בתי קולנוע בתל אביב

קולנוע מוגרבי בפינת אלנבי ובן יהודה בימי זוהרו

קולנוע שדרות, 1955

קולנוע עדן, ינואר 2006

קולנוע תל אביב, אפריל 2008

הרס קולנוע תל אביב, נובמבר 2010

הבניין ביפו ששימש את קולנוע אלהמברה; בשנת 2011, בצורתו המחודשת. המבנה משמש היום כמרכז תנועת הסיינטולוגיה.

מראה מגבעת האוניברסיטה ברמת אביב: הדרייב אין ליד מרכז הירידים. המגרש ערוך כמניפה המתנקזת אל הצד הרחוק בו ניצב בעבר המסך. המבנה במרכז המגרש שימש את תא ההקרנה וכקפיטריה.

סינמטק תל אביב המשמש בתור ארכיון סרטים ומרכז כנסים ופסטיבלי קולנוע

הבניין העגול ששימש את קולנוע הסינרמה

בתל אביב יפו 25 אולמות להקרנה מסחרית של סרטים הכוללים 4,757 מושבים, לאורך שנת 2009 ביקרו בבתי הקולנוע בעיר 909,247 אנשים מתוך 9,875,855 צפיות בכלל בתי הקולנוע בישראל (9.2%).למרות זאת, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בולטת במספר בתי הקולנוע בעיר ובמספר הביקורים בהם.

היסטוריה

לאורך השנים היו בתל אביב בתי-קולנוע רבים, מהם גדולים ומהם שכונתיים וקטנים. בשנות ה-50 וה-60, לפני היות הטלוויזיה בישראל, הייתה ההליכה לקולנוע הבילוי הנפוץ והפופולרי ביותר. בתי הקולנוע היו בבעלות פרטית, וכל בעלים קנה או שכר סרטים להקרנה לפי יכולתו ולפי הערכת הכדאיות. הסרטים הוצגו תחילה בבתי הקולנוע הגדולים בעיר, ואחרי כמה שבועות, כשכוח משיכתם התחיל להתדלדל, היו עוברים אל בתי הקולנוע השכונתיים, הקטנים. המושג של קומפלקס אולמות בגדלים שונים במקום אחד עוד לא נודע אז, וכמוהו לא היה עוד המצב של רשתות גדולות, המקרינות בעת ובעונה אחת אותם סרטים בכל הארץ. הסרטים המצליחים היו עוברים מעיר לעיר ומיישוב ליישוב, והמצליחים שבהם היו מגיעים להקרנות חוזרות. גם הסינמטק טרם הוקם, וסרטי איכות היו מוקרנים על פי רוב בקולנוע פריז ברחוב הירקון.

רוב בתי הקולנוע היו דומים: כיסאות עץ מתקפלים, חורקים, שנטו לצבוט אצבעות לא זהירות, ועל המסך הייתה מוקרנת תמיד האזהרה: "גברת, היזהרי בקומך פן תיתפס שמלתך בכיסא". במעברים חשופי הרצפה היו בני הנוער, ה"פושטקים" שבהם מגלגלים בקבוקי זכוכית בהפסקה ולפעמים גם באמצע הסרט, בעיקר ברגעי מתח או לקראת הנשיקה הנכספת, ובמערבונים הייתה נשמעת תדיר הקריאה: "תיזהר, מאחוריך!" ברגע המתאים. את קץ עידן הכיסאות החורקים והרצפות החשופות בישר בשנת 1958 קולנוע תל אביב, שנפתח ברחוב פינסקר, סמוך לכיכר דיזנגוף. מושביו היו כורסאות מרופדות, רצפתו כוסתה בשטיח רך ונעים לדריכה, שגם בקבוקים לא היה טעם לגלגל עליו כי לא היה רעש, ולפני בד ההקרנה היה תלוי מסך ארגמני ועתיר קפלים, שהואר לפני הסרט באורות נעימים לעין, בלוויית מוזיקה ערבה לאוזן. כל המאפיינים האלה היו אז בגדר חידוש מוחלט. עד אמצע שנות השמונים לא חל עדיין איסור עישון בבתי הקולנוע, ולעתים קרובות היו האולמות אפופי עשן סיגריות.

