ברצלונה אתלטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברצלונה אתלטיק
מידע כללי
כינוי בארסה אתלטיק
בארסה ב'
תאריך ייסוד 1970
אצטדיון אצטדיון יוהאן קרויף
(תכולה: 6,000)
נשיא ז'ואן לאפורטה
יו"ר Jordi Casals i Vilalta עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן רפאל מארקס
ליגה פרימרה דיוויסיון RFEF עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחלקות הספורט
של ברצלונה
כדורגל גברים כדורגל גברים ב' כדורגל גברים נוער
כדורגל נשים כדורגל נשים ב' כדורגל חופים
כדורסל כדורסל ב' כדורסל נכים
כדוריד הוקי קרח הוקי גלגיליות
רוגבי יוניון רוגבי ליג קטרגל
כדורעף גברים כדורעף נשים
מחלקות ספורט סגורות
של ברצלונה
פוטבול אמריקאי כדורגל גברים ג'

ברצלונה אתלטיק (בשמה הקודם: ברצלונה ב') היא קבוצת המילואים של מועדון הכדורגל ברצלונה, המשחקת בליגה הספרדית השלישית ומקיימת את משחקי הבית שלה באצטדיון יוהאן קרויף המונה 6,000 מקומות ישיבה המשמש אותה החל מיולי 2019. לפני כן שיחקה הקבוצה במיני אסטדי.

מאמן הקבוצה הנוכחי הוא רפאל מארקס. בשנת 2008 השתנה שם הקבוצה מ"ברצלונה ב'" ל"ברצלונה אתלטיק", בשנת 2010 הוחלט להחזיר את השם של הקבוצה ל"ברצלונה ב". בשנת 2022, החליט נשיא המועדון ז'ואן לאפורטה לשנות את שם הקבוצה בחזרה לברצלונה אתלטיק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ס.ד. אספנייה אינדוסטריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה נוסדה ב-1 באוגוסט 1934 תחת השם "סוסייטאט אספורטיבה אינדוסטריאל אספנייה", הקבוצה שימשה במקור כמועדון הספורט של בית החרושת עם אותו השם. חולצת הקבוצה הובלטה בפסים כחולים ולבנים אנכיים. החברה הייתה בבעלות משפחתו של ג'וזף אנטוני דה אלברט, שהיה לזמן קצר נשיא המועדון בשנת 1943. בתקופת נשיאותו של אלברט במועדון, הקבוצה, שהייתה ידועה אז בשם "קלאב דפורטיבו אספנייה אינדוסטריאל" ‏(CF Barcelona), הפכה לקבוצת המילואים של מועדון הכדורגל ברצלונה והחלה לשחק את משחקיה באצטדיון לס קורטס.

בתחילה הקבוצה שיחקה בליגות אזוריות מקומיות, אך ב-1950 היא העפילה לליגה השלישית, וב-1952 היא העפילה לליגה השנייה. בשנת 1953 היא סיימה כסגנית בית 1 בליגה השנייה ומאוחר יותר למשחקי הפלייאוף של הליגה, אך היא לא העפילה לליגה העליונה מאחר שהייתה קבוצת משנה של מועדון הכדורגל ברצלונה.

ס.ד. קונדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשיגה העפלה נוספת לפלייאוף בשנת 1956, הקבוצה הפכה לעצמאית ובלתי תלויה במועדון הכדורגל ברצלונה, ושמה שונה ל-"קלוב דפורטיבו קונדל". הקבוצה לבשה חולצות כחולות עם שני פסים לבנים אלכסוניים. בעקבות העצמאות, היא הייתה מסוגלת להעפיל לליגה העליונה, הלה ליגה. עם זאת, היא שיחקה במשך עונה אחת בלבד בליגה העליונה, וירדה חזרה לליגת המשנה ב-1957. בשנת 1968 הצטרפה שוב למועדון הכדורגל ברצלונה ושימשה כקבוצת המילואים שלו.

ברצלונה אתלטיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1970, נשיא ברצלונה אגוסטי מונטאל החליט לאחד את "קלאב דפורטיבו קונדל" עם קבוצת נערים אחרת של המועדון בשם "אתלטיק קטלוניה", וקרא לקבוצה המאוחדת "ברצלונה אתלטיק". אתלטיק קטלוניה הייתה קבוצה שנוסדה רק ב-1965 כתוצאה מאיחוד של שתי קבוצות אחרות: "קטלוניה דה לס קורטס" (נוסדה ב-1918) ו-"ס.ד. פברה קואטס" (נוסדה ב-1926).

לה מאסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – לה מאסיה

ב-1979 המועדון חנך את בניין "לה מאסיה" מהמאה ה-18 כמטה אקדמיית הנוער שלו, במבנה אבן עתיק, ששימש לפני כן כחווה חקלאית. היה זה מועדון הכדורגל הראשון בספרד שהביא ילדים מכל רחבי תבל וגידל אותם במקום אחד והוא נוסד בהשראת אוריול טורט.

במהלך השנים למדו באקדמיה 500 בני נוער בגילאים 11 עד 18. מתוכם 12 אחוזים הגיעו לקבוצה הבוגרת של ברצלונה ו-40 אחוזים הגיעו לקריירות מקצועניות בקבוצות אחרות. נכון ל-2011 לומדים בו 60 נערים: 48 בכדורגל, 11 בכדורסל ואחד בהוקי. המועדון מממן את כל ההוצאות. התלמידים לומדים עשרה חודשים רצופים בשנה. מתחילים ב-7.00 בבוקר, אוכלים בחדר האוכל ונוסעים לבית ספר רגיל בעיר, שם לומדים בכיתה מיוחדת במערכת שעות מקוצרת. ב-14.00 שבים למאסיה לארוחת צהריים, לומדים ואחר-הצהריים מתאמנים עד שעה 21.00 בלילה; ב-23.00 יש כיבוי אורות.

