ג'ובאני פונטו

ג'ובאני פונטו (Giovanni Punto; ‏28 בספטמבר 1746 - 16 בפברואר 1803) היה שם הבמה של אחד מאמני הקרן הגדולים והחשובים ביותר שפעלו בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

פונטו נולד ב-Žehušice שבבוהמיה כ- Jan Václav Stich ב-28 בספטמבר 1746. שם הוא גם קיבל את עיקר הכשרתו המוזיקלית כנגן קרן וגם כנגן כינור. בשנות ה-20 לחייו הוא עבר לאיטליה, ושם שינה את שמו הבוהמי הקשה לביטוי לשם הבמה ג'ובאני פונטו. אחרי תקופת מה בשירות תזמורות חצר שונות ברחבי בוהמיה וגרמניה הוא עבר לפריז, שם הוא פעל רוב חייו.

החל משנת 1796, פונטו החל לערוך מסעות הופעות כקרנן בכל רחבי אירופה. מוצארט שמע את פונטו מנגן בפריז והיה נלהב במיוחד. מאוחר יותר שמע בטהובן את פונטו אף הוא, וכתב לו בשנת 1800 את הסונטה לקרן ופסנתר אופוס 18, אותה ביצע יחד איתו סמוך למועד הכתיבה.

בנוסף להיותו נגן וירטואוז פונטו היה גם מלחין. הוא כתב כ-30 קונצ'רטי לקרן ויצירות קאמריות רבות לקרן. ביניהן שש רביעיות לקרן באסון ויולה וכינור.

חשיבותו הרבה של פונטו באה לידי ביטוי בכמה מישורים. ראשית, בימיו של פונטו הייתה קיימת "חלוקת עבודה" בין הקרננים, כלומר היו נפוצים שני סוגים של נגינה בקרן. קרנני באסו - כינוי קרננים שניגנו תפקידים נמוכים ומרובי פאסאז'ים מהירים וקפיצות רגיסטרים. וקרנני אלטו- קרננים שניגנו תפקידים גבוהים, ליריים ושירתיים. פונטו איחד את שתי האסכולות, על ידי פיתוח טכניקת השימוש בכף היד השמאלית בתוך הפעמון. טכניקה זו אפשרה נגינה של צלילים נוספים שלא היו אפשריים קודם לכן. פונטו היה הראשון שניגן את שני התפקידים באותה מידה של הצלחה, ותרומתו ניכרת גם היום בכך שאופיו של הכלי הוא מצד אחד שירתי לירי ומצד שני תרועתי ו"בראסי".

שנית, פונטו הציג את רעיונותיו על נגינה בקרן ואת הווירטואוזיות של נגינתו בפני המלחינים הגדולים של תקופתו. ללא הכרות זו של המלחינים עם הקרן ויכולותיה בידי אמן אמיתי, הם לא היו משתמשים בה כפי שהשתמשו. הרי הם הם, בייחוד בטהובן, אלה שהכניסו את הקרן ככלי לירי נוסף בתזמורת, שווה מעמד לזה של כלי העץ. בניגוד למעמדה של החצוצרה, לדוגמה, שנשאר תפקיד הרמוני וריתמי בלבד באותן שנים.

שלישית, הקשור לסעיף הקודם, חשיבותו של פונטו היא לא רק בקידום חשיבותה של הקרן בתזמורת ובהרכב הקאמרי הקלאסי, אלא גם ההרחבת הרפרטואר הסולני לקרן. מוצארט הועיד את הסימפוניה קונצ'רטנטה שלו לכלי נשיפה KV297B ואת חמשיית כלי הנשיפה ופסנתר שלו לפונטו. שם אנו באמת רואים את השפעתו של פונטו ואת סגנונו המיוחד. וכמוהו גם בטהובן, בסונטה שהוזכרה לעיל, בשבעיה המפורסמת ובסימפוניות.

פונטו נפטר ממחלה בפריז ב-16 בפברואר 1803, ונערכה לו לוויה מפוארת, ובה נוגן הרקוויאם מאת מוצארט.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.