בשורות טובות (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשורות טובות
Good Omens
מהדורת 2006
מהדורת 2006
מידע כללי
מאת טרי פראצ'ט, ניל גיימן
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה, פארודיה
הוצאה
הוצאה Gollancz (בריטניה) / Workman (ארצות הברית)
תאריך הוצאה 1990
מספר עמודים 466 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה

אופוס

הוצאת הכורסא
תאריך

2006 (מהדורה ראשונה)

2020 (מהדורה שנייה)
תרגום

בועז וייס (מהדורה ראשונה)

תומר בן אהרון (מהדורה שנייה)
מספר עמודים

374 (מהדורה ראשונה)

399 (מהדורה שנייה)
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-2-84626-021-3
הספרייה הלאומית 997007755177705171, 990025445690205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשורות טובות: נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס נאטר, מכשפהאנגלית: Good Omens: The Nice and Accurate Prophecies of Agnes Nutter, Witch) הוא ספר פנטזיה הומוריסטי קומי שנכתב במשותף על ידי הסופרים הבריטים טרי פראצ'ט וניל גיימן, ונחשב בידי רבים לסיפור האפוקליפסה המצחיק ביותר שנכתב מעולם[1].

עלילתו של הספר היא קומית, ובמידה מסוימת מהווה פרודיה על הסרט "אות משמיים" משנת 1976 (וכן גם על ספרים וסרטים אחרים מאותו הז'אנר), ומתייחסת ללידתו של בן השטןאנטיכריסט), בואה של אחרית הימים וניסיונותיהם של המלאך אזירפאל (Aziraphale) והשד קרואולי (Crowley) למנוע זאת, לאחר שהסתגלו למעמדם הנוח בעולם בני האדם.

עלילת המשנה מתארת את התכנסותם של ארבעת פרשי האפוקליפסה - מלחמה, רעב, זיהום (מגפה פרש בעקבות המצאת הפניצילין) ומוות (אשר תיאורו מזכיר את דמותו של המוות המופיעה בספרי עולם הדיסק שכתב פראצ'ט) המכנה את עצמו עזראל.

העלילה, המתרחשת בבריטניה של סוף המאה ה-20, משמשת רקע לסאטירה חברתית נוקבת האופיינית לפראצ'ט, ומקיפה את כל תחומי החיים. הספר מעמיד את המלחמה הנצחית בין הטוב לרע במרכז הדיון הפילוסופי של הספר, אך למרות הדיונים המעמיקים, נשאר ספר קולח בזכות ההומור הבריטי של השניים, שמפוזר בנדיבות לאורכו ולרוחבו. נושאים של דת, מסורת ואמונה מושכים את עיקר חיצי הביקורת המחודדים של שני הסופרים, אך עדיין נשאר גם מקום לאירוניה עצמית בריטית (כדוגמת ההערה בדבר שיטת המטבעות הבריטית הישנה), וביקורת חברתית בנושאים נוספים.

תהליך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים רבו הספקולציות איזה חלק בסיפור כתב כל סופר. בניסיון לפתור את הסוגיה, אמר ניל גיימן: "שנינו גרנו באנגליה כאשר כתבנו זאת. בהערכה מלומדת, על אף שאף אחד מאיתנו לא ספר, אני יכול לשער, שבנוסח ההתחלתי טרי כתב בערך 60,000 מילים, ואני כתבתי 45,000 מילים, ובהן, באופן כללי, טרי מדבר יותר על העלילה של אדם וההם, ואני מטפל בדברים שמשיקים יותר לסיפור - רעיון שנפל מהר למדי, וכשהתקרבנו לעבר הסוף התחלפנו בדמויות, כך ששנינו כתבנו על כל אחד במשך הזמן, אבל אז גם כתבנו מחדש והוספנו הערות שוליים לחלקים של האחר, והפשלנו שרוולים כדי להעביר את הטיוטה הראשונה לטיוטה שנייה (די הרבה מילים), וכשסיימנו עם זה, אף אחד מאיתנו לא היה בטוח מי כתב מה. הסיפור אכן נרקם במהלך שיחות טלפון יומיומיות ארוכות, והיינו שולחים דיסקטים ["דיסקים גמישים"] (וזה היה בשנת 1988, כאשר דיסקים אכן היו גמישים) הלוך וחזור".

