ג'ודי קולינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ודי קולינס
Judy Collins
ג'ודי קולינס בהופעה בפנסילבניה בשנת 2009
ג'ודי קולינס בהופעה בפנסילבניה בשנת 2009
לידה 1 במאי 1939 (בת 84)
סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
שם לידה Judith Marjorie Collins עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1959
מקום לימודים אוניברסיטת קולורדו בולדר, תיכון איסט, MacMurray College עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פולק, מוזיקת פופ
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס, קלאופטרה רקורדס
בן או בת זוג Louis Nelson עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • היכל התהילה של נשות קולורדו (2006)
  • "Spirit of Americana" Free Speech Award (2005)
  • Grammy Award for Best Ethnic or Traditional Folk Recording (1968)
  • היכל התהילה של גראמי (2002)
  • ASCAP Foundation Champion Award (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.judycollins.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג׳ודי קולינסאנגלית: Judy Collins; נולדה בשם ג'ודית מרג'ורי קולינס ב-1 במאי 1939) היא זמרת-יוצרת אמריקאית. היא מבצעת בעיקר מוזיקת פולק, פולק רוק ופופ. רבים משיריה מתאפיינים בשירה צלולה או בעיבוד תזמורתי-תיאטרלי. היא השפיעה על זמרים רבים, בעיקר לאונרד כהן, ג'וני מיטשל ורנדי ניומן.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודי קולינס נולדה בסיאטל, וושינגטון, שם היא גדלה עד גיל 10. אביה התעוור בגיל צעיר. בשנת 1949 קיבל אביה עבודה בדנוור כשדרן רדיו, והמשפחה עברה לקולורדו. בביקוריה באולפן השידור פגשה קולינס זמרים רבים, והחלה להתעניין במוזיקת פולק.

קולינס למדה לנגן מוזיקה קלאסית בפסנתר בהוראתה של אנטוניה בריקו, והופיעה לראשונה בקונצרט בגיל 13, בו ביצעה יצירה של וולפגנג אמדאוס מוצרט. ד"ר בריקו שמה לב שקולינס מתעניינת במוזיקת פולק, ויעצה לה להפסיק את שיעורי הפסנתר. כעבור שנים, ג'ודי קולינס הזמינה את ד"ר בריקו לאחד הקונצרטים שלה בדנוור.

קולינס אהבה אז במיוחד את שיריהם של וודי גאת'רי ופיט סיגר, וכן שירי עם מסורתיים שבוצעו בתקופת תחיית הפולק האמריקאי של שנות השישים. במיוחד אהבה את מילות השירים. במקום פסנתר היא למדה לנגן בגיטרה, והופיעה תכופות באוניברסיטת קונטיקט, שם לימד פיטר טיילור, לו היא נישאה בגיל 19. היא הופיעה במסיבות והושמעה בתחנת הרדיו של הקמפוס. לאחר נישואיה עברה קולינס לגריניץ' וילג', ניו יורק, שם היא הופיעה בהופעות רחוב ובמועדונים. בשנת 1961 יצא תקליטה הראשון "A Maid of Constant Sorrow" בהוצאת אלקטרה רקורדס, חברת התקליטים שבה המשיכה להקליט במשך 35 שנה.

שיריה הראשונים היו שירי עם או שירי מחאה שנכתבו על ידי המשוררים של אותה תקופה, כמו טום פקסטון, פיל אוקס, ובוב דילן. היא הקליטה גרסאות משלה ללהיטים כמו "Mr. Tambourine Man" של בוב דילן ו"Turn! Turn! Turn!" של פיט סיגר. ביצועיה עזרו לכותבי שירים אחרים להתפרסם, ביניהם לאונרד כהן, שהיה חבר קרוב שלה במשך השנים, וכן ג'וני מיטשל, רנדי ניומן, רובין ויליאמסון וריצ'רד פרינה.

