שרגא פייבל פרנקל
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 1875 ואסילקיב, פלך קייב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 במרץ 1933 (בגיל 57) ניס, צרפת |
  | |
ד"ר שרגא פייבל פרנקל (בכתיב יידי: פרענקעל; כ"ז בכסלו תרל"ו, 25 בדצמבר 1875[1] וסיליקוב (אנ'), האימפריה הרוסית – י"ט באדר ה'תרצ"ג, 17 במרץ 1933, ניס, צרפת), שנודע בשם העט בַּר־טוֹבִיָּה, היה מורה, מתרגם, ומבקר עברי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה וַסִילִיקוֹב (אנ') (וסילקיב; כיום Василькiв) שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז קייב באוקראינה). אביו היה למדן, ואצלו למד פרנקל הצעיר לימודי קודש וכן ספרות חול עברית. מגיל צעיר נמשך פרנקל לרעיונות סוציאליסטיים, ולאחר שחי שנים מספר בערים שונות באוקראינה, נמלט מפני הבולשת הרוסית בשנת 1901, ועקר לשווייץ. הוא השתקע בז'נבה ולמד פילוסופיה ומדעי החברה עד 1906. התקיים בדוחק מהוראה והרצאות פומביות, התקרב אל הסופר היהודי-רוסי מרדכי בן עמי (רבינוביץ'), ותרגם מכּתביו לעברית. מטעמי בריאות עקר משווייץ לצרפת בשנת 1912, ובשנת 1917 השתקע בעיר ניס עד מותו, בודד ועני,[2] בשנת 1933.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנקל השתתף במשך עשרות שנים ברבים מכתבי העת והעיתונים העבריים של זמנו – "הדור", "השילוח", "המעורר", "העולם", "רביבים", "העתיד", "העומר", "רשפים" ו"העברי" – בכתיבה פובליציסטית ועיונית, תחילה בכינוי "בר דרומא" ולאחר שסופר אחר החל לפרסם בכינוי זה[3] בכינוי "בר טוֹביה". נושאיו היו ענייני השעה, חקרי יהדות וסוציאליזם. פרנקל היה בין הראשונים שכתבו חיבורים עיוניים בעברית על סוציאליזם, בין היתר בסדרת מאמרים, בהם "להשתלשלות התורה הסוציאליסטית" ו"לתולדות דת המהפכה".
בחייו הוציא ספר אחד, אף הוא לא שלם, ושמו "ספר הנזירים: תולדות הנזירות בישראל" (ורשה, תר"ע). לאחר מותו כונס "כתבים נבחרים" שלו (תשכ"ד, 1964), בשני כרכים עם מבוא מאת גדליה אלקושי. פרט לעברית, פרסם גם בגרמנית וביידיש.
תרגומיו:
- אדוארד בֶּלַאמִי, בעוד מאה שנה, ברדיטשב: תרנ"ט.
- יהודה לייב פינסקר, אבטואמנציפציה ברדיטשב: תר"ס.
- פרידריך אלברט לַנְגֶה, תולדות המטריאליסמוס וביקורת ערכו בזמננו מאת כרך א', ניו יורק-ורשה-מוסקבה: תרפ"ב.
- תיאודור גוֹמְפֶּרְץ, חכמי יוון מאת כרך א', תל אביב: תרצ"א.
כתבים נבחרים:
- בר-טוביה, כתבים נבחרים / סידר והוסיף מבוא, הערות וביבליאוגרפיה: גדליה אלקושי, תל אביב: אגודת הסופרים העברים על ידי הוצאת מחברות לספרות, תשכ"ד.[4]
- עמ' 727–808: ביבליוגרפיה של בר-טוביה, מאת גדליה אלקושי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בר-טוביה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של שרגא פייבל פרנקל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי בר טוביה בפרויקט בן-יהודה
- "בַּר־טוֹבִיָּה": צמד מאמרי ביקורת מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- בר־טוביה, דבר, 6 באפריל 1933 (נקרולוג)
- צבי וויסלבסקי, בר־טוביה (גורלו של סוציולוגן עברי), דבר, 30 במאי 1933
- אגרות מבר טוביה אל הרב צבי יהודה הכהן קוק [1]
בר טוביה (1875-1933), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ייתכן שנולד שנה קודם או שנה מאוחר יותר, ומעיד על כך ידידו של פרנקל, משה לייטר, ומסביר שפרנקל עצמו לא היה בטוח, ואף התעודות שהיו בידו לא הועילו, כיוון שנקבו בתאריכים סותרים. דברי לייטר מופיעים ב"הירדן", שנה ג', חוברת ג'/ד', תרפ"א.
- ^ כך לפי ח"נ ביאליק, בנאום הפתיחה בוועידת הסופרים בת"א, סיון תרצ"ג, בפרויקט בן-יהודה.
- ^ הכוונה לחיים זאב בר דרומא (שרמייסטר)
- ^ ביקורת: י. א. זיידמן, השבת אבידה לספרות העברית, דבר, 2 באוקטובר 1964.
