ג'ובאנה ד'ארקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ובאנה ד'ארקו
Giovanna d'Arco
מלחין ג'וזפה ורדי
ליברטיסט טמיסטוקלה סולרה
סוגה דרמה לירית
מספר מערכות 3 ופרולוג
זמן התרחשות העלילה 1429
שפה איטלקית
שנה 1845
מקום התרחשות העלילה דומרמי, בגבול לורן-שמפאן-ארדן, צרפת
תפקידים

ג'ובאנה ד'ארקו (ז'אן ד'ארק, איטלקית: Giovanna d'Arco), היא אופרה עם פרולוג ושלוש מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית מאת טמיסטוקלה סולרה. הופעת הבכורה נערכה ב-15 בפברואר 1845, בתיאטרון לה סקאלה במילאנו.

סיפור האופרה מבוסס באופן לא מדויק על סיפורה של ז'אן ד'ארק, ונטען כי חלקים ממנו שאובים ממחזה של פרידריך שילר "הנערה מאורליאן" (Die Jungfrau von Orleans). סולרה דחה טענות אלו במכתבים למוציא לאור של ורדי, והתעקש כי מדובר ב"דרמה איטלקית אורגינלית".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, העלילה מבוססת באופן רעוע על סיפורה של ז'אן ד'ארק, הגיבורה הצרפתית. בניגוד לגיבורה המקורית, שהובסה בקרבות בסוף ימיה, והוצאה להורג על ידי האנגלים בהתעלמות מוחלטת מצד שארל השביעי על אף שהייתה בידו האפשרות להציל אותה, גיבורת האופרה נאהבת על ידי המלך, ואף זוכה לניצחון טרם מותה בקרב. מאחר שהאופרה נכתבה באיטלקית, תורגמו שמות הגיבורים לאיטלקית - שארל הפך לקרלו וז'אן לג'ובאנה.

האופרה מוצגת לעיתים נדירות, לרוב בפרויקטים מיוחדים המציגים את כל עבודותיו של ורדי. למרות זאת קיימות מספר הקלטות מלאות של האופרה, ואף לפחות גרסה מצולמת אחת שיצאה לאור ב-DVD.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - העיירה דומרמי, צרפת

קרלו, (שארל השביעי - המיועד להיות מלך צרפת), מספר לקציניו וחייליו על חיזיון שבו ראה את הבתולה מריה מורה לו להפסיק ללחום נגד האנגלים, להיכנע להם, ולהניח את כלי הנשק שלו לרגלי עץ אלון ענק. לאחר מכן הוא מביע את תסכולו מההגבלות שמוטלות עליו מתוקף תפקידו כמושל.

תמונה שנייה - יער

תחת עץ אלון ענק, מתפלל ג'אקומו לשלומה של ביתו, ג'ובאנה. זו מתכוננת לשינה, ומתפללת במקדש סמוך לזכות להוביל את כוחות צרפת לניצחון על האנגלים הכובשים. קרלו מופיע להניח את נשקו למרגלות האלון. ג'ובאנה בשנתה רואה חיזיון בו מתגלים לה מלאכים המבקשים ממנה ליטול פיקוד על צבא צרפת ולהוביל אותו לניצחון. ג'ובאנה זועקת כי היא מקבלת על עצמה לעשות כן. קרלו שומע את צעקתה, ומתרשם עמוקות מהאומץ שלה. ג'אקומו מתייפח, בטוח כי ביתו מכרה את נשמתה לשטן בגלל נאמנותה למלך לעתיד.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - בקרבת ריימס

המפקד טלבוט, מעודד את רוחם הנפולה של החיילים האנגלים, בטענה כי כניעתם הצפויה לכוחות הצרפתים לא נגרמה על ידי כוחות הרשע. ג'אקומו מופיע ומציע את ביתו, כשהוא משוכנע שהיא תחת השפעת השטן.

תמונה שנייה - חצר המלוכה הצרפתית בריימס

ההכנות בעיצומן למעמד ההכתרה של קרלו. ג'ובאנה מתגעגעת לחייה הפשוטים בביתה בכפר. המלך קרלו מתוודה בפניה על אהבתו אליה, אך היא למרות רגשותיה כלפיו, נרתעת ממנו בטענה כי הקולות השמימיים הזהירו אותה מפני אהבה ארצית. קרלו נלקח אל קתדרלת ריימס לטקס ההכתרה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככר בחזית הקתדרלה

הכפריים והתושבים נאספים בככר כדי לחגוג את ניצחונה של ג'ובאנה על הכוחות האנגלים. החיילים הצרפתים מלווים את קרלו אל תוך הקתדרלה. ג'אקומו רוצה למחות ולהתנער מג'ובאנה, שכרתה ברית עם השטן, הוא מוקיע ומגנה אותה בפני ההמון, שמקבל את דבריו ודורש לעשות משפט בג'ובאנה. המלך אינו מאמין בכך, ומתחנן בפני ג'ובאנה שתגן על עצמה, אך זו מסרבת.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המוקד

האנגלים שבו את ג'ובאנה, והיא ממתינה להוצאתה להורג. היא שוב רואה חזיונות של ניצחונות בקרב, ומבקשת מהאל שיעמוד לצידה, ומוכיחה את צייתנותה בכך שלא נכנעה לאהבתה אל המלך. ג'אקומו שומע את הדברים ומבין כי שגה. הוא ממהר לשחרר את ג'ובאנה מכבליה, והיא בורחת אל שדה הקרב כדי להפוך את תבוסת הצרפתים לניצחון מזהיר.

ג'אקומו מתייצב לפני המלך, ומתחנן לעונש אך גם למחילה. קרלו מוחל לג'אקומו. בתוך כך נודע למלך על הניצחון בשדה הקרב אך גם על מותה של ג'ובאנה. כאשר גופתה מוכנסת, היא מתעוררת לרגע. ג'אקומו דורש לראותה, והמלך מביע שוב את אהבתו אליה. המלאכים שרים על גאולה וניצחון, כאשר ג'ובאנה עולה השמיימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ובאנה ד'ארקו בוויקישיתוף