בשר מתורבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בשר מתורבת, הידוע גם כבשר המיוצר במעבדה ובשר סינתטי הוא מוצר בשר מבעלי חיים שרק בעברו הרחוק היה חלק מבעל חיים שלם וחי.

מספר מיזמי מחקר עדכניים מגדלים בשר במעבדה באופן ניסויי, למרות שעדיין לא יוצר בשר לצריכה ציבורית.‏[1] סביר להניח שדור המוצרים הראשון יהיה בשר טחון, והמטרה לטווח ארוך היא לגדל רקמת שריר מפותחת לגמרי.

בפוטנציה, ניתן לגדל כל רקמת שריר של כל חיה בתהליך הייצור במעבדה. עם עליית המחיר של טכניקות הגידול המסורתי של ייצור הבשר בשיטת המשק, ועם עליית אוכלוסיית העולם (הצפויה להגיע ל-9.2 מיליארד איש עד שנת 2050‏[2]), בשר שיוצר במעבדה עשוי להפוך לעובדת חיים בלתי נמנעת עבור אנשים ברחבי העולם בשנת 2050 (בעוד שייצור בשר באופן מסורתי ייעשה יקר מדי עבור הצרכן הממוצע‏[3]).

יש מדענים הסוברים שטכנולוגיה זו בשלה לשימוש מסחרי ושיווקי, ובמסגרת מסיבת עיתונאים בבריטניה, דיווחו כלי התקשורת על ההמבורגר הסינתטי הראשון.‏[4][5] עלותו של הבשר המעובד כרגע גבוהה, אבל המחיר צפוי לרדת בערך לחצי מעלות עוף שיוצר באופן הקונבנציונלי.‏[6][7] בשר מתורבת שונה מתחליף בשר, שהוא מוצר צמחוני המופק מחלבון מן הצומח, בדרך כלל סויה או גלוטן. המונחים "בשר סינתטי" ו"בשר מלאכותי" עשויים להתייחס לכל אחד מהם.

תהליך העיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשר הוא שריר של בעל חיים. תהליך ייצור בשר במעבדה כולל לקיחת תאי שריר ושימוש בחלבון שעוזר לתא לגדול לחלקים גדולים של בשר.‏[1] ברגע שהתקבלו התאים ההתחלתיים, לא נדרשים בעלי חיים נוספים - בדומה לייצור תרביות יוגורט.‏[8]

ישנן שתי גישות לייצור בשר במעבדה: תאי שריר מנותקים, ושריר מובנה, האחרונה מאתגרת בהרבה מהראשונה. שרירים מורכבים מסיבים, תאים ארוכים ומרובי גרעינים. הם לא מתרבים בעצמם, אלא מופיעים כשתאים קדומים (precursor cells) מתאחים. התאים הקדומים עשויים להיות תאי גזע עובריים או satellite cells, תאי גזע ממוינים ברקמת השריר.

באופן תאורטי, קל יחסית לגדלם בתרבית במגיב ביולוגי (bioreagent), ואז לגרום להם להתאחות זה עם זה. זאת מפני שגדילת השריר האמיתי, מתרחשת "במקום", מה שדורש מערכת הובלה דומה לדם על מנת לספק רכיבים תזונתיים (נוטריינטים) וחמצן בסמוך לתאים הגדלים, כמו גם לסלק את תוצרי הפסולת. בנוסף, סוגי תאים אחרים, כמו תאי רקמת חיבור, צריכים לגדול, ויש צורך במדיום כימי שיספק אותות לרקמה הגדלה בנוגע למבנה. ולבסוף, רקמת שריר צריכה להימתח ולעבור "אימון" על מנת להתפתח.‏[1]

ב-2001, הדרמטולוג וייט וסטרהוף (Wiete Westerhof) מאוניברסיטת אמסטרדם, הרופא וילם ואן אילן (Willem van Eelen),‏[9] ואיש העסקים וילם ואן קוטן (Willem van Kooten), הכריזו על הגשה רשמית של פטנט כלל-עולמי בתחום ייצור הבשר במעבדה.‏[10] בתהליך זה, מושתלים לתוך המאטריקס של הקולגן תאי שריר, מושרים בתמיסה עשירה בנוטריינטים המזורזים להתחלק. ג'ון פ. ויין (Jon F. Vein) מארצות הברית רשם גם הוא פטנט (פטנט 6,835,390 של ארצות הברית) על ייצור בשר בהנדסת רקמות לצריכת בני אדם, בו תאי שומן יגודלו באופן אינטגרלי ליצירת מוצרי מזון כמו בשר בקר, בשר עוף ודגים.‏[11] מדענים באמסטרדם לומדים את מדיום הגידול בתרביות, בעוד שאוניברסיטת אוטרכט מלמדת את פרוליפרציית תאי השריר, ואילו אוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה חוקרת מגיבים ביולוגיים.‏[9]

ההבדלים בין בשר מתורבת לבשר קונבנציונלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פס ייצור רחב של בשר שגודל במעבדה עשוי לכלול הורמונים שגודלו בצורה מלאכותית על מנת שיוספו לתרבית הרקמה לייצור בשר, מה שלא הכרחי בייצור בשר בשיטות קונבנציונליות. שום נוהל לא הוצג על מנת ליצור פס ייצור רחב של בשר שגודל במעבדה בלי שימוש באנטיביוטיקה למניעת זיהום בקטריאלי.

