ברק 8

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברק-8
Salon du Bourget 20090619 077.jpg
מידע בסיסי
יצרן Flag of Israel.svg - התעשייה האווירית.
Flag of India.svg - DRDO.
עלות יחידה 24 מיליון דולר למערכת‏[1][2]
פלטפורמת שיגור ימי או יבשתי;
שיגור אנכי - 8 תאים.
מאפיינים כלליים
הנעה מְנוֹעַ רָקֵטָה-דֹּפֶק כפול
משקל 275 ק"ג
ממדים
אורך 4.5 מטר
קוטר 54 ס"מ
מוטת כנפיים 94 ס"מ
ביצועים
מהירות 2 מאך
טווח 70 ק"מ
גובה טיסה עד 16 ק"מ[דרוש מקור]
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 60 ק"ג
מרעום מרעום קרבה
הנחיה GPS-S-band
ביות מכ"ם פעיל
ביות מכ"ם פעיל למחצה
ביות על קרינה

ברק-8 היא מערכת הגנה אווירית רב-משימתית של טילי קרקע-אוויר, שפותחה על בסיס טיל הברק, ומיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. מערכת ההגנה פותחה במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו. ייעודה המקורי של המערכת להגנת כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים‏[3], אולם פותחה גם גרסה יבשתית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי הודו-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי הודו-ישראל

עד שנת 1992 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל להודו, ועד תקופה זו יחסי הודו-ישראל היו קרים. עם הקמת מדינת ישראל הודו סירבה תחילה להכיר בה. קריסת ברית המועצות, ידידתה וספקית הנשק הגדולה של הודו, הביא אותה לנסות ולהתקרב לארצות הברית, שנותרה מעצמת העל היחידה. ההתקרבות לארצות הברית הותנתה בין השאר בחימום היחסים עם ישראל. בשנת 1991 הצביעה הודו בעד החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, המבטלת את הגדרת הציונות כגזענות. מאז תחילת שנות התשעים החל נירמול היחסים בין המדינות, וכיום ישראל היא ספקית הנשק השנייה בגודלה להודו עם היקף מכירות של כמיליארד דולר בשנה‏[4].

פרשת עסקת טילי הברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודו נחשבת לאחד היעדים האטרקטיביים בעולם לייצוא נשק בשל היקף העסקאות שלה‏[5][6]. בראשית שנות ה-2000 הסעירה את הודו סדרת פרשות שוחד בהן נמצאו פוליטיקאים הודים בכירים אשמים בלקיחת שוחד מחברות זרות לייצור נשק‏[6], בסוף שנת 2006 הודו החליטה לפתוח בחקירת עסקת טילי הברק מתוצרת רפאל והתעשייה האווירית שנחתמה בשנת 2000, הפרשה כונתה בהודו על שמו של הטיל הישראלי. כחודשיים טרם ההחלטה לפתוח בחקירת העסקה נודעה גם פרשת פגיעת הספינה אח"י חנית מטיל חוף-ים מול חופי לבנון למרות שנשאה עליה את מערכת טילי הברק‏[7]. לטענת חגי אלון, יועצו המדיני של שר הביטחון דאז עמיר פרץ, תוצאת הפגיעה באח"י חנית הייתה חמורה למדי והתעשיות הביטחוניות הפסידו חוזים במאות מיליוני דולרים בעקבותיה‏[7]. מפלגות השמאל בהודו דרשו לפתוח בחקירה בטענה שהתעשייה האווירית שיחדה את המתווך ההודי כדי להבטיח לעצמה את החוזה למכירת הטילים שנחתם בשנת 2000[8]. במהלך הפרשה נעצרו שר ההגנה ההודי לשעבר ומפקד הצי הימי לשעבר בחשד לקבלת שוחד[9]. לפי פרסומים אחדים עלה חשד כי בנו של מפקד חיל הים לשעבר קיבל שוחד מחברות ישראליות ושיחד בעצמו פוליטיקאים בארצו לצורך אישור עסקת הנשק‏[9]. הודו הודיעה כי תבטל את העסקה במידה ויתגלו אי סדרים ובנוסף תעצור את כל עסקאות הנשק עם ישראל למשך 5 שנים‏[8]. לאחר חקירה ממושכת של 7 שנים הודיע שירות החקירות ההודי על סיומה וזיכוי החברות הישראליות בהיעדר הוכחות‏[4]. במהלך פרק הזמן הזה התריע חיל הים ההודי על הידלדלות מלאי טילי הברק שהותקנו על 14 ספינות מלחמה הנמצאות בחזית, בהן נושאת המטוסים INS Viraat ופריגטות חמקניות[4]. במהלך החקירה הוסרו מגבלות רכישה מסויימות‏[9] ולאחר ההודעה על סיום החקירה הודו הסירה את המגבלה על רכישת טילי הברק מישראל‏[4].

