ברק בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברק בכר
בכר כמאמן של הכוכב האדום בלגרד, 2023
בכר כמאמן של הכוכב האדום בלגרד, 2023
מידע אישי
לידה 21 בספטמבר 1979 (בן 44)
צרופה, ישראל
גובה 1.70 מטרים
עמדה מגן ימני
מועדוני נוער
1993–1998 מ.כ. נווה יוסף
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1998–2002
2002–2004
2004–2011 		הכח רמת גן
הפועל פתח תקווה
עירוני קריית שמונה
50 (0)
156 (2)
קבוצות כמאמן
2011–2012
2012–2015
2015–2020
2020–2023
2023 		עירוני קריית שמונה (עוזר מאמן)
עירוני קריית שמונה
הפועל באר שבע
מכבי חיפה
הכוכב האדום בלגרד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברק בכר (נולד ב-21 בספטמבר 1979) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ישראלי.

כמאמן ראשי, הוביל את עירוני קריית שמונה לזכייה בגביע המדינה ב-2014. אחר כך, הוביל את הפועל באר שבע לשלוש אליפויות רצופות וכך עשה גם במכבי חיפה, שבהנהגתו אף העפילה האחרונה ב-2022 לשלב הבתים היוקרתי של ליגת האלופות של אופ"א. בזכות הישגיו, בכר נחשב לאחד ממאמני הכדורגל הישראלים המצליחים בכל הזמנים.

ביוגרפיה

בכר נולד במושב צרופה שבמחוז חיפה, לאב שעלה מטורקיה ולאם צברית ממוצא פולני, גיסתו של השר ואיש הצבא רחבעם זאבי[1].

את שנות התיכון עשה בכפר הנוער "כפר גלים" של חוף הכרמל[2].

בכר החל שירות בצה"ל, אך שוחרר בטרם עת, לאחר שריצה עונש של 70 ימי מחבוש בכלא צבאי[3]. על נסיבות שחרורו מצה"ל סיפר: "אם לא הייתי משתחרר מהצבא בזמנו לא הייתי היום שחקן כדורגל. שובצתי ליחידה קרבית בחיל השריון וביקשתי בבקו"ם שיעבירו אותי לטירונות 02 ולעשות שירות של ספורטאי, אבל לא היה עם מי לדבר, לכן לא נותרה לי ברירה"[1]. ב-2017 בכר גויס לשירות מילואים במחלקת כושר קרבי בצה"ל, לפרויקט של חינוך לספורט[4]. ב-2020 על אף שבכר כבר היה משרת מילואים פעיל, נטען שעדיין נמנע מינויו כמאמן נבחרת ישראל עקב שירותו הסדיר[5].

קריירה

ככדורגלן

בכר החל לשחק כדורגל בגיל 14 במחלקת הנוער של מ.כ. נווה יוסף. בעונת 1998/1999 החל את קריירת הבוגרים בהכח רמת גן, במדיה שיחק ארבע עונות, במהלכן זכה בגביע הטוטו של ליגת המשנה. בעונת 2002/2003 חתם בהפועל פתח תקווה מליגת העל, במדיה שיחק שתי עונות, במהלכן ערך 50 הופעות.

בעונת 2004/2005 חתם בכר בעירוני קריית שמונה מהליגה הלאומית. בעונת 2006/2007 סייע לקריית שמונה לזכות בגביע הטוטו של ליגת המשנה ולעלות לליגה העל לראשונה בהיסטוריה. בעונת 2010/2011 שיחק במדי הקבוצה בליגת העל וזכה עמה בגביע הטוטו, ובסיום העונה הודיע על פרישה ממשחק פעיל. בסך הכל ערך בכר 156 הופעות ב-7 העונות בקרית שמונה, כשבמהלכן כבש שני שערים.

בכר זומן לנבחרת ישראל באוקטובר 2008 על ידי המאמן דרור קשטן, לקראת המשחקים נגד לוקסמבורג ולטביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, אך מכיוון שלא השלים את שירותו הצבאי ועקב פציעתו זימונו בוטל[6].

כמאמן

עירוני קריית שמונה

את עונת 2011/2012 החל בכר כעוזר המאמן של רן בן שמעון בקבוצה הבוגרת של עירוני קריית שמונה, ובהמשך העונה מונה גם למאמן קבוצת הנוער שלה[7]. בסוף אותה עונה זכתה הקבוצה הבוגרת באליפות ראשונה בתולדותיה.

