ברקוד
ברקוד (מאנגלית: Barcode; על פי החלטת האקדמיה: קוֹד קַוִּים) הוא קוד שבאמצעותו ספרות או אותיות מיוצגות בקווים שאותם ניתן לקרוא באמצעות עינית מתאימה, כך שיהוו קלט למחשב (או למכשיר ממוחשב, כגון קופה רושמת). הברקוד פותח על ידי חברת IBM בשנת 1971.
שיטה זו פותחה במטרה לאפשר קריאה אוטומטית של תווית המוצר והיא מייעלת את העבודה במקומות שבהם יש לבצע מספר רב של קריאות, כמו חנויות וספריות.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי ברקוד
יש חלוקה לשני סוגים עיקריים של ברקוד:
- ברקוד חד-ממדי (בו הברקוד מייצג בדרך כלל 8-20 ספרות ואותיות)
- ברקוד דו-ממדי (בו הברקוד מייצג כמות נכבדה של נתונים, בדרך כלל עשרות ומאות תווים)
כל סוג ברקוד מאופיין על ידי תקן המגדיר את ה"שפה" בה כתוב הברקוד.
תקנים נפוצים הם: code 39 ,code 128 ,EAN ,UPC, ועוד. תקן EAN נפוץ מאוד בתחום הקמעונאי (חנויות), ומאפשר לשמור על מספור ייחודי לכל פריט ופריט בכל העולם.
[עריכה] ברקוד EAN
[עריכה] מבנה EAN
בשיטה זאת אין אותיות, אלא רק 12 קבוצות של קווים המייצגים ביחד 12 או 13 ספרות[1]. משני צידי הברקוד ישנם שני זוגות קווים תוחמים, שמטרתם להבהיר לקורא הברקוד את גבולות הגזרה. באמצע הברקוד ישנו זוג קווים תוחמים נוסף שמטרתו לחצות את הברקוד לשני חלקיו המקודדים בצורה שונה. כל ספרה מיוצגת על ידי רצף של שבעה קווים לבנים או שחורים. לכל ספרה קיימות שתי אפשרויות (שני רצפים שונים) לקידוד ובנוסף הקידוד מימין ומשמאל לקווי האמצע שונה (למעשה הקידוד בכל צד מהווה כעין כתב ראי לצד שכנגדו).
כמו בכל ברקוד, גם בקוד EAN רצפי הקווים של כל ספרה אינם סימטריים, ולכן אין משמעות לכיוון קריאת הברקוד וניתן לקרוא ברקודים "הפוכים".
[עריכה] משמעות המספרים בקוד EAN
השיטה האירופית (EAN13) מורכבת מ-13 ספרות: 3 ספרות לזיהוי מדינה, 5 ספרות לזיהוי יצרן[2], 4 לזיהוי המוצר וספרה נוספת לביקורת.
השיטה האמריקנית (UPC-A) מורכבת מ-12 ספרות ואם קוראים אותה בצורה האירופית אזי מתקבל קוד בעל אורך של 13 ספרות כשהספרה הראשונה היא '0'.
[עריכה] כללים בהדפסת קוד EAN
מכיוון שתקן ברקוד זה פותח לשימוש רשתות השיווק, הוא כולל גם כללים בנוגע לקריאות שלו לתועלת קוראי הברקוד בחנויות.
1. רוחב הברקוד: רוחבו של הברקוד נובע מעובי הקווים. רוחב הקו הבסיסי הוא 0.33 מ"מ וניתן להקטינו עד פי 0.8 ולהגדילו עד פי 1.15. כיווץ או מתיחה מעבר לכך אינם תקינים ויגרמו לבעיות בקריאה.
2. גובה הברקוד: הגובה שנקבע לברקוד עם רוחב קו בסיסי (לעיל) הוא 25.9 מ"מ. כאשר מכווצים או מותחים את הברקוד יש לשמור על הפרופורציות שלו.
3. שטח "שקט": משני צידי הברקוד יש להשאיר שטח נקי מהדפסה. רוחבו של שטח זה אמור להיות פי תשעה מרוחב הקו הבסיסי של הברקוד.
[עריכה] הקצאת קודים EAN
כדי למנוע כפילויות, הקצאת מספרי ברקוד לחברות נעשית על ידי ארגוני תקינה - אמריקאי ואירופי. מועצת הקוד האחיד - UPC בדייטון שבאוהיו - אחראית להנפקת קודים בארצות הברית ובקנדה, והתקשרות המספור האירופית, ה-EAN שבבריסל, אחראית להנפקת קודים ב-98 מדינות ברחבי העולם (נכון ל-2004), באמצעות שלוחות מקומיות. השלוחה הישראלית של EAN היא "האגודה לקידוד המוצר".