בעוד התקליטים הראשונים של קולינס כללו שירי עם פשוטים עם גיטרה, התקליט "In My Life" משנת 1966 כלל שירים בסגנונות מגוונים, שנכתבו בין השאר על ידי הביטלס, לאונרד כהן, ז'אק ברל, וכן קורט וייל. עיבודי השירים כללו תזמור עשיר. התקליט נחשב כפריצת דרך ביצירתה של קולינס, והיא המשיכה בסגנון זה בעשור הבא. את התקליט הפיק מרק אברמסון ועיבד ג'ושוע ריפקין.

בשנת 1967 יצא התקליט "Wildflowers", שגם הוא הופק ועובד על ידי אברמסון וריפקין. בתקליט נכלל גם השיר הראשון שכתבה בעצמה, "Since You've Asked", וכן הלהיט "Both Sides, Now" של ג'וני מיטשל שזיכה אותה בפרס גראמי.

בשנות השבעים קולינס הייתה כבר זמרת בעלת מוניטין, שנהגה לבצע מגוון שירים, כמו המזמור הנוצרי "Amazing Grace", שאנסונים צרפתיים, שירי מחזמר כמו "Send in the Clowns", וכן שירי מחאה של ג'ואן באאז וחומר מקורי רב. בתקופה זו היא הופיעה עם שיריה, בין השאר, בתוכניות הטלוויזיה "החבובות" ו"רחוב סומסום", וכן בהצגת ילדים. היא שרה גם את שיר הנושא בסדרת טלוויזיה המבוססת על הספר "הרוח בערבי הנחל".

קולינס כתבה שבעה ספרים. ספרה הראשון, משנת 1987, היה ספר זיכרונות, בשם "סמוך על לבך". בשנת 1987 הוציאה רומן בשם "Shameless". בספר זיכרונות מאוחר יותר, "Sanity and Grace", כתבה קולינס על מות בנה קלארק, בינואר 1992.

קולינס הופיעה גם בתפקידים קטנים במספר סרטי קולנוע וטלוויזיה, וכן נעשו עליה מספר סרטים תיעודיים.

בשנת 1993 הופיעה קולינס בטקס הכתרתו של ביל קלינטון כנשיא ארצות הברית. בטקס שרה קולינס את השירים "Amazing Grace" ו"Chelsea Morning". ביתם של ביל והילרי קלינטון, צ'לסי, נקראה על שם שיר זה.

ג'ודי קולינס ממשיכה להופיע ברחבי העולם.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו רבים מזמרי המחאה של שנות השישים, גם קולינס נמשכה לאקטיביזם חברתי וליברליזם. בין השאר היא הלחינה בלדה בשם "צ'ה" על המהפכן ארנסטו צ'ה גווארה.

קולינס הזדהתה עם התנועה הפציפיסטית של ילדי הפרחים "Youth International Party" והייתה מיודדת עם ראשיה, אבי הופמן וג'רי רובין. היא נכחה בכנס הייסוד של התנועה בשנת 1968.

בשנת 1969 היא העידה בבית המשפט בשיקגו בו נשפטו הופמן ורובין על הפרות סדר. במהלך עדותה היא החלה לשיר את שירו של פיט סיגר "Where Have All the Flowers Gone?" וננזפה על ידי התובע והשופט.

כיום מייצגת קולינס את קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF) ופעילה במסעות הסברה לסילוק מוקשים ברחבי העולם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולינס התחתנה פעמיים. מנישואיה הראשונים לפיטר טיילור, בשנת 1958, נולד בנה היחיד, קלארק ס' טיילור. הם התגרשו בשנת 1965. בשנת 1992 התאבד קלארק, בגיל 33, לאחר תקופה ארוכה של דיכאון ושימוש בסמים. לאחר מותו הפכה קולינס לפעילה בהסברה למניעת התאבדות.

בשנת 1962, זמן קצר אחרי הופעת הבכורה של ג'ודי קולינס בקרנגי הול, היא חלתה בשחפת ואושפזה למשך חצי שנה בסנטוריום.

בשנות השישים הייתה קולינס בקשר רומנטי עם סטיוון (סטיבן) סטילס (מההרכב "'קרוסבי, סטילס ונאש"). לאחר פרידתה ממנו כתב עליה סטילס את השיר "Suite: Judy Blue Eyes".

