בתולת הברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בתולת הברזל ומבחר מכשירי עינויים

בתולת הברזל, המכונה גם "בתולת נירנברג", היא ארון ברזל הבנוי כדי לשמש לעינוי או הריגה של אדם על ידי דקירת גופו בעצמים חדים (כגון סכינים, יתדות או מסמרים). הקורבן נאלץ להשאר עומד, מדמם קשות, מוחלש באיטיות ולבסוף מת משילוב של הלם ואיבוד דם או מחנק.

המתקן, שנבנה במאה ה-19 בנירנברג, נבנה לפי הבנה שגויה של מתקן מימי הביניים הנקרא "Schandmantel" ("מעטה קלון"), שהיה עשוי מעץ ופח ללא מסמרים ואשר נועד לעוטי קלון. מעטה הקלון לא הזיק לגוף, והשתמשו בו לענישה חמורה עבור מסיגי גבול או זונות, שנאלצו ללבוש אותו בציבור לזמן מסוים.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולת הברזל של נירנברג הייתה אנתרופומורפית. בחזית חלקה העליון גולפו פנים שקרוב לוודאי עוצבו על פי דמותה של מריה הקדושה.[דרוש מקור] גובה המתקן היה כ-2.1 מטר ורוחבו 0.9 מטר. בתולת הברזל צוידה בשתי דלתות שבצדן הפנימי עשרות יתדות חדות שניתן לשנות את מיקומן. היתדות מוקמו כך שישפדו את הקורבן עם סגירת הדלתות מבלי לפגוע באיברים החיוניים, וישאירו אותו חי ובמצב עמידה.

הנידון למוות הוחזק במרחב מצומצם מאוד כדי להעצים את דרגת הסבל שלו על ידי הבאתו למצב קלסטרופובי. התנועה הייתה כמעט בלתי אפשרית, וכאשר הקורבן נחלש ולא יכול עוד לשאת את משקל גופו, היו היתדות נשארות במקומן ופוצעות את גופו אף יותר.

לא ניתן היה לפתוח את שתי דלתות המתקן בה בעת. כך לא ניתנה לקורבן אפשרות להימלט בעת בדיקה או חקירה.

שימוש ידוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר בתולות הברזל שנבנו ושימשו לעינויים שנוי במחלוקת. העתקים של המכשיר יוצרו, אך ספק אם רבים שימשו למטרה המחרידה.

בתולת הברזל שבמצודת נירנברג נהרסה במתקפה אווירית ב-1944 סמוך לנירנברג, גרמניה.

בתולת ברזל נמצאה בעיראק סמוך למשרדי התאחדות הכדורגל העיראקית, שבו שכן משרד של עודאי חוסיין[1]. חברים בנבחרת האולימפית העיראקית טענו שהמתקן היה בשימוש בעת שלטון סדאם והופעל נגד אלו שהסתכסכו עם עודאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Aparisim Ghosh, Iron Maiden Found in Uday's Hussein's Playground, (2003), TIME.com