ג'אז בפילהרמונית
ג'אז בפילהרמונית (Jazz at the Philharmonic - JATP) היה שמה של סדרת קונצרטים והקלטות שערך האמרגן נורמן גרנץ בין השנים 1944–1967, בהם אירח את מיטב נגני התקופה. היה זה המיזם הראשון שהוציא את הג'אז מן המועדונים ואולמות הריקודים והעביר אותו לתבנית של קונצרט באולם בו ישב קהל והאזין למוזיקה זו כאמנות ולא כבידור קל[1].
הקונצרט הראשון התקיים ב-Philharmonic Auditorium בלוס אנג'לס ב-2 ביולי 1944 והציג את אמני הג'אז ג'יי ג'יי ג'ונסון, נט קינג קול, לס פול, באדי ריץ' ואחרים באולם שיועד לקונצרטים של מוזיקה קלאסית ובעבור קהל שלא הגיע בדרך כלל למועדוני הג'אז. מטרתו של גרנץ הייתה לחשוף את ההתרחשות בעולם הג'אז, בעיקר את זו של החוף המערבי, לקהל גדול. הקונצרטים בלוס אנג'לס נמשכו על בסיס חודשי משך כשנתיים. במופע האחרון בסדרה זו, שנערך באפריל 1946 נטלו חלק דיזי גילספי, לסטר יאנג וצ'ארלי פארקר.
החל מקיץ 1946 יצא גרנץ לסיבובי הופעות. סיבוב ההופעות הראשון התקיים בסן פרנסיסקו, שיקגו וניו יורק עם לסטר יאנג, קולמן הוקינס ובאדי ריץ'. בהופעות עמד גרנץ על עקרון הישיבה המשותפת באולם של אפרו-אמריקאים ולבנים זה בצד זה, תוך שהוא מוותר על הופעות באולמות שקיימו את מדיניות ההפרדה ונמנע משהות במדינות דרום ארצות הברית הגזעניות[2]. סיבובי ההופעות עם גרנץ הציבו סטנדרטים חדשים, גבוהים יותר, של נסיעות אמנים. האמנים, בניגוד למצב עד אז (במיוחד לגבי אמני ג'אז שחורים), זכו לאירוח במיטב בתי המלון והוטסו במטוסים, במקום באוטובוסים או רכבות[2].
הנגנים שהתקבצו למשך מספר שבועות של הופעות לא תמיד הכירו זה את זה או ניגנו יחד לפני כן וכך נוצרה מסורת של ג'אם סשן שפתח את ההופעה המתוכננת, שבו ניגנו הנגנים יחד באופן חופשי ולעיתים חד פעמי, תוך יצירת הרכבים ייחודיים, בהם דואט של צ'ארלי פארקר ובילי הולידיי מהופעה ב-22 באפריל 1946, ההופעות שנערכו בקרנגי הול בקיץ אותה שנה והסולו של קולמן הוקינס בסטנדרט "How High the Moon" מההופעה בפיטסבורג ב-1947.
סיבובי הופעות בארצות הברית נמשכו עד 1957 ולאחר מכן נערכו סיבובי ההופעות בעיקר באירופה וביפן בהשתתפות מיטב האמנים כריי בראון, בני קרטר, רוי אלדרידג', אלה פיצג'רלד, סטן גץ, ליונל המפטון, בילי הולידיי (היחידה שפוטרה על ידי גרנץ לאחר שהעליבה על הבמה את אוסקר פיטרסון[3]), ג'ין קרופה, בן ובסטר ואחרים. ב-1967 נערך סיבוב ההופעות האחרון שהסתיים בארצות הברית. תוכנית ג'אז בפילהרמונית הצילה את הקריירות של רבים מנגני תקופת הסווינג, שנדחקו בארצות הברית מפני עליית הבי בופ ושילבה נגנים משני הזרמים על במה אחת לשילובים שהתקבלו בעין יפה יותר באירופה מאשר בארצות הברית, שמבקרי המוזיקה שלה שאפו לחלוקה חדה וברורה בין הסוגות. גרנץ עצמו עזב את ארצות הברית ב-1959 והשתקע בשווייץ.
רבים מהמופעים הוקלטו על ידי חברות התקליטים "Verve" ו-"Pablo" וכמו כן יצאו במהלך השנים, וממשיכים לצאת, אוספים מתוך ההופעות, רובם על ידי חברות תקליטים שמושבן ביפן.
ב-1983 נערכה ביפן הופעה לחגיגת 40 שנה ל"ג'אז בפילהרמונית" ו-30 שנים להופעתה הראשונה ביפן עם אלה פיצג'רלד ואוסקר פטרסון, ג'יי ג'יי ג'ונסון, זוט סימס, ג'ו פאס ואחרים[4]. הקלטת ההופעה יצאה בתקליט " Jazz at the Philharmonic - Yoyogi National Stadium, Tokyo 1983: Return to Happiness".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקירת אחדים מתקליטי ההופעות (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לאונרד פד'ר, From Satchmo to Miles עמוד 173
- ^ 1 2 לאונרד פד'ר, From Satchmo to Miles עמוד 174
- ^ לאונרד פד'ר, From Satchmo to Miles עמוד 179
- ^ סקוט יאנאו, סקירה באתר Allmusic