בר אנש

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה + עריכה לשונית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

בַּר אֱנָשׁ (בארמית, בתרגום לעברית "בן אדם") ביטוי המופיע בספר דניאל ועל פי היהדות המשיחית הוא אחד משמות המשיח.

	חָזֵה הֲוֵית, בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ עִם-עֲנָנֵי שְׁמַיָּא, כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא; וְעַד-עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי
– ספר דניאל,ז',י"ג

בתרגום לעברית: "הייתי חוזה בחזיון הלילה והנה עם ענני השמיים כבן אדם שהיה בא, ועד זקן-ימים נפגש, ולפניו הקריבוהו"

משמעותו התאולוגית ביהדות המשיחית היא שיש לו אותה התכונה שהייתה לאדם הראשון בטרם גורש מגן עדן כיוון שעבר על מצוות "לא תאכל ממנו". כשהמלך המשיח השתמש בשם זה רצה ללמד שהוא בא אל העולם הזה, בהיותו אלמותי, אל מושחתי, ובלתי-חטא, נולד מבתולה על ידי "חיסור"' בתכונותיו, הוא לא היה נברא לעולם, כמו שנאמר (אגרת לעבריים ד:ט"ו). רק אחר שהמלך המשיח, יהושע/ישוע אבה לשים חייו לכיפור חטאות, הוא התפשט מתכונותיו האלוהיות והפך לאדם רגיל על העץ כשמוצלב, והיה עבד יהוה כמו נאמר (מכתב לבני פיליפוס ב:ה-ט).

על כן, הוא שם מפורש שהמלך המשיח תבע וקרא לעצמו להגיד שעליו היה המטרה לשים גופו לכיפור חטאות העם (ישעיהו נ"ג:י'), ואחר כך לנצח על החטא ועל המות בהיותו מוקם ומחויה לאבא מבין המתים ללא לשוב למות לעולם (תהילים ט"ז:ח-י) ולשוב אל אלהים כעומר ראשית מושמע על ידי ספר ויקרא כ"ג:י'.