ברנדון טינה
ברנדון טינה (באנגלית: Brandon Teena; 12 בדצמבר 1972 - 31 בדצמבר 1993) היה טרנסג'נדר שנולד מבחינה ביולוגית כנקבה, אך בהתבגרותו אימץ לעצמו זהות מגדרית גברית. טינה נאנס ונרצח[2][3][4], וחייו ומותו היו בסיס לסרט "בנים אינם בוכים", המבוסס על הסרט התיעודי "סיפורו של ברנדון טינה" משנת 1993.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ילדותו של טינה
ברנדון טינה נולד בעיר לינקולן, במדינת נברסקה שבארצות הברית, בשם "טינה רנה ברנדון". משפחתו של טינה תיארה אותו כ"טומבוי". בטרם אימץ את הזהות הגברית, הוא הותקף מינית על ידי קרוב משפחה. בתקופת התיכון אימץ לעצמו טינה זהות מגדרית גברית, ואף יצא עם מספר בחורות.
אמו של טינה, ג'ואן ברנדון, סירבה לקבל את זהותו הגברית והיא המשיכה להתייחס אליו כאל "בתה". טינה טען מספר פעמים כי הוא אינטרסקס, אך הדבר הוכח מאוחר יותר כלא נכון[5].
[עריכה] בעיות עם החוק
בשנת 1993, לאחר מספר הסתבכויות, עבר טינה לאזור העיר פולס סיטי בנברסקה, שם אימץ לעצמו לחלוטין זהות מגדר גברית, והתחבר עם מספר תושבים מקומיים. לאחר שעבר לביתה של ליסה לאמברט, הוא החל לצאת עם אחת מחברותיה, לאנה טיסדל. בנוסף, החל להתרועע עם שני אסירים משוחררים, ג'ון לוטר ומרווין "טום" ניסן. ניסן היה נשוי ואב לשני ילדים, בעוד שלוטר היה חבר ילדות של טיסדל, והשניים אף ניהלו מערכת יחסים רומנטית בעבר. גבר נוסף, פיליפ דוויין, החל לצאת עם אחותה הצעירה של טיסדל, והתחבר אף הוא עם טינה. ב-15 בדצמבר, נכלא טינה באשמת זיוף המחאות וטיסדל שילמה את הערבות הדרושה לשחרורו. מכיוון שטינה נכלא באגף הנשים, גילתה טיסדל כי טינה הוא טרנסג'נדר. כאשר שאלה אותו טיסדל אודות מגדרו, הסביר לה טינה כי הוא מעוניין לעבור ניתוח לשינוי מין והן המשיכו לצאת[5]. בנוסף, מאסרו של טינה פורסם בעיתון המקומי תחת השם עמו נולד, דבר שחשף בפני מספר אנשים את היותו טרנסג'נדר[6][7].
[עריכה] מותו
[עריכה] התקיפה המינית והרצח
במהלך מסיבת חג המולד, תפסו לוטר וניסן את טינה והכריחו אותו להפשיל את מכנסיו כדי להוכיח לטיסדל כי הוא טרנסג'נדר. טיסדל הסתכלה רק כאשר השניים הכריחו אותה ולא אמרה דבר. לאחר מכן, לוטר וניסן תקפו את טינה והכריחו אותו להיכנס לרכב. הם נסעו לאזור מרוחק, בסמוך למפעל אריזת-בשר, הכו אותו ואנסו אותו. לאחר מכן, שבו השלושה לביתו של ניסן. טינה ברח מהבית דרך חלון האמבטיה אל ביתה של טיסדל, ושכנע אותה להגיש תלונה במשטרה, למרות שניסן ולוטר הזהירו אותו לבל יספר דבר. המשטרה לא הגישה כתבי אישום מ"חוסר ראיות".