לפני הסרט, בכל האולמות, היו מקרינים יומן חדשות – בחלקם של אולפני כרמל הרצליה, באחרים של אולפני גבע. בימים טרום הטלוויזיה הייתה זו ההזדמנות היחידה של הצופה הישראלי לראות במו עיניו את מנהיגי היישוב, כיבוש השממה, גדולי עולם באים לביקור וכיוצא באלה. אחרי היומן היה "בקרוב" – הסרט הבא הצפוי באותו אולם קולנוע – ואחר כך הסרט עצמו, בלי פרסומות. אלה הגיעו רק בשנות ה-70. הצגה יומית הייתה אחר הצהריים במחיר מוזל. הצגת חצות עוד לא נודעה אז, וקולנוע ביום שישי בערב או בשבת לא היה בגדר האפשרי, מחמת הסטטוס קוו.

בתי קולנוע שנסגרו ועדיין עומדים במקומם אך אינם פעילים עוד

• עדן – ברחוב לילינבלום פינת רחוב פינס בשכונת נווה צדק, קולנוע פתוח, שמושביו תחת כיפת השמים, בית הקולנוע הראשון של תל אביב, נחנך ב-1914 ונסגר ב-1974.
• תמר – ברחוב אלנבי 111, דרומית לשדרות רוטשילד, במרתף הפסאז'. תחילה היה זה קולנוע לסרטי ילדים, ואחר כך התמקד בהקרנת סרטים פורנוגרפיים למבוגרים בלבד.
• מרכז – בנווה שאנן ברחוב שדרות הר ציון ליד התחנה המרכזית הישנה. נפתח ב-1956 ונסגר ב-2004.
• אלנבי – ליד כיכר מגן דוד. אחרי שנסגר פעל במקום מועדון "אלנבי 58".
• גורדון – ברחוב בן יהודה פינת רחוב גורדון. נבנה בסוף שנות השישים במרתפי מלון דבורה. פעל לסירוגין עד שנות השמונים. שימש לאחר מכן למטרות מסחריות שונות לפרק זמן קצר.
• דקל – בשכונת בבלי בצפון תל אביב. נסגר בלחץ השכנים.
• הוד – בפסאז' ברחוב דיזנגוף פינת רחוב פרישמן, נפתח ב-1961, פוצל לארבעה אולמות בשנות התשעים ונסגר ב-2007.
• שחף – בכיכר אתרים. נפתח ב-1975 ונסגר בשנות ה-90.
• גן העיר 1 וגן העיר 2 – פעלו בשנות התשעים בקניון גן העיר.
• ששת המופלאים – בית קולנוע בעל שישה אולמות שפעל בין יוני לנובמבר 1998 בקומה הראשונה של התחנה המרכזית החדשה של תל אביב.
• סינימה קלאב – ברחוב הירקון פינת ירמיהו, במבנה "המועדון" של רפי שאולי. הוקם בהשקעה כספית גדולה וכלל שני אולמות הקרנה קטנים ומפוארים מאד, עם כורסאות נוחות, ושירות מלצריות לפני ההקרנה ובהפסקה. פעל כשנתיים ונסגר עקב חוסר כדאיות כלכלית. ביולי 2007 החלו לשפץ את המבנה.
• הסינרמה – נפתח ב-1966 ונסגר ב-1971 לאחר שעבר למקום מרמת גן,לאחר מכן מ-1986 עד 1999 פעל במקומו מועדון בשם "מועדון הסינרמה". היה בית הקולנוע היחידי בארץ שהקרין סרטים בתוך מבנה עגול בשיטת "הסינרמה" שבה מסך קעור ועליו 3 מקרנים.
• הקולנוע – פעל בשנות ה-80 ובשנות ה-90 באולמות בבית ציוני אמריקה והתמחה בסרטי איכות. בפברואר 2012 נפתח שוב קולנוע בבית ציוני אמריקה "קולנוע אורלנדו"‏.
• רב חן מגדל האופרה - מתחם של חמישה אולמות קולנוע במגדל האופרה בטיילת תל אביב. נסגר בפברואר 2012‏.

