בתיה עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

בתיה עוזיאל (נולדה ב-1 במרץ 1934) היא מורה למלאכת יד ואמנית ישראלית.

עוזיאל רקמה וסרגה כבר בגיל שש, ובגיל שש עשרה החלה למכור בובות קטנות שהכינה. עוזיאל התפרסמה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בהגישה פינה שבועית בנושאי מלאכת יד בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי. בשנים 19741982 הגישה את התוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל" בטלוויזיה הלימודית, שממנה צולמו כ-300 פרקים, וכמו כן ערכה סדרה של 12 ספרים בנושא מלאכת יד, שיצאו לאור בהוצאת ידיעות אחרונות.

עוזיאל השתתפה בתוכנית "סבתא בתיה", בהשתתפות נכדתה ליאל, ששודרה בערוץ "הופ". כמו כן השתתפה בשנת 2000 בפרסומת. עוזיאל היא גם אמנית-יוצרת, שהציגה תערוכות בארץ ובעולם: היא עובדת הרבה בטכניקת האסמבלז'. בנוסף היא מלמדת מלאכת יד במספר תחומים ובעיקר בתחום הציור על משי.

יצירות מלאכת היד שאת הכנתם הדגימה עוזיאל ברדיו ובטלוויזיה התאפיינו בשימוש בחומרים זמינים ובמחזור פסולת ושאריות. בתוכניותיה קראה עוזיאל לביטוי היצירתיות בעבודות היד, והתנגדה לשימוש בשבלונות מוכנות, דוגמת אופנת הגובלנים שהייתה נפוצה בשנות ה-70.

פרסומה הרב של עוזיאל הביא לכך שהמונח "בתיה עוזיאל" נטבע בסלנג העברי ככינוי לעבודות מלאכת יד, בעיקר אלה העשויות חומר מאולתרים, או למי שעוסק (ובעיקר למי שעוסקת) בהן. גם צירוף המילים "הכינותי מראש" שהשתמשה בו רבות נקלט בסלנג העברי. עוזיאל מכחישה שאמרה "במקרה הכינותי מראש". לדבריה הטקסט אותו אמרה בתכניותיה לא פעם הוא "הכינותי מראש", עבור חלקים ביצירתה שלא היה ניתן להראות את דרך הכנתם בזמן אמת בתכנית, ואילו צירוף המילה "במקרה" הוא פרי יצירתם של כותבי הפרודיות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא