ומפליא לעשות") על מורכבות ועדינות המערכות הגופניות המשמרות מצב זה. בשולחן ערוך יש הסברים מפורטים בנוגע למשמעות הביטויים השונים בברכה המתארים את פלאי גוף האדם.

דיני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מן הראשונים שכתבו שמברכים ברכה בבוקר כחלק מברכות השחר אפילו אם לא עשה צרכיו, וכך פסק הרמ"א. יתירה מזאת, לדעה אחת בראשונים מברכים ברכה זו רק בבוקר ואין מברכים אותה שוב במשך היום‏[1]. אך רבים חולקים וסוברים שהברכה היא על עשיית צרכים, ואף בבוקר אין לברך אותה אלא אם כן עשה צרכיו, וכך פסק השולחן ערוך.

הראשונים נחלקו אם ברכה זו נאמרת רק אחרי הפרשת צואה או גם אחרי הטלת שתן, ולהלכה נפסק בשולחן ערוך שיש לברך בכל מקרה.

פסק נוסף של השולחן ערוך הוא שהעושה צרכיו בפעמיים נפרדות ולא בירך אשר יצר על הפעם הראשונה – עליו לברך את הברכה פעמיים ברציפות. אחרונים רבים נחלקו על פסק זה, ולכן כתבו שראוי לברך מיד כשמסיים לעשות את צרכיו ולא להתמהמה.

זמן ברכת אשר יצר לדעת רוב הפוסקים הוא שיעור פרסה (72 דקות) לאחר עשיית הצרכים, ולאחר מכן אי אפשר לברך.‏[2]

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח ברכת אשר יצר
# נוסח הברכה
1 בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם
2 אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים[3] חֲלוּלִים
3 שורה זו רק לפי נוסח תימן בלדי: מֵהֶם סְתוּמִים מֵהֶם פְּתוּחִים
4 לפי מנהג תימן בלדי לא גורסים שורה זו: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ
5 לפי נוסח אשכנז, נוסח ספרד ונוסח איטליה: שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ (בנוסח איטליה נוסף: אִם) יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם
לפי נוסח הספרדים ותימן בלדי: שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵחַ (בנוסח הספרדים נוסף: אֶחָד מֵהֶם)
6 נוסח הספרדים: אֵי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם
נוסח אשכנז ונוסח ספרד: אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ
נוסח איטליה: אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ
נוסח תימן: אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם
7 בנוסח אשכנז לא גורסים שורה זו: אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת[4].
8 בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

נוסח הברכה בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד הבבלי מביא מחלוקת באשר לחתימת הברכה (כלומר מה אומרים בסוף הברכה לאחר המילים "ברוך אתה ה'" [בשורה 8 בנוסח לעיל]). האמורא רב סובר שצריך לחתום "רופא חולים". שמואל חולק עליו בטיעון שלא כל מי שהתחייב לברך את הברכה היה חולה לפיכך לדעתו יש לחתום "רופא כל בשר". רב ששת[5] אומר "מפליא לעשות". רב פפא, כשיטתו גם ביחס לברכות אחרות, סובר "הלכך נמרנהו לתרוייהו" (תרגום: לפיכך נאמר את שניהם) כלומר "רופא כל בשר ומפליא לעשות", וכך נפסק להלכה.

נוסח הברכה עצמה מובא כבר בתלמוד, אך כמו במקומות רבים אחרים לא ניתן לדעת מהו הנוסח המדויק של התלמוד, שכן דרכם של מעתיקי כתבי היד התלמודיים הייתה לשנות את נוסח התפילות והברכות כפי הנהוג לומר במקומם (נכון הדבר גם ביחס לסידורים מתקופת הגאונים כדוגמת סדר רב עמרם גאון).

לשון נקייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "אשר יצר" משמש כלשון נקייה לציון עשיית צרכים. כך למשל ביידיש "אַשר יצר פּאַפּיר" הוא כינוי לנייר טואלט[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחזור ויטרי, סימן סז
  2. ^ ילקוט יוסף סימן ו' עמוד תפו
  3. ^ לפי נוסח תימן בלדי "וחלולים"
  4. ^ יש גורסים אַחַת
  5. ^ לפי כתבי יד אחרים רב אשי
  6. ^ לפי מילון יידיש-אנגלית-עברית של אלכסנדר הרכבי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.