בעונת 2012/2013 המשיך רק בקבוצה הבוגרת כעוזרו של גילי לנדאו, אך עם פיטוריו של לנדאו לאחר המחזור החמישי בליגה מונה בכר למאמן הראשי של עירוני קריית שמונה. בהמשך העונה העפיל עם הקבוצה לגמר גביע המדינה מול הפועל רמת גן אך הפסיד בפנדלים 2–4, ובעונת 2013/2014 זכה עם הקבוצה בגביע, לאחר ניצחון 1–0 במשחק הגמר על מכבי נתניה. לקראת סיום עונת 2014/2015 פוטר בכר מתפקידו לאחר שניהל משא ומתן על מנת לחתום בקבוצת הפועל באר שבע[8].

הפועל באר שבע

בכר כמאמן עירוני קריית שמונה, 2014

ב-24 במאי 2015, לקראת עונת 2015/2016, חתם בכר בהפועל באר שבע. במאי 2016 זכה עם הקבוצה באליפות ראשונה לאחר 40 שנה, כשהוא המאמן הצעיר ביותר שזוכה בתואר מזה 37 שנים, מאז הוביל ניסים בכר את מכבי תל אביב לאליפות בעונת 1978/1979. בעונת 2016/2017 זכה עם הפועל באר שבע בתואר אלוף האלופים לאחר ניצחון 4–2 על מחזיקת הגביע מכבי חיפה[9]. בעונה זו התמודד עם באר שבע במוקדמות ליגת האלופות, ובשלב הפלייאוף הודחה הקבוצה מול סלטיק וכתוצאה מכך נשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית, אותו סיימה הקבוצה במקום השני והעפילה לשלב 32 האחרונות. ב-28 בדצמבר 2016 זכה בכר עם הפועל באר שבע בגביע הטוטו לאחר ניצחון 4–1 על עירוני קריית שמונה במשחק הגמר[10].

במאי 2017 הוביל בכר את הפועל באר שבע לזכייה שנייה ברציפות באליפות. ביוני 2017 בחר בו המגזין האנגלי "FourFourTwo" במקום ה-46 מבין 50 מאמני הכדורגל הטובים בעולם לשנת 2017[11][12].

בעונת 2017/2018 הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות שלישית ברציפות, והפך למאמן השני הכי צעיר שזוכה בשלוש אליפויות, שני רק למשה פוליאקוב שעשה זאת בעודו בן 28 בשנת 1938[13].

ב-6 בינואר 2020 התפטר מתפקידו לאחר שהקבוצה הפסידה 0–1 להפועל תל אביב, צברה רק 29 נקודות מתוך 51 אפשריות והייתה במקום הרביעי. הוא ניהל 161 משחקים במדי הקבוצה, זכה ב-99 ניצחונות, סיים 35 משחקים בתיקו והפסיד ב-27 מקרים, כשהוא זוכה ב-68.7% הצלחה[14].

מכבי חיפה

ב-8 ביולי 2020, לאחר סיום עונת 2019/2020, מונה בכר למאמן מכבי חיפה[15]. במשחק הבכורה בהדרכתו במסגרת הליגה, ניצחה מכבי חיפה 2–1 את הפועל חדרה, וב-9 בספטמבר ניהל את משחקו הראשון כמאמן הקבוצה במסגרת אירופאית בניצחון הקבוצה 3–1 על ז'לייזניצ'אר סרייבו במשחק שהתקיים באצטדיון סמי עופר במסגרת הסיבוב השני בליגה האירופית[16].

בעונת 2020/2021, הגיעה הקבוצה בהדרכתו של בכר עד לשלב הפלייאוף בליגה האירופית, כאשר היא מדיחה בדרך קבוצה דוגמת רוסטוב הרוסית. בשלב הפלייאוף ספגה הקבוצה את התבוסה הגדולה בתולדותיה במפעל אירופי כשהפסידה 2–7 לטוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג והודחה מהמפעל[17]. באותה העונה, עונת 2020/2021, זכה עם הקבוצה באליפות ליגת העל לאחר 10 שנים בהן הקבוצה לא הצליחה לזכות בתואר[18].