בשנות השבעים סבלה קולינס מבולימיה נרבוזה, לאחר שהפסיקה לעשן בשנת 1970. "הלכתי ישר מסיגריות להפרעת אכילה", היא אמרה בשנת 1992 בריאיון לשבועון פיפל. "התחלתי להקיא. לא ידעתי שום דבר על בולימיה, ובייחוד לא ידעתי שזו התמכרות ושזה יחמיר. הרגשתי רע עם עצמי. אף על פי שהצלחתי להפסיק לעשן ורזיתי 20 ק"ג, הייתה לי הרגשה של ייאוש הולך וגובר." בספריה היא כתבה גם על שנים של התמכרות לאלכוהול, וכיצד האלכוהוליזם הזיק לחייה האישיים, לקריירה המוזיקלית שלה, ודרדר אותה לדיכאון. לדבריה, היא ניסתה סמים שונים בשנות השישים, אבל תמיד העדיפה שתיית אלכוהול, בדיוק כפי שנהג אביה. היא נכנסה לתוכנית שיקום בפנסילבניה בשנת 1978, ושמרה על צלילות הדעת שלה מאז, על אף האירועים הטראומטיים שחוותה, כמו התאבדות בנה היחיד, קלארק.

באפריל 1996 נישאה קולינס למעצב ופעיל פוליטי בשם לואיס נלסון. הם חיים יחד בניו יורק.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודי קולינס זכתה בפרס גראמי, על ביצוע הפולק הטוב ביותר, לשיר "Both Sides, Now" בשנת 1968.

הביצוע התיאטרלי של קולינס לשיר "Send in the Clowns" של סטיבן זונדהיים זיכה אותו בפרס גראמי בשנת 1975.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקליטי אולפן והופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Maid of Constant Sorrow - 1961
  • Golden Apples of the Sun - 1962
  • Judy Collins #3 - 1963
  • The Judy Collins Concert - 1964
  • Judy Collins' Fifth Album - 1965
  • In My Life - 1966
  • Wildflowers - 1967
  • Who Knows Where the Time Goes - 1968
  • Whales & Nightingales - 1970
  • Living - 1971 (Live)
  • True Stories and Other Dreams - 1973
  • Judith - 1975
  • Bread and Roses - 1976
  • Hard Times for Lovers - 1979
  • Running for My Life - 1980
  • Times of Our Lives - 1982
  • Home Again - 1984
  • Trust Your Heart - 1987
  • The Stars Of Christmas (Selected Especially For Avon) - 1988
  • Sanity and Grace - 1989
  • Fires of Eden - 1990
  • Baby's Bedtime - 1990
  • Baby's Morningtime - 1990
  • Judy Sings Dylan... Just Like a Woman - 1993
  • Come Rejoice! A Judy Collins Christmas - 1994
  • Shameless - 1994
  • Voices - 1995
  • Live At Newport (1959-1966) - 1996
  • Christmas at the Biltmore Estate - 1997
  • All on a Wintry Night - 2000
  • Judy Collins Live at Wolf Trap - 2000
  • Judy Collins Sings Leonard Cohen: Democracy - 2004
  • Portrait of an American Girl - 2005
  • Judy Collins Sings Lennon and McCartney - 2007
  • Paradise - 2010
  • Bohemian - 2011

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Recollections - 1969
  • Both Sides Now - 1971
  • Colors of the Day - 1972 (Greatest Hits)
  • So Early in the Spring... The First 15 Years - 1977 (15th anniversary collection)
  • Amazing Grace - 1985 (#34 in UK album charts)
  • Wind Beneath My Wings - 1992
  • Forever: An Anthology - 1997
  • Both Sides Now - 1998
  • Classic Broadway - 1999
  • The Very Best of Judy Collins - 2001
  • Judy Collins Sings Leonard Cohen: Democracy - 2004
  • The Essential Judy Collins - 2004
  • 24 Classic Songs - 2008 (MP3 Download)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ודי קולינס בוויקישיתוף