טינה הגיע גם אל חדר המיון, שם הורכבה ערכת אונס, אך היא אבדה. השריף באותו זמן, צ'ארלס ב. לוקס, שאל את טינה אודות האונס. לפי הדיווחים, הוא התעניין במיוחד בהיותו של טינה טרנסג'נדר, עד לנקודה בה טינה הרגיש כי השאלות הפכו חצופות ולא-הכרחיות, וסירב לענות עליהן. ניסן ולוטר גילו אודות דו"ח החקירה והחלו לחפש אחרי טינה. הם לא מצאו אותו, אך שלושה ימים לאחר מכן הם נחקרו במשטרה אולם השריף לא עצר אותם.
השניים עזבו ופנו אל ביתה של לאמברט ופרצו פנימה. הם מצאו את לאמברט במיטתה ודרשו לדעת היכן נמצא טינה, אך לאמברט סירבה לגלות להם. השניים חיפשו ומצאו את טינה מתחת למיטה. הם שאלו את לאמברט אם ישנם אנשים נוספים בבית, והיא ענתה כי דוויין נמצא בבית גם כן. הם ירו והרגו את דוויין, לאמברט וטינה מול פניו של בנה הקטן של לאמברט. לאחר מכן עזבו ניסן ולוטר את הבית, אבל נעצרו במהירות והואשמו ברצח[8].
בספטמבר 2007 העיד ניסן בשנית נגד לוטר, אך הפעם טען כי לוטר לא ירה בטינה ולא היה מעורב. לוטר נמצא כעת בשלב ערעור ומשתמש בעדותו של ניסן על מנת לטעון לחפותו[9].
[עריכה] המשפט וגזר הדין
ניסן הטיל את האשמה ברצח על לוטר. לאחר מכן, בתמורה להפחתה בעונשו, ניסן הודה כי הוא היה שותף לאונס ולרצח. ניסן העיד נגד לוטר ונגזר עליו מאסר עולם. לוטר המשיך לכפור באמינותה של העדות של ניסן, אבל עדותו לא התקבלה כאמינה. חבר המושבעים מצא את לוטר אשם ברצח וגזר עליו עונש מוות. לוטר וניסן ערערו על הרשעתם, והתיק נמצא כעת בבדיקה.
[עריכה] לאחר הרצח
מכיוון שבעת הרצח ברנדון טינה טרם החל בטיפול הורמונלי או ביצע שינוי פיזי כלשהו, הוא תואר לעתים על ידי התקשורת כאישה לסבית[10]. למרות זאת, חלק מכלי התקשורת דיווחו כי טינה תכנן לעבור ניתוח לשינוי מין[11].
ג'ואן ברנדון, אמו של טינה, תבעה את מחוז ריצ'רדסון, שם שוכנת פולס סיטי, ואת השריף, צ'ארלס לוקס, על כך שהם לא הצליחו למנוע את מותו של טינה, ועל אחריותם העקיפה למותו. היא זכתה במשפט, וקיבלה 80 אלף דולר. שופט בית המשפט המחוזי הפחית את הסכום ב-85 אחוז, בהסתמך על אחריותם של ניסן ולוטר, הרוצחים, ובאחוז אחד נוסף בעקבות הרשלנות התורמת של טינה, לכאורה. דבר זה הותיר את חובם של המחוז ושל לוקס על 17,360.97 דולר[12]. ב-2001 ביטל בית המשפט העליון של נברסקה את ההפחתה, וקבע את סכום הפיצויים בשנית על 80,000 דולר, בנוסף ל-6,223.20 דולר על הוצאות ההלוויה. באוקטובר אותה שנה פסק אותו שופט למתלוננת 12,000 דולר נוספים[13] - 5,000 דולר על מוות לא מוצדק, ו-7,000 דולר על גרימה מכוונת של מתח נפשי[12].
לאחר הרצח, נמתחה ביקורת על לוקס בעקבות יחסו לטינה, מכיוון שבשלב מסוים התייחס אליו כ"זה" ("it")[14].