ב-8 ביוני 2021 האריך בכר את חוזהו במועדון בעונה נוספת[19]. את עונת 2021/2022, פתחה הקבוצה עם הדחה ממוקדמות ליגת האלופות מול קאיראט אלמטי. שבועיים לאחר מכן היא זכתה בתואר אלוף האלופים הרביעי בהיסטוריה שלה אחרי ניצחון של 2–0 על מכבי תל אביב זוכת גביע המדינה ויריבתה הישירה לאליפות דאשתקד. אף על פי שהודחה מוקדם במוקדמות ליגת האלופות, נשרה מכבי חיפה לקונפרנס ליג, בה העפילה לשלב הבתים לאחר שגברה בשלב הפלייאוף על נפטצ'י באקו.

באותה העונה זכתה הקבוצה בשלושה תארים, אלוף האלופים, גביע הטוטו ואליפות. בנוסף העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה אך הפסידה להפועל באר שבע בדו-קרב פנדלים.

ב-19 בינואר 2022 האריך את חוזהו במועדון בשנתיים נוספות[20].

ביולי 2022 רשם עם הקבוצה ניצחון יוקרתי במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, כשניצחה 4–0 את אולמפיאקוס במשחק החוץ, ועלתה שלב לאחר 1–1 במשחק הראשון[21]. בשלב הפלייאוף גברה על הכוכב האדום בלגרד 5–4 בסיכום שני המשחקים, והעפילה לשלב הבתים בפעם השלישית בתולדותיה, יותר מכל קבוצה בישראל. ב-12 באוקטובר 2022 השיג ניצחון בכורה כמאמן בשלב הבתים בליגת האלופות, בניצחון 2–0 על יובנטוס.

בעונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל זכה עם מכבי חיפה באליפות שלישית ברציפות, שישית שלו ו-15 של המועדון. ובכך הגיע לשיא של דרור קשטן ודוד שווייצר שהשיגו שש אליפויות כמאמנים בליגה הראשונה בישראל. בכר הגיע להישג זה בגיל הצעיר ביותר.

בכר כמאמנה של הכוכב האדום בלגראד, 2023

הכוכב האדום בלגרד

ב-19 במאי 2023 חתם על חוזה לאימון מועדון הכדורגל הכוכב האדום בלגרד מליגת העל הסרבית.[22] ב-12 ביולי זכה בכר כמאמנה של הכוכב האדום בתוארה הראשון עמו - בטורניר הקדם-עונתי "גביע פרי פרימייר", וזאת לאחר שהוביל את קבוצתו לניצחונות על זניט סנקט פטרבורג, פנרבחצ'ה, ונפטצ'י באקו. ב-21 בדצמבר 2023 פוטר מתפקידו, לאחר כחצי שנה בתפקיד[23].

חיים אישיים

נשוי ואב לשתי בנות ובן[2]. מתגוררים גם בחולון[2].

תארים

כשחקן

הכח עמידר רמת גן
עירוני קריית שמונה

כמאמן

עירוני קריית שמונה
הפועל באר שבע

מכבי חיפה

כעוזר מאמן

עירוני קריית שמונה

תארים אישיים

  • מאמן העונה בליגת העל מטעם אתר ONE וארגון שחקני ושחקניות הכדורגל: 2020/2021[24], 2021/2022[25], 2022/2023[26]

סטטיסטיקה כמאמן

נכון ל-7 בינואר 2024.

קבוצה התחלה סיום סך הכול
משחקים ניצחון תיקו הפסד אחוז הצלחה %
הפועל קריית שמונה 3 באוקטובר 2012 14 במאי 2015 114 56 28 30 49.12
הפועל באר שבע 24 במאי 2015 6 בינואר 2020 144 90 33 21 62.50
מכבי חיפה 7 ביולי 2020 30 ביוני 2023 157 100 25 32 63.69
הכוכב האדום בלגרד 1 ביולי 2023 21 בדצמבר 2023 27 17 2 8 62.96
סך הכל 442 263 88 91 59.50