בתי קולנוע שנסגרו ונהרסו ומה שנבנה במקומם

• תל אביב – ברחוב פינסקר. נפתח ב-1957 ונסגר ב-2000. היה בית הקולנוע בעל מספר המקומות הגדול ביותר בעיר. בין השאר התמחה בהצגות יומיות של סרטים בגרמנית, שכונו "סרטים אוסטריים" אף על פי שרובם היו דווקא מגרמניה, כדי לא לפגוע בניצולי השואה. נהרס ב-1 בנובמבר 2010, במקומו ייבנה בניין מגורים‏.
• שדרות – בשדרות רוטשילד בין רחוב בלפור לרחוב מזא"ה. נהרס בסוף שנות ה-70 ונבנה במקומו סניף של בנק מסד. הקולנוע הונצח בסרט "אסקימו לימון".
• קסם – בכיכר הכנסת ליד הטיילת. נפתח ב-1945. במהלך מלחמת העצמאות שימש את מפקדת חיל הים. בשנים 1948-1949 שימש את הכנסת הראשונה, ומשנת 1958 כבית האופרה הישראלית. נהרס ב-1988 ונבנה במקומו מגדל האופרה שכולל מספר קומות מסחריות ומגדל מגורים.
• מתמיד – בסימטת בית השואבה ליד רחוב אלנבי בין גרוזנברג למונטיפיורי, ב-2001 נהרס ונבנה במקומו בניין מגורים.
• פארוק – הוקם בשנת 1940 בצמוד לקולנוע אלהמברה בשדרות ירושלים ביפו. מקימיו היו חוסייני וממדוח נבלוסי, מעשירי ונכבדי יפו וממנהלי חברת הקולנוע "סינמה פלסטין" של אותם הימים. לאחר קום המדינה ננטש בית הקולנוע ונהרס בחלקו לצורך בניית בניין מגורים בין שתי קומות בו שוכנו עולים מבולגריה. בחלק של המבנה שנותר עד היום נפתחו כמה חנויות. בין המבנים של קולנוע פארוק וקולנוע אלהמברה עובר שביל להולכי רגל וקיוסק עומד בתחילתו .
• מגדלור – ברחוב בן יהודה פינת רחוב אלנבי. נהרס ובמקומו נבנה בנין משרדים הקרוי על שמו, "בית מגדלור".
• גן רינה – ברחוב בן יהודה 25 פינת רחוב שלום עליכם. קולנוע פתוח. נהרס ובמקומו עומד היום מלון ישרוטל.
• צפון – ברחוב לואי מרשל, נסגר ונהרס בסוף שנות ה-90 ונבנה במקומו בניין מגורים.
• אופיר – ברחוב גרוזנברג, הוקם על ידי משה קרסו. נחנך ב-1928, ונסגר ב-1980. בשנות ה-80 שימש כמועדון ("ליקוויד"). הבניין נהרס בראשית שנות ה-90 ובמקומו הוקם חניון.
• אוריון – ברחוב מכבי ליד רחוב המלך ג'ורג'. נפתח ב-1943. בתחילת שנות ה-70 שונה שמו ל"אורלי" וב-1991 נסגר ונהרס ונבנה חניון במקומו.