ב-1999 היה טינה לנושאו של סרט ביוגרפי בשם "בנים אינם בוכים", בכיכובה של הילארי סוואנק בתפקיד טינה (תפקיד עליו זכתה באוסקר), וקלואי סביני כחברתו, לאנה טיסדל. טיסדל תבעה את מפיקי הסרט על שימוש לא-מורשה בשמה ובדמותה לפני יציאתו של הסרט לאקרנים. היא טענה כי הסרט תיאר אותה כ"עצלנית, זבל לבן ונחש ערמומי". טיסדל גם טענה כי הסרט תיאר בצורה שגויה את העובדה שהיא המשיכה את מערכת היחסים עם טינה לאחר שגילתה כי טינה אינו זכר מבחינה אנטומית. לבסוף, הגיעה טיסדל לפשרה עם מפיץ הסרט על סכום שלא פורסם[6][7].
על מצבתו של טינה נכתב השם "טינה ר. ברנדון" עם הכיתוב "בת, אחות וחברה"[15].
מותו האלים של טינה, יחד עם מותו של מת'יו שפרד, יצרו לובי גדול לחקיקה נגד פשעי שנאה בארצות הברית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל להט"ב | ||
- פרטי המשפט של רוצחי ברנדון
- CrimeLibrary.com
- MovieOrigins.com
- ביקורת על הסרט "בנים אינם בוכים" ב"יעל מבקרת בקולנוע"
- "בנים דווקא כן בוכים" - סיפור חייו ומותו של ברנדון טינה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "The Brandon Teena Story", IBDb.com
- ^ מכיוון שברנדון טינה מעולם לא שינה את שמו באופן חוקי, אין אפשרות לדעת מה היה השם בו השתמש לפני מותו, אך זהו השם בו השתמשו כלי התקשורת בתיאור האירוע. שמות אחרים שהוזכרו היו השם עמו נולד, כמו גם "בילי ברנסון" ו"טינה ריי".
- ^ U.S. 8th Circuit Court of Appeals — JaAnn Brandon v Charles B. Laux. FindLaw. אוחזר ב־2006-12-07.
- ^ Howey, Noelle (2000-03-22). Boys Do Cry. Mother Jones. אוחזר ב־2006-12-07.
- ^ 5.0 5.1 Ramsland, Katherine. Teena Brandon. TruTV. אוחזר ב־2009-02-22.
- ^ 6.0 6.1 "Brandon film lawsuit settled", Chicago Sun-Times (2000-03-11). אוחזר ב־ 2009-02-22. Archived from the original on 2007-10-16.
- ^ 7.0 7.1 Hawker, Philippa (2002-03-01). Seeing doubles. The Age. אוחזר ב־2009-02-22.
- ^ Ramsland, Katherine. Teena Brandon pg 5. TruTV. אוחזר ב־2009-02-22.
- ^ Jenkins, Nate (2007-09-20). "Inmate Recants Teena Brandon Story", Associated Press. אוחזר ב־ 2007-09-20.
- ^ Brandon Teena Gets Dunne Wrong. Gay and Lesbian Alliance Against Defamation (January 24, 1997). אוחזר ב־2006-12-07. “A New Yorker writer does not understand Brandon Teena's transgender identity, and describes him as a "predatory" butch lesbian, referring to him as "her" for most of the piece.”
- ^ Griffy, Anna M. (July 4, 2004). The Brandon Teena Story: Chapter 2: Brandon. The Brandon Teena Story 2. Justice Junction. אוחזר ב־2006-12-07. “Teena made her decision for good: she was going to live as a man and began to tell people she was having a sex change operation.”
- ^ 12.0 12.1 Friedman, Herbert J.. Brandon - An American Tragedy. אוחסן מהמקור ב־2007-10-10. אוחזר ב־2009-02-22.
- ^ The victims of prejudice, BBC News, 26 December, 2003
- ^ Gabriel, Davina Anne (May 15, 1996). Activists Protest Violence As Lotter Trial Begins. אוחזר ב־2006-12-07. “Laux has also been quoted as saying "you can call it 'it' as far as I'm concerned" when describing Brandon.”
- ^ "Teena R. "Brandon Teena" Brandon", Find A Grave (August 28 2000). אוחזר ב־ 2007-05-14.