המיזם לפיתוח משותף של מערכת הברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרף הביקורת, לאחר כמה חודשים של משא ומתן אינטנסיבי, בינואר 2007 ישראל והודו חתמו על חוזה בגובה 330 מליון דולר לפיתוח משותף של כל הדורות העתידיים של טיל הקרקע-אוויר הישראלי ברק. הפיתוח החדש קיבל את השם ברק-8 (ולא ברק-2) מסיבות מסחריות‏[10]. שתי המדינות גיבשו הסכם לפיו הפיתוח והייצור של מערכת טיל הברק לטווח ארוך יתבצע יחדיו. המימון לפיתוח המשותף עמד על 350 מליון דולר, והתעשייה האווירית תישא בחצי מעלות זו. הגופים שלקחו חלק במיזם הם תעשייה האווירית לישראל, ארגון המחקר והפיתוח ההגנה ההודי DRDO (מקביל למפא"ת הישראלי) וחיל הים ההודי. תיאור הטיל בספרות הממשלתית ההודית הוא כטיל קרקע-אוויר ארוך טווח (LRSAM).

המיזם המשותף הוצע על ידי ישראל בזמן ביקורו של מפקד חיל הים ההודי בישראל בשנת 2004. בנובמבר 2009 ישראל חתמה על חוזה בשווי 1.1 מיליארד דולר לאספקה ושדרוג מערכות הגנה אוויריות ברק-8 להודו. בשעתו הייתה זו העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של התעשייה האווירית לישראל.

איומים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזורים הכלכליים הימיים של ישראל ושכנותיה (להרחבה ראה גז טבעי בישראל)
טיל היאחונט הרוסי. מהווה איום אסטרטגי על נתיבי השיט, נמלים ואסדות הגז בישראל.
כטב"ם החזבאללה מסוג אבאביל שיורט ע"י חיל האוויר כ-10 ק"מ מעכו ב 7 באוגוסט 2006.

טילים נגד ספינות מהווים איום ממשי לכלי שיט בישראל, ובשנים האחרונות הפכו לאיום אסטרטגי מרכזי על אסדות הגז במים הכלכליים שלה‏[11]. לאחר גילוי מאגר הגז בתמר 1, טענה לבנון שהשדה נמצא בשטחי המים המשויכים לה וטענה לבעלות על הגז. היא המשיכה לדרוש בעלות גם על דלית 1 ולוויתן, ואף איימה שהדבר ישמש עילה לפעולות התקפיות מצידה בעתיד‏[12].