• מוגרבי – במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה, נפתח ב-1930. גגו היה נפתח בהפסקות לאיוורור. בצמוד לקולנוע הייתה כיכר מרכזית חשובה שנקראה על שמו "כיכר מוגרבי" ואף הייתה מקום התרחשותו של הסרט תעלת בלאומילך. ב-1986 פגעה בו שריפה קשה וב-1989 הוא נהרס ונבנה חניון במקומו. במרתף קולנוע מוגרבי, באולם ששימש לפני כן כתיאטרון, פעל החל מסוף שנות ה-60 קולנוע נוסף בשם "סטודיו", שהכניסה אליו הייתה נפרדת – מרחוב פינסקר.
• סטודיו – במרתף של מוגרבי, באותו בניין, במפגש הרחובות אלנבי ופינסקר. סופו היה כסופו של קולנוע מוגרבי.
• תכלת – ברחוב נחום ליד הקצה הצפוני של רחוב בן יהודה. נהרס לטובת בניין מגורים.
• בית העם – ברחוב בן יהודה, נפתח ב-1925. נהרס ב-1959 ובמקומו נבנה בית אל על.
• ארמון דוד – ברחוב דיזנגוף פינת ארלוזורוב. עם סגירתו נרכש במלואו על ידי סטודיו הצילום פוטו פרג'. בתחילת שנות האלפיים נהרס החלק העליון (אולם הקולנוע עצמו) ובמקומו נבנה בית דירות.
• דרום – בשכונת התקווה. כיום נמצא במקום חניון.
• ארגמן – בשכונת פלורנטין, דרך סלמה פינת אברבנאל. נהרס ובמקומו נבנה בניין מסחר ומשרדים בעל שבע קומות.
• רם- בשכונת רמת החייל בצפון-מזרח תל אביב, נהרס וכיום עומד במקומו בניין מגורים.
• תל ברוך – בשכונת תל-ברוך בצפון העיר. שימש בשנות ה-80 וה-90 כאולפן טלוויזיה ("מימד").
• מור – בשיכון דן שבצפון מזרח העיר. כיום, בניין משרדים.
• גלרון – ביפו. כיום, מרכז גריאטרי.
• הדרייב אין – שוכן בעבר הירקון, בשטח שבין משולש מסילות הרכבת. קולנוע פתוח שהופעל בשיטת הדרייב אין. הוא נפתח ב-1973 ונסגר ב-2000. בימי שישי בלילה הוקרן במקום סרט פורנו, וצופים רבים העדיפו לצפות בו מגבעת האוניברסיטה. לאחר סיום השימוש בו להקרנות סרטים, נעשה שימוש במקום לאימוני רוכבי אופניים. כיום המקום משמש להקרנת סרטי סטודנטים.
• רמת החייל – בשכונת רמת החייל שבצפון מזרח העיר. שימש בשנות התשעים ובתחילת המאה הנוכחית כאולפן טלוויזיה. לאחר מכן נהרס.