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן העדן והגיהנום מוצגים כמעצמות יריבות שבראשן עומדים אלוהים והשטן בהתאמה, במעין אלגוריה על המלחמה הקרה. שניים מנציגי שני הצדדים עלי אדמות, המלאך אזירפאל והשד אנתוני קרואולי התרגלו במשך הזמן לחיות את חייהם הנוחים במסווה של בני אדם, והחלו לחבב את העולם האנושי. במרוצת הזמן הם מתיידדים ולכן כשהם מתבשרים על התוכנית לממש את מלחמת גוג ומגוג ואת האפוקליפסה (ולהחריב אגב כך את העולם) הם מחליטים לשתף פעולה כדי למנוע זאת, בניגוד גמור לציפיות הממונים עליהם. הם מנסים לסכל את תוכניתו של השטן לגדל את בנו, האנטיכריסט, על כדור הארץ (על פי המסורת הנוצרית, תנאי לביאת יום הדין) כבנו של דיפלומט אמריקאי המוצב בבריטניה. המלאך והשד מנסים להתערב בגידול הילד כך שבבגרותו לא ימלא את התפקיד שנועד לו, אולם העלילה מקבלת תפנית בלתי צפויה. כתוצאה מהחלפה בחדר הלידה, האנטיכריסט האמיתי נמסר למשפחה אנגלית טיפוסית, וגדל כאדם יאנג (Young) בעיירה אנגלית חסרת ייחוד.

אחת עשרה שנה לאחר שנמסר להוריו, אדם מתחיל להשתמש בכוחותיו ושני הצדדים מבינים כי חלה טעות ופותחים במירוץ לאיתור בנו האמיתי של השטן. ארבעת פרשי האפוקליפסה (המתוארים כאופנוענים, בהתאם לתקופה המודרנית בה מתרחשת העלילה) יוצאים לדרכם (שעל פי המסורת הנוצרית מבשרת את תחילת האפוקליפסה).

קו נוסף של העלילה כולל את אנתימאה דוויס (Device) שהיא צאצאית ישירה של אגנס נאטר, מכשפה זקנה שהועלתה על המוקד מאות שנים קודם לכן, וספרה שעבר בירושה במשפחה מנבא אירועים אלו. זהו העותק היחיד של הספר, ואגנס נאטר היא הנביאה היחידה שהוציאה את הספר שלה, אולם היא הדפיסה אותו רק בשביל העותק שהמחבר מקבל, כל שאר הספרים הושמדו. במהלך הסיפור, הספר מגיע לידי אזירפאל.

גרסה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסריט נכתב, וטרי גיליאם התכוון לביים את הסרט, בו ג'וני דפ היה מיועד לגלם את דמותו של קרואולי. במשך הזמן רבו קשיי המימון, ובשנת 2006 נראה כי הסרט לא עומד להגיע לאקרנים, ופרטיו הוסרו מ-IMDb.

הדרך המסורבלת בה נוהל הפרויקט והתנסויות דומות עם הפקת סרטיו השונים, ביניהם סדרת סנדמן, הובילו את גיימן לגישה צינית כלפי הוליווד, אשר בולטת בבלוג שלו, וכן בכמה מסיפוריו הקצרים.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2017 אישרה חברת אמזון כי תפיק מיני סדרה המבוססת על הספר בשיתוף עם רשת BBC הבריטית. הסדרה בשורות טובות עלתה לשידור ב-31 במאי 2019 בפריים וידאו בסדרה משחקים דייוויד טננט ומייקל שין והיא כוללת שישה פרקים אותם כתב ניל גיימן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]