ארגון חזבאללה מימש איומים שנחשבו מופרכים עד מלחמת לבנון השנייה בכך שכמעט והטביע את הסטי"ל אח"י חנית ועליו עשרות לוחמים, בתקרית זו נהרגו 4 חיילים. בניסיון נוסף של חזבאללה במהלך המלחמה לתקוף ספינות חיל הים, הטביע בטעות אניית מסחר מצרית. התקרית הזו הפכה לנקודת מפנה בתפיסת חיל הים שעד אז התייחס להתראות גורמי מודיעין בנוגע לייחוס יכולות אלו לארגון כמו החזבאללה כ"כדמיוניים ומופרכים"‏[13]. חזבאללה ירה אז טיל חוף-ים מתביית מדגם C-802 שסופק לחזבאללה על ידי איראן וסוריה. ספינת חיל הים הייתה בזמן הפגיעה כ-16 ק"מ מחופי ביירות. כיום הידיעות השונות מצביעות על איום מתקדם יותר והוא טיל היאחונט הרוסי שהועבר לחזבאללה מסוריה ומהווה קפיצת מדרגה משמעותית‏[14]. תכונותיו של היאחונט מקשות מאוד על מערכות הגנה מפני טילים. הטיל נמנה על סוג טילי חוף-ים המכונים "לוחך ים" בשל שיוטו הנמוך מעל גובה פני הים, כעשרה מטרים, תכונה המקשה על מערכות המכ"ם לגלותו. תכונה נוספת המקשה מאוד על מערכות ההגנה היא מהירותו הגדולה של הטיל המגיעה ל-2 מאך. ראש הביות של הטיל תוכנן באופן שמקשה מאוד על מערכות הגנה אלקטרו-אופטיות להתביית עליו במעופו. טווח יעיל של היחונט מגיע ל-300 ק"מ ובעל ראש קרבי של 300 קילו ובכך מהווה איום אסטרטגי מרכזי על אסדות הקידוח הישראלים נתיבי שיט ונמלים, לא רק מפני החזבאללה אלה גם מפני סוריה‏[15]. מלחמת האזרחים בסוריה גרמה לנשק רב ובהיקף גדול מאוד ליפול לידי ארגונים קיצוניים. מקרה שעשוי ללמד על מידת האיום של הטיל על ישראל הוא דיווח ממאי 2013 של גורמים אמריקאים שטענו כי ישראל תקפה מבנה בסוריה ששימש כמחסן ל-72 טילי יאחונט שרכשה המדינה מרוסיה, אולם לדבריהם חלק מהטילים הועברו מהמחסן טרם התקיפה‏[16][15], בהקשר לאירוע אף נטען שישראל האיצה את השלמת פיתוח מערכת ההגנה ברק-8‏[2]. מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, הגדיר את היאחונט כ"נשק משמעותי"‏[17].

במהלך מבצע חוק ברזל, שייטת 13 וחיל הים השתלטו בלב ים על אוניית משא ובמטענה אמצעי לחימה איראניים רבים שיועדו לרצועת עזה. בין שלל אמצעי הלחימה שנתפסו נמצאו גם 6 טילי חוף-ים מתבייתים מדגם C-704 מתוצרת סין‏[18]. במהלך מבצע צוק איתן, ובתגובה להפצצת צה"ל את ביתו של מוחמד דף על יושביו, ארגון החמאס טען כי ירה טיל חוף-ים מסוג נאסר-1 לעבר אסדת קידוח ישראלית השייכת לשותפות ים תטיס ונמצאת מול חופי אשקלון[19]. הדיווח הוריד את מדד הנפט והגז באותו היום‏[20].

בעשור האחרון כלי טייס בלתי מאוישים הפכו גם הם לאיום מצפונה של ישראל ומדרומה. במספר מקרים החזבאללה שיגר כטב"ם מסוג אבאביל לשטח ישראל וב-2013 מטוסי חיל האוויר יירטו כטב"ם מול חופי חיפה[21]. בספטמבר 2014 הפציץ לראשונה ארגון החזבאללה ארגוני אופוזיציה בסוריה באמצעות כתב"ם תקיפה‏[22]. במהלך הלחימה במבצע צוק איתן ארגון החמאס שיגר יותר מפעם אחת כטב"ם מסוג 'אבאביל' לשטח ישראל, הראשון שבהם יורט על ידי טיל פטריוט מול חופי אשדוד[23], ארגון החמאס טען ששנים מהכטב"מים ששיגר ביצעו סיור מוצלח מעל אזור ת"א ושבו לרצועת עזה. דיווח זה לא אושר על ידי ישראל אולם אזרחים דיווחו שראו את כלי הטייס בשמי גוש דן‏[24]. באוגוסט 2014 סוכלה חדירת כטב"ם לישראל מסוריה‏[25]. בספטמבר 2014 ישראל יירטה באמצעות טיל פטריוט מטוס קרב סורי שחצה את הגבול מעל הגולן מסיבה לא ברורה, יירוט ראשון מסוגו מאז 1985‏[26].