בתי קולנוע שנסגרו ושינו תפקוד

מלון סינמה שבו פעל קולנוע אסתר - מבט מכיכר דיזנגוף המוגבהת; נובמבר 2006.

• זמיר – ברחוב אלנבי מול רחוב בן-יהודה. נפתח ב-1952 ונסגר בשנות ה-80. כיום משמש מועדון של עמותת "זמיר", אשר שמה לה למטרה לקרב בני נוער לעשייה חברתית דרך יצירה ומוזיקה .
• אסתר – בכיכר דיזנגוף פינת רחוב זמנהוף. כיום הבניין הוא בית מלון "סינמה", המשמר פריטים שונים מבתי הקולנוע של תל אביב.
• אורה - בית קולנוע שפעל בין השנים 1942 ו-1944 באולם נחמני שברחוב נחמני 4, אז הפך לאולם התיאטרון של התיאטרון הקאמרי.
• אלהמברה – בשדרות ירושלים ביפו. הוקם ב-1936 ושימש כבית קולנוע ואולם מופעים מרכזי של ערביי יפו. בשנות השישים פעל בו בית קולנוע בשם יפאור. בשנות השבעים הפך המקום לתיאטרון של גיורא גודיק ולמופעי תיאטרון אחרים עד שנסגר. שימש לאחר מכן תקופה קצרה כסניף בנק. על הבניין, הנמצא בשלבי סיום של שיפוץ נרחב, תלוי כבר שלט המורה על הפעילות המתוכננת במקום - המרכז לסיינטולוגיה בישראל.
• מקסים – בשדרות בן ציון פינת המלך ג'ורג'. נפתח ב-1956. כיום משמש כחנות של רשת "האוזן השלישית".
• לימור – פעל בשנות ה-70 וה-80 בקומת המרתף של מרכז לונדון מיניסטור. ב-1993 פרצה שריפה במתחם לונדון מיניסטור ואולם הקולנוע ניזוק קשות, ולאחר מכן נסגר. בשנת 2004 נפתח הקולנוע מחדש לאחר שעבר שיפוץ, ושונה שמו ל"לונדון".ב-2006 לאחר של שנתיים של פעילות, נסגר הקולנוע בעקבות הפסדים כספיים. כיום פועל במקומו מועדון "אולמל'א".
• בן יהודה – כיום פועל במקום מכון הכושר "פיור".
• אביב – קולנוע כמעט שכונתי ששכן ברחוב המרד 3 ביפו מתחת למבנה מגורים, מול המקום בו שוכן כיום מכון אבני. הבניין נהרס על ידי העירייה ב-1974 על מנת לאפשר סלילת כביש מהיר המחבר את יפו עם תל אביב.
• אילת – ביפו סמוך לשוק הפשפשים. נפתח ב-1954 ונסגר ב-1970. כיום בניין מגורים.
• נוגה – בשדרות ירושלים ביפו, הוקם בשנת 1922 בשם "קולנוע נביל", על-שם בעליו. בשנת 1986 שופץ לצורך הפיכתו לאולם תיאטרון. המקום שופץ פעם נוספת בשנת 2000 וכיום זהו משכנו של תיאטרון גשר.
• צליל – בשדרות ירושלים ביפו, נפתח ב-1947 בשם "סינמה ראשיד". לאחר קום המדינה שונה שמו לצליל. בשנות ה-60 שופץ והוסתרה ממנו חזיתו המקורית. כיום זהו מועדון ריקודים בשם "מועדון התיאטרון".
• ירון – ברחוב יונה הנביא 2 בטיילת. נפתח ב-1958, נקרא גם "קריקטריון" טרם שפוצל לשני אולמות בשנות ה-70 ושמו שונה ל"סינמה 1" ו"סינמה 2". בשנות ה-80 פוצל שוב לשלושה אולמות ושינה את שמו פעם נוספת לקולנוע "טיילת". שימש זמן קצר כמועדון ריקודים. כיום פועל במקומו מועדון ה"סטייג'".
• דן – ברחוב הירקון פינת רחוב טרומפלדור. בנוסף שמו היה גם בשנות ה-70 "אורדן" ו"רויאל". נסגר ב-1980 לטובת מועדון ריקודים, שנקרא באותו שם.
• רמת אביב – במרכז ברודצקי ברמת אביב הישנה. בשנות ה-80 המוקדמות שמו שונה לקולנוע "תמוז". נסגר בסוף שנות ה-80 ובמקומו פעל במקום בית הספר לעיתונאות ותקשורת "כותרת". עם סגירתו של "כותרת" עמד שומם תקופה מסוימת ולאחר מכן הושכר לארגון העוסק בחינוך ולימודי יהדות הפועל שם כיום.
• לב – פעל בקניון רמת אביב, נסגר ב-2007 ותחתיו נפתחו מספר חנויות.
• פריז – ברחוב הירקון. בשנותיו האחרונות התמחה בהקרנת סרטי פולחן (בין היתר, עליו נכתב השיר "הקונפורמיסט" של מוניקה סקס). כיום פועל במקום ספא טיפולים.
• זוהר – בדרך שלמה פינת שדרות הר ציון. התמקד בהקרנת סרטים הודיים וטורקיים. נסגר בראשית שנות ה-80. כיום פועל במקומו מועדון.
• פאר – ברחוב ירמיהו על שפת הירקון, נפתח ב-1960, חולק בשנות ה-90 לאולמות קטנים יותר ושמו שונה ל-"רב-פאר". נסגר ב-2007. כיום פועל במקומו סופרמרקט.
• גלובוס תל אביב - קומפלקס של שמונה אולמות שפעל במרכז עזריאלי מאז הקמת המרכז ב-1999 עד סוף 2009 ‏.