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברק בכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 עדי סרדס, ברק בכר: מוצדק לא לזמן שחקנים שהשתמטו, באתר ynet, 6 באוקטובר 2008
  2. ^ 1 2 3 לפי כתבתו של טל שורר על בכר, ששודרה בתוכנית "שישי", חדשות 13, 19 במאי 2023; סרטונים קישור לתוכנית המלאה, באתר רשת 13
  3. ^ מוטי פשכצקי, ‏חושב קדימה: בכר פועל על מנת להשלים שירות בצה"ל, באתר ערוץ הספורט, 17 באוקטובר 2016
  4. ^ שי מוגילבסקי, ברק בכר יגויס למילואים: "שמח שיש לי הזדמנות לתקן", באתר ynet, 27 במרץ 2017
  5. ^ גידי ליפקין, ‏מועמדותו של בכר לנבחרת ירדה בשל שירות צבאי, באתר ONE‏, 12 ביוני 2020
  6. ^ עדי סרדס ואיזי עין דור, משום שלא השלים צבא: זימונו של ברק בכר בוטל, באתר ynet, 5 באוקטובר 2008
  7. ^ יובל זיגדון, "יחסית למאמן חדש אני מרגיש שעברתי המון", אתר גולר, 13 במרץ 2012
  8. ^ שמעון אלבז, בכר פוטר מעירוני ק"ש, בדרך לבאר-שבע, באתר ynet, 14 במאי 2015
  9. ^ מחשמלת: הפועל באר שבע זכתה ב"אלוף האלופים", באתר ספורט5, 11 באוגוסט 2016
  10. ^ הפועל באר שבע זכתה בגביע הטוטו אחרי 1:4 על עירוני קרית שמונה, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2016
  11. ^ FourFourTwo’s 50 Best Football Managers in the World 2017: 50-46, באתר FourFourTwo, ‏ 19 ביוני 2017
  12. ^ כבוד: ברק בכר במקום ה-46 במאמני העונה של מגזין 'פור פור טו', באתר וואלה!‏, 20 ביוני 2017
  13. ^ להיות באמת המיוחד: ברק בכר ינפץ את תקרות הזכוכית בכדורגל הישראלי, באתר וואלה!‏, 10 בספטמבר 2018
  14. ^ מוטי פשכצקי, ‏זעזוע בנגב: ברק בכר סיים את דרכו כמאמן באר שבע, באתר ערוץ הספורט, 6 בינואר 2020
  15. ^ שלמה וייס‏, ברק בכר מונה למאמן מכבי חיפה: "אני מחובר למועדון מגיל צעיר", באתר וואלה!‏, 8 ביולי 2020
  16. ^ דורון בן דור, ‏מכבי חיפה בשלב הבא אחרי 1:3 על ז'לזניצ'אר, באתר ONE‏, 9 בספטמבר 2020
  17. ^ חיפה הושפלה 7:2 אצל טוטנהאם ועפה, באתר ONE‏, 1 באוקטובר 2020
  18. ^ מכבי חיפה זכתה באליפות המדינה אחרי 10 שנים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2021
  19. ^ דורון בן דור, ‏בכר האריך חוזה לעוד עונה במכבי חיפה, באתר ONE‏, 8 ביוני 2021
  20. ^ דורון בן דור, ‏בכר חתם במכבי חיפה: סגירת מעגל נפלאה, באתר ONE‏, 19 בינואר 2022
  21. ^ מכבי חיפה הדיחה את אולימפיאקוס עם 0:4 ענק, באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2022
  22. ^ יגאל גולדשטיין, ‏עכשיו זה רשמי: ברק בכר מונה למאמן הכוכב האדום, באתר ערוץ הספורט, 19 במאי 2023
  23. ^ ynet ספורט, רשמית: ברק בכר פוטר מהכוכב האדום בלגרד, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
  24. ^ isrsport_admin, קבלו את נבחרי ונבחרות העונה בכדורגל 2021, באתר ארגון שחקניות ושחקני הכדורגל בישראל, ‏2021-06-02
  25. ^ המצטיינים: אצילי נבחר כשחקן העונה, שרי הזר, באתר ynet, 11 במאי 2022
  26. ^ אצילי וזהבי בפנים: ה-11 של העונה בליגת העל, באתר ONE‏, 18 במאי 2023


מאמני ליגת העל בכדורגל
רובי קין (מכבי תל אביב) • מסאי דגו (מכבי חיפה) • אליניב ברדה (הפועל באר שבע) • רוני לוי (הפועל חיפה) • שרון מימר (מכבי בני ריינה) • סלובודאן דראפיץ' (בני סכנין) • זיו אריה (הפועל ירושלים)
רן קוז'וך (מכבי פתח תקווה) • מרקו בלבול (מכבי נתניה) • חיים סילבס (הפועל חדרה) • יוסי אבוקסיס (הפועל תל אביב) • ברק יצחקי (בית"ר ירושלים) • אלי לוי (מ.ס. אשדוד) • בני לם (הפועל פתח תקווה)
מאמני עירוני קריית שמונה
טבק (2000–2002) • הדרי (2002–2005) • לחמן (2005–2006) • בן שמעון (2006–2008) • דיין (2008) • א. כהן (2008–2009) • בן שמעון (2009–2012) • לנדאו (2012) • בכר (2012–2015) • חסארמה (2016) • דורה (2016) • איוניר (2016) • בן זקן (2016) • קשטן (2016–2017) • סילבס (2017–2018) • קשטן (2018–2019) • הדרי (2019) • דגו (2019) • רפואה (2019–2021) • נוסבאום (2021) • דראפיץ' (2021–2022) • קורצקי (2022) • ברקוביץ' (2023) • דראפיץ' (2023) • ברדה (2023–)
מאמני הפועל באר שבע
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–)
מאמני מכבי חיפה
א. שוורץ (1946–1947) • טורנטאואר (1950–1952) • שלפנברג (1952–1954) • פוקס (1954–1956) • קיש (1956–1957) • קוך (1957–1959) • פרקש (1959–1961) • פורבס (1961–1962) • קיש (1962) • שלפנברג (1962–1963) • ספאסוב (1963–1965) • חליבנר (1965) • מנצ'ל (1965–1969) • שמילוביץ (1969–1970) • הרדי (1970–1972) פוקס (1972) • מנצ'ל (1972–1974) • וינברג (1974–1975) • שנהר (1975–1977) • ששון (1977) • הרדי (1977–1978) • קוליק (1978–1979) • שפיגלר (1979) • הרדי (1979–1982) • מנסל (1982–1983) • הרדי (1983) • שרף (1983–1987) • קשטן (1987–1988) • לבקוביץ' (1988–1990) • שרף (1990–1992) • שפיגל (1992–1998) • בריילובסקי (1998) • אוהרין (1998–1999) • בריילובסקי (1999) • אלי כהן (1999–2000) • ר. לוי (2000) • גרנט (2000–2002) • שום (2002–2003) • ר. לוי (2003–2008) • א. לוי (2008–2012) • עטר (2012) • בנדו (2012–2014) • סטנוייביץ' (2014) • בלבול (2014–2015) • ר. לוי (2015–2016) • מלנסטיין (2016–2017) • לוזון (2017) • רוטן (2018) • גוטמן (2018) • בלבול (2018–2020) • בכר (2020–2023) • דגו (2023–)
מאמני הקבוצה הזוכה באליפות ישראל בכדורגל
1950: בית הלוי • 1952: בית הלוי • 1954: בית הלוי • 1955: וארון • 1956: בית הלוי • 1957: יאזבנצ'יק • 1958: טסלר • 1959: גיבונס • 1960: גיבונס • 1961: מולנר • 1962: יובנוביץ' • 1963: יובנוביץ' • 1964: שוייצר • 1965: שניאור • 1966: שוייצר • 1968: חליבנר • 1969: רוזנבוים • 1970: שוייצר • 1971: שוייצר • 1972: שניאור • 1973: שפיגל • 1974: רדלר • 1975: לבקוביץ' • 1976: לבקוביץ' • 1977: גרונדמן • 1978: פרלמן • 1979: ניסים בכר • 1980: גרונדמן • 1981: שוייצר • 1982: קשטן • 1983: שפיגלר • 1984: שרף • 1985: שרף • 1986: שוייצר • 1987: קשטן • 1988: שניאור • 1989: לבקוביץ' • 1990: שפיגל • 1991: שרף • 1992: גרנט • 1993: קשטן • 1994: שפיגל • 1995: גרנט • 1996: קשטן • 1997: אלי כהן (השריף) • 1998: קשטן • 1999: גוטמן • 2000: קשטן • 2001: גרנט • 2002: גרנט • 2003: קלינגר • 2004: רוני לוי • 2005: רוני לוי • 2006: רוני לוי • 2007: מזרחי • 2008: שום • 2009: אלישע לוי • 2010: גוטמן • 2011: אלישע לוי • 2012: בן שמעון • 2013: גארסיה • 2014: סוזה • 2015: אייסטאראן • 2016: ברק בכר • 2017: ברק בכר • 2018: ברק בכר • 2019: איביץ' • 2020: איביץ' • 2021: ברק בכר • 2022: ברק בכר • 2023: ברק בכר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברק_בכר&oldid=38449448"