ברכת הגומל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.

נוסח הברכה הוא בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב, ופירושה - שהמברך מודה לקדוש ברוך הוא הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו. השומעים ברכה זאת עונים אָמֵן, מִי שֶׁגְּמַלְּךָ‏[1] כָּל טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה. נוהגים לאמור את הברכה בעיקר אחרי עליה לתורה ועליה להיאמר, בעמידה, במניין של עשרה גברים, שלפחות שניים מהם חכמי תורה שעוסקים בהלכות (על-פי קיצור שולחן ערוך), שנאמר, "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ". גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.

בתלמוד (על פי תהילים קז) מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל. "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" (מסכת ברכות נד, ב). סימנם לפי השולחן ערוך הוא חיים - חבוש יסורין ים מדבר.

מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, נפסק בשולחן ערוך שהוא הדין לכל מי שהיה בסכנה וניצל ממנה, או שאירע לו נס, שצריך לברך את ברכת הגומל. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר לידה.

לכתחילה ראוי לברך ברכת 'הגומל' תוך שלשה ימים לזמן שהתחייב בה, ואפילו אם מחמת כן יברך שלא בזמן קריאת התורה ובפני ספר תורה, אך למרות זאת, מותר להמתין עד שלשים יום כדי לברכה בעשרה. בדיעבד אם לא בירכה לאחר זמן רב, יכול לברכה לעולם‏[2]

ברכת הגומל בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו יש דעות שונות בנוגע למקרים המוזכרים בגמרא שבהם צריך לברך ברכת הגומל. שכן כיום אין כמעט סכנה בטיסות, במאסר או בשייט בים, שלא כבעבר, שאז אירועים אלו היו מלווים בסכנת נפשות מוחשית. בעוד יש הנוהגים לברך ברכת הגומל גם אחרי נסיעה ארוכה, יש שאינם מברכים גם אחרי טיסה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ובנוסח עדות המזרח- הָאֵל שֶׁגְּמַלְּךָ
  2. ^ שולחן ערוך ומשנה ברורה סימן רי"ט סעיף ג'.