שליש מהתלמידים הם מקטלוניה, שליש מיתר ספרד ושליש ממדינות אחרות, בהן: ברזיל, שווייץ, ארגנטינה, הרפובליקה הדומיניקנית, קמרון, סנגל וניגריה. מנהל האקדמיה הוא קרלס פויגרה. ב-2012 הקימה ברצלונה מבנה חדיש שיוכל לאכלס 83 תלמידים. במועדון גם למד הישראלי גיא אסולין.

מאז פתיחתה, גדלו באקדמיה שחקנים כישרוניים רבים שהפכו עם הזמן לשחקנים מובילים של הקבוצה הבוגרת, כדוגמת: פרנסיסקו קרסקו, רמון קלדרה, גיירמו אמור, אלברט פרר, ז'וזפ גוארדיולה, סרז'י ברז'ואן, ויקטור ואלדס, קרלס פויול, צ'אבי, אנדרס אינייסטה, ליונל מסי, ובויאן קרקיץ'; כל השחקנים שיחקו בקבוצת המילואים לפני הגעתם לקבוצת הבוגרת. עם זאת, לא כל השחקנים שגדלו בלה מאסיה שיחקו בקבוצה הבוגרת של ברצלונה ורבים מהם עברו למועדונים אחרים, לדוגמה איבן דה לה פנייה, דויד סאנצ'ס, לואיס גרסיה, פפה ריינה, מיקל ארטטה, פרן מרידה, ג'רארד פיקה, ססק פברגאס ואלברט לוקו.

השנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 מונה קרלס רשאק, מהשחקנים הבולטים בהיסטוריה של הקבוצה הבוגרת, לתפקיד מאמן הקבוצה. בעונתו הראשונה כמאמנה זכתה הקבוצה באליפות הליגה הספרדית השלישית, בפעם הראשונה בתולדותיה. בניגוד למאמנים אשר מתחילים את דרכם בקבוצת נוער, רשאק אימן את הקבוצה במשך לא מעט שנים, עד 1987. לאחר ארבע שנים מעזיבתו של רשאק זכתה הקבוצה באליפות הליגה השלישית בפעם השנייה. לאחר החלטת התאחדות הכדורגל הספרדית שכל קבוצת מילואים צריכה להיקרא על שם קבוצת האם שלה, נקראה הקבוצה "ברצלונה ב'".

ב-1996 מונה חואנדה ראמוס המצליח למאמן הקבוצה, אך היא לא נחלה הצלחה בעונה זו. עם זאת, היא העפילה לליגה השנייה פעמיים נוספות ב-1998 וב-2001, בתקופה בה ירדה ועלתה בין ליגות בתדירות גבוהה. ב-2007, כאשר הקבוצה הייתה בליגה הרביעית, מונה למאמנה ז'וזפ גוארדיולה, מהסמלים הגדולים של המועדון. יחד עם עוזרו פרנססק וילאנובה, הוא הצעיד את הקבוצה לאליפות הליגה הרביעית (Tercera Division) והעלה אותה לליגה השלישית. בסיום העונה קודם לתפקיד מאמן הקבוצה הבוגרת והוביל אותה לאחת מהתקופות הטובות בתולדותיה. בשנת 2008 שונה שם הקבוצה בחזרה ל"ברצלונה אתלטיק" ובשנת 2010 הוחלט להחזיר את השם הישן "ברצלונה ב".

בעונת 2010/2011 סיימה במקום ה-3 בליגה הספרדית השנייה, אך לא עלתה לליגה הראשונה מכיוון שבליגה הראשונה כבר הייתה קבוצה אחרת של המועדון. בסוף עונה זו מאמן הקבוצה, לואיס אנריקה, חתם לאמן את רומא, ובמקומו מונה אוסביו סקריסטן.

בעונת 2016/17 סיימה במקום הראשון בליגה השלישית בספרד, ובכך עלתה לליגה השנייה. אך עונה אחר כך סיימה במקום ה-20, וירדה חזרה לליגה השלישית.

שחקנים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני ברצלונה אתלטיק בפברואר 2008

היסטוריית מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום
ז'וזפ סגר 1970 1972
לואיס אלוי 1972 1976
לאוראנו רואיס 1976 1978
אנטוני טורס 1978 1979
ז'ואן סגרה 1979 1980
אנטוני טורס 1980 1983
חוסה לואיס רומרו 1983 1984
ז'ואן מרטינס וילסקה 1984 1987
ליואיס פוז'ול 1987 1989
קיקה קוסטס 1989 1996
חואנדה ראמוס 1996 1997
ז'וזפ מריה גונסלבו 1997 2001
קיקה קוסטס 2001 2003
פרה גרטקוס 2003 2005
קיקה קוסטס 2005 2007
ז'וזפ גוארדיולה 2007 2008
לואיס אנריקה 2008 2011
אוסביו סקריסטן 2011 2015
ג'ורדי ויניאלס 2015 2015
ג'רארד לופס 2015 2018
גארסיה פימיינטה 2018 2021
סרג'י ברז'ואן 2021 2022
רפאל מארקס 2022 הווה

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברצלונה אתלטיק בוויקישיתוף