מערכת ההגנה האווירית ברק-8 תוכננה לספק מענה לכלל האיומים הללו‏[27][17][3].

מאפיינים ואופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח הטיל ברק-8 מבוסס על ברק-1, ומטרתו לפתח ראשי ביות מתקדמים לצד שיפור משמעותי של הטווח. ביולי 2009 ישראל ביצעה ניסוי מוצלח בברק המשופר. מערכות המכ"ם סיפקו כיסוי של 360 מעלות ואפשרו לטילים המיירטים לבצע את משימתם כאשר הטווח המינימלי ליירוט מהספינה הוא 500 מטר. דווח שעלות כל מערכת (משגרים, מכ"מ, שליטה ובקרה והתקנים שונים) היא כ-24 מיליון דולר‏[1][2]. אחד משיקולי תכנון ספינות הקרב העתידיות של חיל הים הוא גודלה של מערכת ההגנה ברק-8‏[28]. כ-70% מכלל הפיתוח של מערכת ההגנה ברק-8 הוא ישראלי‏[2].

מאפייני הטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלטפורמת שיגור יבשתית של טילי הברק-8, משקלה 1.7 טון‏[2].

אורכו של הטיל המיירט הוא כ-4.5 מטר, קוטרו 54 ס"מ ומוטות כנפיו ברוחב 94 ס"מ. הטיל שוקל 275 ק"ג, והראש הקרבי בעל מרעום קרבה שוקל 60 ק"ג. מהירותו המקסימלית של הטיל היא 2 מאך וטווח יעיל של 70 ק"מ. לטיל מנוע רקטה-דֹּפֶק כפול שפיתחה חברת DRDO ההודית, ובמידת הצורך ניתן להתקין מנוע נוסף להגדלת הטווח‏[29]. ברק-8 תוכנן ליכולות תמרון גבוהות מאוד. גודלו של הטיל כמו גם המערכת כולה מהווים גורם חשוב במהלך הפיתוח מאחר וכלי שיט אמורים לשאת את המערכת, בהם המקום והמשקל עלולים לגרום למגבלות.

המשגר מותקן אנכית בשל הצורך בצמצום מקום על הסיפון. הטיל נורה אנכית מהמשגר בזווית 90°, ולאחר מכן מתקן בחדות למסלול אופקי לעבר מטרת האיום. בזמן מעופו הטיל המיירט מקבל נתונים והנחייה ממכ"ם הספינה וגם משדר נתונים חזרה אליה. לקראת השלב הסופי של הטיסה השלב השני במנוע הטיל נכנס לפעולה ובמהלכו מופעל גם המכ"מ האקטיבי בראש הביות של הטיל המיירט שפיתחה התעשייה האווירית. טיל הברק-8 מתוכנן להתמודד עם מגוון רחב של איומים אוויריים מגובה רב ועד גובה נמוך מאוד כגון מטוסים מסוקים וכלי טייס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, וטילי שיוט על-קוליים[27]. הטיל מסוגל ליירט גם טילים בליסטיים אך זה אינו ייעודו המקורי‏[30].

מאפייני המכ"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסרון מרכזי במכ"ם הקודם של מערכת הברק נחשף במסגרת תחקיר אירוע פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית. מפקד חיל הים במלחמת לבנון השנייה, האלוף דוד בן בעש"ט טען כי שתי ספינות טילים שהיו בסמוך לאח"י חנית זיהו במערכות שלהן בשוגג את הטיל כמטוס חיל האוויר, ולכן לא מן הנמנע שגם אם כל מערכות ההגנה בספינה היו פועלות הפגיעה הייתה מתרחשת‏[13]. למיזם החדש של ברק-8 שולב דור חדש של מכ"ם חיפוש והנחיה מתקדם ורב תכליתי תוצרת אלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית. שמו של המכ"ם בחיל הים הוא "אדיר" או "ברק אדיר"‏[27][28], ושמו המסחרי, MF-STAR (ראשי תיבות של Multi Function Surveillance And Threat Alert Radar - מכ"ם התראה רב תכליתי למעקב וזיהוי איומים).

