בתואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, דמות מקראית, בנו הצעיר של נחור אחי אברהם ושל מילכה ואביהם של לבן הארמי ורבקה אשת יצחק. אחיו מנחור ומילכה: עוץ בוז קמואל כשד חזו פלדש ידלף.
מילכה היא גם אימו וגם בת דודתו, כמו כן סבא של נחור (תרח) הוא גם סבא של אימו.

הזכרתו בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבראשית, כ"ב כתוב: "כ וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: כא אֶת - עוּץ בְּכרוֹ וְאֶת-בּוּז אָחִיו וְאֶת-קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: כב וְאֶת- כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל:"

מותו על פי הדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילקוט שמעוני מביא דעה מעניינית על דרך מיתתו וסיבת מיתתו של בתואל:

"נתקבצו להרוג לאליעזר וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל כיון שראו כן אמרו אין אנו יכולין להרגו והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואחר כך חוזרת לבעלה נתקבצו כל השרים ואמרו אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה."

הוא מפרש את הפסוק: "וַיּוּשָׂם לְפָנָיו" שכאילו נאמר "ושמו לפניו סם המוות".