בגלל שבשר שיוצר במעבדה עוד לא יוצא לשווקים, סיכוני הבריאות עוד לא נחקרו במלואם. שאלה זו היא אחת מהמוקדים העיקריים עבור מדענים העובדים על בשר במעבדה, כשהמטרה היא לייצר בשר בריא יותר מהבשר הקונבנציונלי, בצורה המובהקת ביותר על ידי הורדת תכולת השומן שבו ובקרה על הרכיבים התזונתיים (נוטריינטים). לדוגמה, רוב סוגי הבשר המיוצרים בשיטות קונבנציונליות מכילים שומן רווי בכמות גדולה, מפני שבעלי החיים מקבלים מזון העשיר בכמויות מאסיביות של הורמונים ושל תבואה העשויה מתירס במטרה לגרום להם להשמין במהירות גבוהה יותר מהרגיל. הדבר עלול לגרום לרמה גבוהה של כולסטרול ולבעיות בריאותיות אחריות, כמו מחלות לב והשמנה (שתבעה יותר חיים לשנה מאשר רעב, מאז שנות ה-2000).‏[12]

חוקרים הציעו שיש להוסיף חומצות שומן מסוג אומגה-3 לבשר במעבדה כבונוס בריאותי. באופן דומה, יש להעלות גם את תכולת חומצות השומן אומגה-3 של הבשר הקונבנציונלי על ידי שינוי תזונת בעלי החיים. מגזין טיים הזכיר שתהליך ייצור בשר במעבדה גם יפחית את חשיפת הבשר לבקטריות ולמחלות.‏[1]

השלכות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשר שיוצר במעבדה עשוי לדרוש פחות משאבים ויצור פחות גזי חממה ופסולת אחרת, מאשר ייצור בשר בדרכים קונבנציונליות. בין הטוענים טענה זו בעל הפטנט לבשר במעבדה,‏[9] העיתונאי ברנדן י. קורנר (Brendan I. Koerner) והאנה טומיסטו (Hanna Tuomisto), סטודנטית PhD מאוניברסיטת אוקספורד.‏[13] מרגרט מלון (Margaret Mellon) מ-Union of Concerned Scientists, שדולה מבוססת מדע המוקדשת לנושאים סביבתיים וחברתיים, אוחזת בהשקפה שונה, וחושבת שאנרגיה ודרישות דלק מאובנים של פס ייצור גדול של בשר שמיוצר באופן מלאכותי במפעל הם הרסניים יותר לסביבה מאשר ייצור המזון הקונבנציונאלי.‏[5]

תמורות כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור של בשר במעבדה כרגע יקר מאוד (כמיליון דולר ל-250 גרם בשר בקר‏[1]) ותידרש השקעה ניכרת על מנת להחליף פס ייצור רחב. למרות זאת "איחוד הבשר המיוצר במעבדה" (In-Vitro Meat Consortium) העריך כי בעזרת שיפורים טכנולוגיים, תוכל להתקבל הפחתה ניכרת בעלות הבשר המיוצר במעבדה. הם מעריכים שניתן יהיה לייצרו עבור 3,500 יורו לטון,‏[7] שזה אומר פי 2 ממחירו של בשר עוף לא מסובסד המיוצר באירופה בדרכים הקונבנציונליות.‏[7][6]

שיקולים אתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות שעוסקות ברווחת בעלי החיים נוטות לטובת ייצור הבשר במעבדה מפני שהוא איננו כרוך בשחיטה ובגידול בתנאים לא טובים (בעיקר בחקלאות תעשייתית) של בעלי חיים.‏[14][8][5]

שימוש אפשרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר NASA המקורי על בשר שמיוצר במעבדה היה מיועד לשימוש בטיסות חלל ארוכות או לשהיות ממושכות. הבשר המיוצר במעבדה יהיה מקור מזון בר קיימא לצד ירקות הגדלים ללא אדמה (אלא בתמיסות מלחים). הוא עשוי להיות שימושי גם במהלך התיישבות בתנאי סביבה קיצוניים בהם מזון מצוי בצמצום, כמו באנטארקטיקה.

אתגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדע הנדרש עבור בשר שיוצר במעבדה הוא ענף של המחקר הביוטכנולוגי הידוע כהנדסת רקמות. הטכנולוגיה בו זמנית נמצאת בפיתוח יחד עם שימושים אחרים להנדסת רקמות, כגון סיוע במקרי ניוון שרירים, ובאופן דומה, גידול איברים מושתלים.‏[15] ישנם מספר מכשולים עליהם יש להתגבר על מנת להצליח; כרגע, הבולטים ביותר הם הגודל והעלות.‏[1]

  • פרוליפרציית תאי שריר: למרות שלא קשה במיוחד לגרום לתאי גזע להתחלק, עבור ייצור בשר הכרחי שהם יתחלקו בקצב מהיר, וייצרו בשר מוצק.‏[14] דרישה זו חופפת מעט עם הענף הרפואי של הנדסת רקמות.
  • מדיום גידול התרבית: פרוליפרציית תאים דורשת מקור מזון על מנת שיגדלו ויתפתחו. מדיום הגידול צריך להיות תערובת מאוזנת היטב של רכיבים ופקטורי גדילה. מדענים כבר זיהו אמצעי גדילה עבור תאי שריר של תרנגול הודו, דג, כבש, וחזיר. כתלות במניעים ובחוקרים, מדיום הגידול הוא בעל דרישות נוספות.
  • מסחרי: עלותו של ייצור מדיום הגידול צריכה להיות נמוכה. מדיום המבוסס על צמחים יהיה פחות יקר מאשר פלזמת דם עוברית של פר.
  • סביבתי: נדרש ממדיום הגידול שייצורו לא יביא להשפעה שלילית על הסביבה. מה שאומר שהייצור צריך להיות ידידותי אנרגטית. בנוסף, הרכיבים צריכים להיות מופקים ממשאב שניתן לחדשו.

מינרלים שמקורם במחצבה בלתי באים בחשבון, ואף לא נוטריינטים המופקים ממקורות שלא ניתנים לחידוש.

  • רווחת בעלי החיים: מדיום הגידול צריך להיות נטול מקורות מן החי (מלבד הפקת תאי הגזע המקוריים).‏[14]
  • לא אלרגני: בעוד שגידול המבוסס על מדיום צמחי הוא "יותר ריאליסטי", יהיה זול יותר, ויפחית את סוכני הזיהום האפשריים, ישנה אפשרות שמדיומי גידול מבוססי צמחים יגרמו לתגובות אלרגיות לכמה מהצרכנים.
  • ביוריאקטורים (bioreactors): יש צורך באספקת רכיבים תזונתיים (נוטריינטים) וחמצן בסמוך לכל תא הגדל, בקנה מידה של מילימטרים. בבעלי חיים, עבודה זאת מסופקת על ידי כלי דם. מגיב ביולוגי צריך לחקות תפקוד זה, בדרך יעילה. הגישה המקובלת היא יצירת מאטריקס דמוי ספוג בו התאים יכולים לגדול, וטפטוף מדיום הגידול לתוכו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 D.J. Siegelbaum,‏ In Search of a Test-Tube Hamburger, באתר מגזין טיים, 23 באפריל 2008
  2. ^ Total Midyear Population for the World: 1950-2050, באתר U.S. Census Bureau
  3. ^ John Vidal,‏ Artificial meat? Food for thought by 2050, באתר עיתון הגארדיאן, 16 באוגוסט 2010
  4. ^ הבורגר הסינתטי - מהפך, באתר עיתון וואינט, אוגוסט 2013
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Ketzel Levine,‏ Lab-Grown Meat a Reality, But Who Will Eat It?‎, באתר npr,‏ 20 במאי 2008
  6. ^ 6.0 6.1 James Temple,‏ The Future of Food: The No-kill Carnivore, באתר Portfolio.com,‏ 23 בפברואר 2009
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 The In Vitro Meat Consortium Preliminary Economics Study Project 29071 - V5 March 2008, באתר New Harvest
  8. ^ 8.0 8.1 Raizel Robin,‏ In Vitro Meat, באתר עיתון הניו יורק טיימס, 11 בדצמבר 2005
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 [1] (הקישור אינו פעיל, 29.9.2010)
  10. ^ [2] (הקישור אינו פעיל, 29.9.2010)
  11. ^ Method for Producing Tissue Engineered Meat for Consumption, באתר espacenet
  12. ^ Understanding Nutrition and its Importance, באתר All 4 Natural Health
  13. ^ [3] (הקישור אינו פעיל, 29.9.2010)
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Susan Kruglinski ו- Karen Wright,‏ I'll Have My Burger Petri-Dish Bred, With Extra Omega-3, באתר מגזין Discover,‏ 22 בספטמבר 2008 (נלקח מכתב העת, גיליון אוקטובר 2008)
  15. ^ Dr. Morris Benjaminson,‏ Growing Fish Fillets Outside the Fish, באתר Touro College