המכ"ם הדיגיטלי החדש, מכ"ם דופלר-דופק, משלב בתוכו מספר טכנולוגיות מתקדמות כגון אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית לגילוי מטרות מהירות בעלי שטח חתך מכ"ם נמוך, ומסוגל לייצר מספר רב של אלומות הסורקות בו זמנית אזורים נבחרים‏[29]. יכולות אלו מאפשרות למכ"ם לבצע כמה משימות במקביל, כמו גילוי וסיווג מטרות ימיות ויבשתיות, מעקב אחר מאות מטרות והנחיית נשק להגנה ותקיפה. המערכת מתוכננת להתמודד עם מצב של ריבוי מטרות אויב בו זמנית כגון מתקפת רווייה[27]. המכ"ם אמור לספק תמונת מצב באיכות גבוהה ובקצב רענון גבוה בכל תנאי מזג האוויר בסביבה הימית‏[27]. הודות לשימוש בסיבים אופטיים הופחת משמעותית משקלן של האנטנות ואפשר התקנת המכ"ם השוקל כ-7 טונות על ספינות טילים של חיל הים מסוג סער 5[27]. חיל הים בחר במכ"ם שהוא נגזרת של MF-STAR שפותחה על ידי אלתא מערכות להתקנה על ספינות מלחמה קטנות יותר כגון סער 4.5 ושמו ALPHA או ELM- 2258‏[31].

שליטה ובקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) מיוצר על ידי מפעל מבת טילים של התעשייה האווירית, מבנהו קטן יחסית, 1.3 טון‏[2], וניתן להחליפו במהרה במידה ונפגע בקרב. בגרסה היבשתית, לכל יחידת בקרה ניתן לחבר עד 6 יחידות משגרי טילים כאשר כל יחידת משגרים מכילה 8 טילים מיירטים ועשויה להיות מרוחקת מיחידת הבקרה עשרות ק"מ‏[30]. בגרסה הימית הקודמת כל ספינה או סוללה פעלה ועמדה בפני עצמה, ואילו בגרסה המתקדמת מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ"ם של הספינות השונות, ומשלבת ביניהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. ניתן לקשר את מערכות הספינות ולנהל אותן יחד כך שפעולות זיהוי האיום הפקודה לירי והירי עצמו יכולות להתבצע כל אחת מספינה שונה בשרשרת‏[30], ומעטפת ההגנה יכולה לחול על ספינה בודדת או על ספינות צי שלם הנעות בתוך מרחב מעטפת ההגנה. לטענת התעשייה האווירית וחיל הים אופן שיתוף הפעולה המערכתי מהווה פריצת דרך עולמית במערך השליטה ובקרה‏[30][27].

ניסויי טיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010, הטיל ברק-2 נורה בהצלחה נגד מטרה אלקטרונית ופגע במטרה שהוגדרה לו. הניסוי השני של הטיל בוצע בהודו מאוחר יותר באותה שנה. דווח כי ניסוי נוסף שבוצע בהודו ב-2013 ככל הנראה כשל, אולם לא השפיע על לוחות הזמנים לאספקת המערכת להודו‏[32].