[עריכה] קוד QR
 |
ערך מורחב – קוד QR |
קוד QR (מאנגלית: Quick Response Code) הוא בר-קוד ריבועי, שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית. הקוד הומצא ביפן, בשנת 1994, על ידי דנסו, חברה בת של קונצרן טויוטה, כקוד לפיענוח מהיר, ושימש תחילה לקידוד חלפים, לשם פיענוח על ידי רובוטים בפסי ייצור. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נפוץ השימוש בקוד בכל העולם, וטלפונים חכמים הפכו לאמצעי הקלט העיקרי של הקוד. טלפונים חכמים קוראים את הקוד באמצעות המצלמה הנכללת בהם.
קוד QR בנוי כריבוע שבשלושה צדדיו נראים בבירור שלושה ריבועים קטנים המשמשים כעוגנים. בין הריבועים עובר קו מקווקו הקשה לזיהוי בעין אנושית, וריבוע נוסף קטן יותר מצוי פנימה יותר בקוד מול שלושת הריבועים. אמצעים גרפיים אלו מאפשרים למכשיר שסורק את הקוד לזהות את הקוד, ואת כיוון קריאתו. בצמוד לריבועים הגדולים מקודדת גרסת הקוד. מספר הגרסה משליך על מספר השורות בקוד ועל כמות המידע שניתן לקודד בו.
[עריכה] קריאה (סריקה)
בגלל הטכנולוגיה ש"קוראת" ברקוד, הפעולה נקראת גם "סריקה". ישנם שלושה סוגים של קוראי ברקוד:
- לייזר: קורא ברקוד שולח אלומת לייזר, שבאמצעותה הוא קורא את הקווים וממיר אותם לספרות.
- CCD: קורא ברקוד מאיר את הברקוד באור אדום, מפענח את התמונה המוחזרת מהברקוד, וממיר אותה לתוכן.
- Imager: קורא ברקוד מצלם את הברקוד, מפענח את התמונה, וממיר אותה לתוכן.
- טלפון חכם: מרבית הטלפונים החכמים מסוגלים לצלם בר קוד ולפענח אותו. הטלפון מצלם את הקוד וממיר אותה לתמונת פיקסלים, ומערכת ההפעלה או תוכנה המותקנת על הטלפון מפענחים את הקוד ועושים בו שימוש.
[עריכה] הדפסה
אף שישנן תוכנות ייעודיות להדפסת תוויות ברקוד, כיום ניתן להדפיס בקלות תוויות ברקוד באמצעות פונט ברקוד, שממיר רצף ספרות ואותיות לברקוד. וזאת כל עוד ומדובר בברקודים מסוגים "פשוטים", אשר בהם כל תו, ספרה, או זוג ספרות מיוצגים תמיד על ידי אותו רצף של תווים, לדוגמה קוד 39 או INT25. בברקודים כדוגמת EAN13 וקוד 128 (שנחשב לקוד היעיל והאמין ביותר) יש צורך להשתמש בנוסחאות המרה בין המידע שרוצים לקודד לרצף התווים בפונט. ובנוסף יש צורך בחישוב ספרת ביקורת בקוד EAN, ובחישוב (מסובך אף יותר) של תווי בקרה ומעבר בקוד 128.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גופני ברקוד חופשיים מאתר dafont
- ההיסטוריה של הברקוד מאתר מקור טכנולוגיות
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אף על פי שבברקוד מקודדים 12 רצפים של קווים, בברקוד האירופי (שבו משתמשים אף בישראל) יש 13 ספרות. הספרה הנוספת היא הראשונה משמאל והיא מקודדת בין שש הספרות השמאליות (כאמור לעיל, יש שתי אפשרויות לקודד כל ספרה, ובצירופים השונים של אופן קידוד הספרות משמאל למרכז "מתחבאת/מקודדת" הספרה הנוספת)
- ^ בעבר, חולקו במדינת ישראל (קוד מדינה '729') ברקודים במנות של 100 מוצרים ליצרן; מספר יצרן באורך של 7 ספרות המתחיל באפסים, ואחריו שתי ספרות למוצר. ראו בהמשך ברקוד#הקצאת קודים EAN
