ברנקו וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנקו וייס

בְּרַנְקוֹ וַייס (Branco Weiss;‏ 23 באפריל 192931 באוקטובר 2010) היה יזם ופילנתרופ יהודי-שווייצרי. בישראל נודע בעיקר בזכות מכון ברנקו וייס שהקים.

תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנקו וייס נולד בזאגרב למשפחה יהודית מאזור בורגנלנד, שבהמשך התיישבה בקרואטיה. אביו נרצח על ידי הפשיסטים. בהיותו ילד עבר לאיטליה, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע לשווייץ. ב-1944 סיים שם את בחינות הבגרות. ב-1947 החל ללמוד במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH) בעזרת מלגה שקיבל, ועבד במקביל כלבורנט. סיים את לימודיו ב-1951 כמהנדס כימיה. לאחר מכן כתב דיסרטציה על ניתוח עלות-תועלת‎ בנוגע לטכניקות סינון.

יזם, הקים וניהל מספר חברות היי-טק. "קונטרון" (Kontron), שהקים ב-1959, נרכשה בשנת 1974 על ידי ענקית התרופות "הופמן לה רוש". כפילנתרופ, תמך במספר אוניברסיטאות ובמיזמי תרבות רבים. קיבל ארבעה תוארי דוקטור לשם כבוד: מאוניברסיטת תל אביב (1993), מהאקול פוליטכניק פדרל בלוזאן (EPFL)‏ (1998), מהמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH)‏ (1998) ומאוניברסיטת בזל (2005; על תרומתו היוצאת-דופן להקמת המכון למדעי היהדות). מ-1985 עד 1994 העביר במכון הטכנולוגי של ציריך את הקורסים "מבוא לאסטרטגיות טכנולוגיות" ו"תכנון, הקמה, בנייה וניהול מיזמים חדשים". מ-2002 מעניק ה-ETH את מִלגת ברנקו וייס (Society in Science - The Branco Weiss Fellowship). ב-2004 תרם וייס לפרויקט "Science City" של ה-ETH‏ 23 מיליון פרנקים שווייצריים. היה חבר של כבוד באיגוד המהנדסים והארכיטקטים השווייצרי (SIA) וכן חבר מועצת המנהלים וחבר של כבוד באקדמיה השווייצרית למדעי הטכנולוגיה (SATW).

הוא הקים את ארגון "דוד" שפעל נגד תופעות אנטישמיות ותרם להקמת מכון ללימודי יהדות באוניברסיטת בזל. ברנקו וייס היה אספן נלהב של אמנות מודרנית.

בישראל פועל משנת 1990 מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, הכולל 20 בתי ספר ברחבי הארץ. מטרת המכון היא "לקדם יכולות למידה וחשיבה טובה בקרב תלמידים ומורים בישראל".

ברנקו וייס נפטר ב-31 באוקטובר 2010 בציריך.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Branco Weiss u. a.: Der Strukturwandel der Schweizer Wirtschaft: Herausforderung oder Krise? [Referate gehalten anlässlich der Zürcher Konferenz vom 8. September 1988]. In: Swiss values. Nr. 11, Royal Trust Bank, Zürich 1988 (ohne ISBN).
  • Branco Weiss (Hrsg.): Praxis des Venture Capital. Verlag Moderne Industrie, Zürich 1991, ISBN 3-478-31610-3.
  • Branco Weiss: Entrepreneurship. Ramot Publishing, Tel Aviv University, Tel Aviv 1994, ISBN 96-527-4160-4.
  • Jean-Claude Badoux, Dario R. Barberis, Branco Weiss: Sieben Jahre Fund SATW - Branco Weiss. Ein Austauschprogramm für junge Ingenieure/innen aus der der Gemeinschaft der Unabhängigen Staaten, GUS und der Schweiz ; 1992 - 1999 / Sem' let fonda ŠATN - Branko Vejss. SATW, Schweizerische Akademie der Technischen Wissenschaften, Zürich 1999, ISBN 3-908235-02-2 (deutsch und russisch).
  • Bruno Fritsch, Branco Weiss: Die Podiumsdiskussion – Zukunftsgestaltung im Chaos emotionaler Intelligenzen. Eine Satire. Olzog, München 2000, ISBN 3-7892-8030-5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]