משתמשים פוטנציאלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 2011, טרם הבשלת המערכת למבצעית, התעשייה האווירית לישראל מכרה את מערכות ההגנה של ברק-8 ב-2 מיליארד דולר שאותם אמורה לספק בשנת 2015.‏[30].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • SPYDER - מערכת הגנה אווירית תוצרת רפאל והתעשייה האווירית.
  • שרביט קסמים - מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך.
  • פטריוט - מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הפיתוחים הצבאיים הישראליים המצליחים ביותר בעולם 16 בינואר 2012
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 Air Defense: Barak Gets Bigger And Better מאתר StrategyPage.com
  3. ^ 3.0 3.1 גילי כהן, "ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 הודו אישרה רכישת טילי ברק מאתר israeldefense, 14 לינואר 2014
  5. ^ אמיר בוחבוט, קרי פועל לסיכול עסקת מכירת טילים ישראליים להודו, באתר nrg‏, 14 בפרואר 2014
  6. ^ 6.0 6.1 רון בן ישי, ברק והסערה ההודית, באתר ynet‏, 29 במרץ 2000
  7. ^ 7.0 7.1 עקיבא אלדרשבויים בקונספציה, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
  8. ^ 8.0 8.1 כתב כלכליסט קורץ, הודו: לא נבצע עסקאות עם התעשייה האווירית במשך חמש שנים - אם היתה מעורבת בנתינת שוחד, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2009
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 אמיר בוחבוט, הודו מציגה: כך ננהל עסקאות נשק עם ישראל, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2008
  10. ^ "ברק 8" נגד "יאחונט" מאתר IsraelDefense
  11. ^ קצין בכיר: אסדות הגז מהוות יעד אסטרטגי מאתר IsraelDefense
  12. ^ יובל מעוז, השותפות בתגלית הגז הטבעי: קידוח "תמר 1" נמצא במלואו במים הכלכליים של ישראל, באתר TheMarker‏, 21 בינואר 2009
  13. ^ 13.0 13.1 חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet‏, 7 בנובמבר 2006
  14. ^ קצין בכיר: אסדות הגז מהוות יעד אסטרטגי מחלקה ראשונה, 14 למאי 2014
  15. ^ 15.0 15.1 "צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה" 14 ביולי 2012
  16. ^ הארץגורמים אמריקאים: ישראל תקפה טילי יאחונט רוסיים בשבוע שעבר בסוריה, באתר הארץ, 13 ביולי 2013
  17. ^ 17.0 17.1 גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  18. ^ לכידת ה"ויקטוריה" מאתר חיל הים, 16 במרץ 2011
  19. ^ תומר קורנפלד, דיווח: החמאס טוען ששיגר טיל מתוצרת איראן למתקני הגז בישראל שמול עזה 20 באוגוסט 2014, באתר ביזפורטל
  20. ^ שלי אפלברג, מדד הנפט והגז ירד ב-1.3% לאחר דיווחי חמאס על שיגור רקטה לעבר ים תטיס, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014
  21. ^ חדשות 2, ‏מזל"ט של חיזבאללה יורט מול חיפה, באתר ‏mako‏‏, ‏25 לאפריל 2013‏
  22. ^ מערכת האתר, לראשונה: חיזבאללה הפציץ באמצעות מל"ט, באתר ynet‏, 22 בספטמבר 2014
  23. ^ יואב זיתון, מזל"ט של חמאס חדר מעזה ויורט על ידי טיל פטריוט באזור אשדוד, באתר ynet‏, 14 ביולי 2014
  24. ^ חדשות 2, ‏מזל"ט של חמאס בשמי תל אביב? "ראיתי משהו מעופף", באתר ‏mako‏‏, ‏14 ביולי 2014‏
  25. ^ חדשות 2, ‏תיעוד בלעדי: צה"ל יירט מזל"ט בגבול עם סוריה, באתר ‏mako‏‏, ‏31 לאוגוסט 2014‏
  26. ^ אחיה ראב"ד, יואב זיתון, רועי קייס ומיכל מרגלית, חיל האוויר הפיל מטוס קרב סורי בגולן, באתר ynet‏, 23 בספטמבר 2014
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 27.5 27.6 יואב זיתון,, התשובה לחיזבאללה: צפו במכ"ם של חיל הים, באתר ynet‏, 8 במאי 2014
  28. ^ 28.0 28.1 מתקרב: החלטה על עתיד בניית ספינות קרב בישראל מאתר IsraelDefense
  29. ^ 29.0 29.1 Naval Barak-8 Missiles, Israel, India מאתר naval-technology.com
  30. ^ 30.0 30.1 30.2 30.3 30.4 תע"א מכרה מערכות "ברק 8" ב-2 מיליארד דולר מאתר מחלקה ראשונה, מאי 2011
  31. ^ חיל הים בחר במכ"מ של אלתא מאתר israeldefense, אוקטובר 2012
  32. ^ אמיר בוחבוט, נכשל ניסוי משותף עם הודו בטיל העתיד של חיל הים מאתר וואלה, 2 לפברואר 2013
  33. ^ List of ammunition purchased by Azerbaijan made public מאתר news.az
  34. ^ Polish navy tests Barak-8 missile מאתר missilethreat.com