ברניסלב נושיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברניסלב נושיץ', סופר ומחזאי סרבי, בשנת 1894

ברָניסלב נוּ‏שִיץ (סרבית: Branislav Nušić; בכתב קירילי סרבי: Бранислав Нушић;‏ 8 באוקטובר 186419 בינואר 1938) היה סופר, מחזאי, סטיריקן, פובליציסט ודיפלומט סרבי ממוצא ארומני. משנת 1933 היה חבר האקדמיה המלכותית הסרבית.

רקע משפחתו, ילדותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אלקיביאד נוּ‏שה (Alkibijad Nuša; בארומנית: אל נושה, Alchiviadi al Nusha) בבלגרד, בן לג'ורג'ה נושה (Đorđe Nuša) ולאשתו ליובּ‏יצה. משפחתו האמידה השתייכה למיעוט הארומני (מיעוט אתני שחי בארצות הבלקן ודובר ניב המקורב לשפה הרומנית; הם נקראים בפי שכניהם הסרבים והיוונים "ולאכים" או "צינצארים"). לפי מקורות מסוימים, מוצאו של אביו היה באזור הקניון (קליסורה) גרבנה ביוון, ומשפחת אמו הייתה מהיישוב ברצ'בו שבבוסניה. ואולם נוּ‏שה לא הספיק ליהנות מרמת חיים טובה, מפני שאביו, סוחר דגנים, ירד מנכסיו זמן קצר אחר לידתו. הנסיבות אילצו את המשפחה לעקור לסמדרבו. נוּ‏שה למד בסמדרבו בבית הספר יסודי ולאחר מכן למד שנתיים בפנימייה תיכונית. את שאר שנות התיכון השלים בפנימייה בבלגרד. בגיל 18 שינה רשמית את שמו לשם סרבי – ברניסלב נושיץ'. בהמשך למד באוניברסיטת בלגרד, שבה סיים תיאר במשפטים בשנת 1884. בעת לימודיו שהה כשנה בעיר גראץ באוסטרו-הונגריה השכנה.

חייו הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעיר נונקונפורמיסט ופטריוט סרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 21 שרת בצבא הסרבי ובשנת 1885 השתתף במלחמה הסרבית-בולגרית. בתום המלחמה פרסם בעתון "דנבני ליסט" (Dnevni list) את הפואמה השנויה במחלוקת "Dve Raba" ("שני עבדים"), שבעטיה נשפט לשנתיים מאסר. בפואמה זו לעג נושיץ' למילאן הראשון, מלך סרביה, ובמיוחד על החלטתו של המלך להשתתף בהלוויה של אם הגנרל דרגוטין פְ‏רַ‏נָ‏סוֹ‏ביץ' במקום ללוות בדרכו האחרונה את גיבור המלחמה הקפטן מיכאילו קטניץ', שנהרג בזמן ששמר על דגל סרביה ומנע ממנו ליפול לידי הבולגרים. תחילה נגזרו עליו רק חודשיים מאסר, אך המלך מילן לחץ להחמרת עונשו. למרות תנאי כליאה קשים, הצליח נושיץ' לכתוב בבית הסוהר קומדיה בשם "פרוטקציה" (Protekcija). לבסוף קוצר עונשו לשנה בלבד.[1] על מנת שיאפשרו לו לכתוב השתמש נושיץ' בתרגיל: כתב מכתב תלונה לשר, בפנותו אליו כקרוב משפחתו ("דוד", "נשוי לדודתו"), וסמך על כך שהאחראי על בית הסוהר, שנהג לקרוא את תכתובות האסירים יקרא גם את המכתב הזה; ואכן האחראי קרא את המכתב והאמין שלנושיץ' אכן יש קרוב משפחה רם מעלה כזה, ומיד הורה לאפשר לו תנאים לכתיבה. בשנת 1889 התקבל נושיץ' לעבוד בשירות המדינה במשרד החוץ. כעבור פרק זמן קיבל משרה כפקיד בקונסוליה הסרבית בביטולה שבמקדוניה, שהייתה אז עדיין חלק מהאימפריה העות'מאנית. חי כעשור בשטחי מקדוניה ובאזור קוסובו-מטוחיה, ואף התחתן בביטולה בשנת 1889. תפקידו האחרון באזור זה היה של סגן קונסול בעיר פרישטינה.[2] בשנת 1900 מונה נושיץ' כמזכיר משרד החינוך, וזמן קצר לאחר מכן התקבל כדרמטורג הבית של התיאטרון הלאומי בבלגרד. ב1904 היה למנהל התיאטרון הלאומי הסרבי בעיר נובי סאד, שהייתה אז בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית, אולם כעבור שנה עזב תפקיד זה וב-1905 שב לבלגרד כדי לעבוד כעיתונאי. לפעמים חתם את מאמריו בשם העט "בן עקיבא" (Ben Akiba).

באוקטובר 1908, כתגובה לסיפוח הרשמי של בוסניה והרצגובינה לאימפריה האוסטרו-הונגרית, יזם נושיץ' את הקמת ארגון "ההגנה הלאומית", שקרא לשחרור חבלי ארץ אלה מהכיבוש האוסטרי, ונרשמו בו אלפי אנשים.

מחזאי לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1912, לאחר שחרור מקדוניה מהעול העות'מאני וסיפוחה לסרביה, שב נושיץ' לביטולה כאיש המינהל הסרבי. בהמשך עבר לגור בסקופיה, שם ייסד את התיאטרון. בימי מלחמת העולם הראשונה שבה נכבשה ארצו על ידי כוחות אוסטרים, הונגרים ובולגרים, התפנה הסופר עם הצבא הסרבי דרך אלבניה תוך כדי סחיבת כתבי היד היקרים ללבו. בהמשך נדד בכמה ארצות – איטליה, שווייץ וצרפת – עד לגמר הקרבות. פרט לעקירה מהמולדת, המלחמה גרמה לו לאסון כבד: בנו, בּ‏אן, שנפצע בקרב חזר ליחידתו מיד עם החלמתו ולבסוף נהרג.[3]

התיאטרון הלאומי בבלגרד

בשובו למולדת מונה על ידי שלטון הממלכה המאוחדת החדשה של הסרבים, הקרואטים והסלובנים כראש מחלקת האמנויות במשרד החינוך, ומילא תפקיד זה עד 1923. אחר כך התגורר בסרייבו בבוסניה, ועבד כמנהל התיאטרון המקומי "נרודנו פוזורישטה" (Narodno Pozorište, תיאטרון העם). בשנת 1927 שב לבלגרד. בעשור האחרון לחייו הוסיף, פרט לפעילותו הספרותית, להיות גם מעורב פוליטית, הפעם באופוזיציה, וכחבר ב"חזית הלאומית" התנגד לעליית הפאשיזם.[4]

ב-10 בפברואר 1933 נבחר כחבר באקדמיה המלכותית הסרבית למדעים ולאמנויות.

נפטר בבלגרד בחג האפיפניה ב-19 בינואר 1938. ארון המתים שלו הוצב במשך יומיים בלובי של התיאטרון הלאומי בבלגרד כדי לאפשר למעריציו הרבים בעם לתת לו את הכבוד האחרון. נקבר בבית העלמין נובו גרובלייה של בלגרד.[5]

קברו של ברניסלב נושיץ' בבלגרד

תרומתו לתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשיך במסורת המחזאות הסרבית, עלה נושיץ' על קודמיו, סטריה יובנוביץ' (גם הוא ממוצא ארומני) וטריפקוביץ', ומחזותיו הקומיים הם עד ימינו חלק מהרפרטואר של התיאטראות ברחבי יוגולסביה לשעבר וגם בארצות אחרות, במיוחד בעולם הסלבי ובארצות מרכז אירופה. גיבורי הקומדיות של נושיץ', חלקם "בירוקטים בלתי מוכשרים, פוליטיקאים מושחתים, הולכי רכיל, רמאים, "נובו רישים" וצאצאיהם המתיימרים להיות "מערביים", מגלמים, פרט להיבטים אוניברסליים של החברה האנושית, את "המנטליות הסרבית המסורתית במעבר ממדינה חקלאית, מזרחית, אל שאיפות עירוניות ואירופיות".[6] נושיץ' תרם להקמת תיאטראות בכמה מהמרכזים החשובים במרחב היוגוסלבי לשעבר: בפרישטינה, בסרייבו ובסקופיה. גם הפרוזה ההומוריסטית והאוטוביוגרפית שלו ממשיכה לזכות בהערכה ולהסב הנאה לקוראיה. בנוסף לחשיבותו לספרות ולמחזאות הסרבית והעולמית, התעניין נושיץ' באמנות הנאום, חיבר ספר תאורטי על הרטוריקה בפשה הסרבית והרצה על כך באקדמיה הצבאית הסרבית. כצלם חובב בתקופה של חלוציות בתחום הצילום, הותיר אחריו נושיץ' גם אוסף של צילומים תקופתיים מעניינים.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Narodni poslanik - Народни посланик (נבחר העם) 1883
  • Sumnjivo lice - Сумњиво лице (פרצוף חשוד) 1887 לפי מוטיב מ"מפקח המדינה" מאת גוגול
  • Protekcija - Протекција פרוטקציה - 1888
  • אדם רגיל 1900
  • Gospođa ministarka - Госпођа министарка (גברת השר) 1929
  • ''Мистер Долар - מיסטר דולר - 1932
  • Ožalošćena porodica - Ожалошћена породица (אבל המשפחה) 1934
  • Др .Dr - ד"ר ׁ1936
  • Pokojnik - Покојник (המנוח) 1937
  • Свет
  • Пут око света

דרמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Кнез Иво од Семберије Knez Ivo od Semberije (הקינאז איוו מסמבריה) - 1900
  • חאג'י לויה Хаџи-Лоја - דרמה הרואית, 1908
  • ליליאן ואומוריקה - 1910
  • מסע סביב העולם - 1910
  • "Наход"

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Opštinsko dete - Општинско дете" (הילד הכפרי), פורסם בסרייבו כ-Općinsko dijete
  • Hajduci - "Хајдуци" (ה"היידוקים")

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ramazanske večeri (ערבי רמדאן) 1898
  • Politički protivnik - Политички противник (היריב הפוליטי)
  • Posmrtno slovo - Посмртно слово (ההספד)
  • Klasa - Класа (הכיתה)
  • "ספסל החמור" - "Приповетке једног каплара"

אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Autobiografija - Аутобиографија" (אוטוביוגרפיה)
  • Retorika נאום על הרטוריקה - 1933

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרגן קלאיץ', הערך "ברניסלב נושיץ", ב-Cambridge Guide of Theatre,‏ 1992.

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]