בתיר
|
||||||||||||||||
ערך זה עוסק בכפר בתיר. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של השם "ביתר", ראו ביתר (פירושונים).
בתיר (בערבית: بتير) הוא כפר פלסטיני בשטחי הרשות הפלסטינית, סמוך לקו הירוק בהרי יהודה, כ-5 קילומטרים מערבית לבית לחם. אוכלוסיית הכפר כיום היא כ-5,000 תושבים, ברובם מוסלמים, המתפרנסים מחקלאות.
שמו של הכפר משמר את שמה של העיר הקדומה ביתר, המבצר החשוב של בר כוכבא במלחמתו ברומאים. חורבות ביתר השוכנות מצפון לכפר נקראות בפי הערבים בשם "חירבת אל-יהוד". בספטמבר 1892 נחנכה מסילת הרכבת לירושלים שקישרה בין יפו לירושלים ועברה בתוואי צפונית לכפר. מסילת הברזל הביאה רווחה כלכלית לכפר, כאשר הכפריים היו נוסעים לירושלים למכור בה את תוצרתם. בתקופת המנדט הבריטי היה הכפר שייך לנפת ירושלים, שטחו בשנת 1945 הקיף 8,028 דונם ואוכלוסייתו מנתה 1,050 תושבים.[1] עם תום מלחמת העצמאות וחתימת הסכם שביתת הנשק עם ירדן נותר הכפר בשטח ירדן מזרחית ובצמוד לגבול עם ישראל. הגבול החדש שנמתח בין שתי המדינות ניתק את הכפר מירושלים. חסן מוסטפא, אחד מתושבי הכפר שסיים לימודיו באוניברסיטה, פעל רבות לפיתוח הכפר - הוא הביא לסלילת דרך גישה חדשה לכפר, חיבור הכפר לרשת הטלפון וכן להקמת סניף דואר, בית ספר ומרפאה בו.
בשנת 1970 נורו מכפר זה שני טילי קטיושה אל עבר ירושלים.[דרוש מקור]
בבתיר משתמרת התרבות של החקלאות ההררית המסורתית והעתיקה בה מי המעיינות זורמים לבריכות אגירה, שמהן מוזרמים המים אל חלקות העיבוד דרך מערכת מורכבת של תעלות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Bret Wallach, פרטים על הכפר, באתר הפקולטה לגאוגרפיה של אוניברסיטת אוקלהומה (באנגלית)
- West Bank: Battir, (תיאור קצר ותמונות של הכפר) (באנגלית)