בתי קולנוע שפעילים עד היום

• רב חן דיזנגוף - בכיכר דיזנגוף. נפתח ב-1949. ב-1981 חולק האולם לשישה אולמות ובעבר נקרא "חן". כיום הוא נחשב לאחד מבתי הקולנוע המצליחים בתל אביב.
• רב חן גת - ברחוב אבן גבירול פינת רחוב צייטלין (ליד כיכר רבין ובסמוך לקריית מאיר). עבר שיפוץ מקיף בשנים 2007-2008 ובעבר נקרא "גת".
• סינמטק תל אביב - שוכן ברחוב שפרינצק 2, בפינת הרחובות הארבעה וקרליבך. נפתח ב-1973 ועבר אל המבנה הנוכחי בשנת 1989. בשנת 2010 הבניין הורחב לצורך הקמת "מרכז הקולנוע הישראלי", אשר נפתח בספטמבר 2011. כחלק מעבודת ההרחבה, בוצעו גם חידוש ושיפוץ של רחבת הכניסה למבנה.
• קולנוע אורלנדו - שוכן בבית ציוני אמריקה. נפתח בפברואר 2012‏. שני אולמות המכילים 200 ו-100 מקומות, בהם מוקרנים סרטי איכות וסרטי תעודה.

את מקום בתי הקולנוע שנסגרו ובתי הקולנוע שנהרסו תפסו קומפלקסים שהוקמו בקניונים בעיר, כגון דיזנגוף סנטר בו הוקמו שני בתי קולנוע, קולנוע לב וקולנוע דיזנגוף (נסגר בסוף 2011), מרכז עזריאלי (הקומפלקס נסגר כאמור בסוף 2009) וקניונים מחוץ לתל אביב. קומפלקסים גדולים במיוחד הם "סינמה סיטי" שהוקם ברמת השרון, סמוך לגבולה עם תל אביב, "יס פלאנט" שהוקם בקניון איילון ברמת גן ו-"G סינמה סיטי" בראשון לציון, שנפתח במרץ 2010. אלו מהווים מתחרים חזקים במיוחד לבתי הקולנוע הקטנים.

קישורים חיצוניים

• שרון רז, כל בתי הקולנוע של יפו תל אביב, 18 באוקטובר 2009, כחלק מהבלוג "נטוש", באתר "רשימות"
• מיכל בן ארי, הצגה אחרונה, באתר ynet‏, 11 בינואר 2008
• עומר דותן, סוף עונת הקולנועים, באתר ynet‏, 6 בנובמבר 2009
• עומר דותן, הורדת מסך, באתר ynet‏, 27 בנובמבר 2009
• אורי קליין, אורי קליין במסע נוסטלגי אל בתי הקולנוע של ילדותו, באתר עכבר העיר, 8 בספטמבר 2010
• מודעות, בתי קולנוע בתל אביב, דבר, 1 במרץ 1963

לקריאה נוספת

• דוד שליט, מקרינים כוח, בתי הקולנוע, הסרטים והישראלים, רסלינג, 2006.
• דוד שליט, אולם שכולו טוב - זיכרונות הקולנוע של הישראלים, הוצאת אינסרט, 2011.