ברכות המצוות

ברכות המצוות הן ברכות שעל פי ההלכה נאמרות על עשיית המצוות. רובן של ברכות אלו תוקנו על ידי חז"ל, והן שייכות למערך הלכתי של ברכות הנאמרות בהזדמנויות שונות, כגון: ברכות הנהנין, ברכות ההודאה וברכות הראייה.

נוסח הברכה

לברכות המצוות פתיחה אחידה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו...". הברכה מסתיימת בהתייחסות למצווה הספציפית: במצוות ציצית, לדוגמה, הסיום הוא: "...וציוונו להתעטף בציצית", ועל מצוות ישיבה בסוכה: "...וציוונו לישב בסוכה".

ברכות על המצוות שחלות רק על הכהנים פותחות במילים "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן"

המקור

כרוב הברכות, מקור החיוב לברכות המצוות אינו מהתורה אלא מדברי חכמים. חז"ל מצאו לכך רמז בתורה, בוידוי מעשר‏, בברכות התורה‏ או בברכת המזון‏. למרות זאת, ישנן מצוות שחיוב הברכה עליהן הוא מדאורייתא. ברכות התורה, שהן הברכות הנאמרות על לימוד התורה, הן דוגמה אחת לכך. החיוב בברכות אלו נלמד במסכת ברכות, לדעת רמב"ן מפסוק בתורה. גם ברכת המזון מבוססת על ציווי מהתורה.

"עובר לעשייתן"

ברכות המצוות יש לאמרן בדרך כלל "עובר לעשייתן", כלומר קודם לעשייתן סמוך לביצוען. גם לכלל זה חריגים אחדים. אחד הבולטים שבהם הוא הדלקת נרות שבת על ידי הנשים בערב שבת . לפי מנהג עדות אשכנז, וחלק מעדות ספרד, הנשים אינן מברכות לפני ההדלקה אלא מיד לאחריה. הסיבה לכך היא, שבאמירת הברכה הן מקבלות על עצמן את השבת, ומרגע זה אסור להן להדליק נרות. כאשר מדליק נרות השבת הוא גבר, שאינו מקבל את השבת בהדלקת הנרות, אלא בשלב מאוחר יותר - בדרך כלל בזמן אמירת "קבלת שבת" - הברכה נאמרת לפני ההדלקה.

המשותף למצוות שמברכים לפניהם

לא על כל המצוות תקנו ברכה, והראשונים דנו מה הקריטריון הקובע על אלו מצוות מברכים. הרבה תשובות ניתנו לדבר, אבל אף אחת מהן לא מצליחה לתת גדר מדויק שכולל בתוכו את כל המצוות. הרשב"א‏‏ כתב שאכן אין תשובה מדויקת לדבר, אך אנו נלך בדרך המסורת ונברך רק על מה שנהגו לברך. התשובה שכוללת בתוכה את רוב החילוקים בין המצוות, היא שמברכים רק על מה שבעשיית המצווה נפתר האדם מהחובה במצווה זו. לדוגמה: מברכים על הנחת תפילין, על מילה או על הדלקת נרות, מכיוון שבכל אלו ברגע שעשו את המצווה כבר אין חובה לעשותה עוד פעם. לעומת זו לא נברך על מצוות אהבת ד' או יראת ד', ועל מצוות נתינת צדקה, מכיוון שבאלו החובה לקיום המצווה עודה בעינה גם לאחר שנתנו צדקה או יראנו מד'. עוד תשובה שניתנה היא שעל מצוה שאין בה מעשה לא מברכים. לדוגמה לא מברכים על השמטת כספים בשנת השמיטה.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.