ג'וליוס ווגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וליוס ווגל
Julius Vogel
לידה 24 בפברואר 1835
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במרץ 1899 (בגיל 64)
סארי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי וילסדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה השמרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת ניו זילנד ה־8
15 בפברואר 18761 בספטמבר 1876
(28 שבועות ו־4 ימים)
תחת מלכת הממלכה המאוחדת
המושל הכללי של ניו זילנד
ויקטוריה


ג'ורג' פיפס
8 באפריל 18736 ביולי 1875
(שנתיים ו־12 שבועות)
תחת מלכת הממלכה המאוחדת
המושל הכללי של ניו זילנד
ויקטוריה


ג'ורג' פיפס
ג'יימס פרגוסון
פרסים והוקרה
אביר מפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ווגל, ב-1865 בערך

סר ג'וליוס ווֹגל, KCMGאנגלית: Sir Julius Vogel;‏ 24 בפברואר 183512 במרץ 1899) היה ראש הממשלה השמיני של ניו זילנד (18731875, 1876) והיהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. ווגל היה אף הראשון שהציע חוק זכות בחירה לנשים בניו זילנד ומי שהביא במידה רבה לשוויון זכויות למאורים, ילידי ניו זילנד המקוריים. בנוסף, היה עיתונאי, עורך עיתונות, סופר מדע בדיוני (הראשון של ניו זילנד) ומחזאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווגל נולד בלונדון בירת אנגליה. אביו, אלברט ליאופולד ווגל היה נוצרי הולנדי, שהיגר לאנגליה. אימו, פיבי (אייזק במקור) ווגל הייתה יהודייה, בתו הבכורה של סוחר יהודי עשיר בשם אלכסנדר אייזק. ווגל היה הבן האמצעי מבין שלושת ילדי המשפחה. הוריו נפרדו ואחיו הצעיר נפטר, כשווגל היה בן שש ואימו חזרה לבית הוריה וגידלה אותו ואת אחותו הבכורה, שם. הוא למד בבית ספר ברובע הלונדוני המפסטד, אחר כך בבית ספר יהודי ברמסגייט ושב וחזר לסיים את לימודי בית ספר יסודי בהמפסטד ב-1850. בגיל 15 הוא החל לעבוד אצל סבו ושנה אחר כך נפטרה אימו.

ווגל החל ללמוד ב-1851, במקביל לעבודתו אצל סבו, בבית ספר ממשלתי חדש לכרייה, שנוסד באותה תקופה, אף הוא בלונדון. הוא למד שם כימיה ומטאלורגיה, מתוך כוונה להפוך לשמאי מסחרי. ב-1852, בן 17 הוא היגר מאנגליה לאוסטרליה, בעקבות גילוי הזהב שם.

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסטרליה, ווגל הצעיר פתח בזה אחר זה מספר עסקי שמאות, יבוא ועוד, שסבבו כולם סביב מכרות הזהב, יחד עם חבר מבית הספר לכרייה, שהגיע עמו מאנגליה. העסקים הללו, כולם, לא הצליחו ממש וב-1856 החבר חזר לאנגליה ואילו ווגל בן ה-21 שינה כיוון מקצועי, והפך לעיתונאי.

במהרה התגלה כי ווגל מצליח כעיתונאי ולאחר מכן גם כעורך עיתונות, הרבה יותר משיעור הצלחתו כשמאי וכסוחר. הוא כתב במספר עיתונים במלבורן וסביבתה, בהם "מלבורן ארגוס", "דנלי אדברטייזר" ועוד ואף ערך את ה"מריבורו ודנלי אדברטייזר", שהיה לאחד העיתונים העיקריים של אזור מכרות הזהב של אוסטרליה. בהמשך אף ייסד ווגל עיתון משלו - "אינגלווד וסנדי קריק אדברטייזר". כתיבתו נטתה לכיוון יוזמה חופשית, ופיתוח אזורי על חשבון הרפיית השליטה הבריטית ההדוקה.

ב-1861 נכנס אזור מכרות הזהב של אוסטרליה למיתון. ווגל איבד את משרתו כעורך ונאלץ במקביל גם למכור את עיתונו, ה"אינגלווד אדברטייזר". הוא עוד ניסה לרוץ, לראשונה, בבחירות לפרלמנט של מדינת ויקטוריה, אך הובס על ידי מועמד פרו ממשלתי ובלית ברירה החליט לפתוח שוב דף חדש והיגר למחוז אוטאגו שבניו זילנד.

ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1861 הגיע ווגל בן ה-26, לראשונה, לניו זילנד. הוא החל לעבוד כעיתונאי בשבועון "אוטאגו קולוניסט" ובמקביל הקים בשותפות עם עורך השבועון המתחרה, עיתון יומי ראשון בניו זילנד בשם "אוטאגו דיילי טיימס". הוא ניצל את עיתוניו להבעת דעותיו והגברת השפעתו בצורה יעילה ביותר.

ב-1862, שנה אחת בלבד אחרי שהגיע לניו זילנד ולמרות אנטישמיות שבה נתקל לא אחת, נבחר ווגל למועצת מחוז אוטאגו וארבע שנים אחר כך לראש הממשלה המחוזית. הוא כיהן בתפקיד זה עד 1869, עת מונה לראשונה לשר בממשלת ניו זילנד. בין לבין, ב-1863 הוא נבחר לפרלמנט של ניו זילנד, כמועמד עצמאי (בהיעדר מפלגות כלשהן באותה תקופה).

באותה שנה, 1863, ווגל המחיז ספר בשם "הסוד של ליידי אודלי" והמחזה זכה להיות מוצג על בימות התיאטרון.

ב-1867 נשא ווגל לאשה את מרי קלייטון, בת 18, צעירה ממנו ב-14 שנים. הוא היה יהודי והיא הייתה נוצרייה וטקס נישואיהם היה טקס נוצרי, אף על פי שהוא המשיך לשמור על יהדותו. נולדו להם ארבעה ילדים כשלבת הקטנה הוא קרא בשם אימו, פיבי.

שר וראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1869 זכה ויליאם פוקס, בן בריתו של ווגל בפרלמנט, ברוב, והרכיב ממשלה חדשה בניו זילנד במקום ממשלתו של אדוארד סטפורד השמרן. פוקס מינה את ווגל לשר האוצר ואחר כך לתפקידים אחרים, כשווגל הופך במהרה לאיש החזק ביותר בממשלת פוקס, שש שנים אחרי כניסתו לפרלמנט ושמונה שנים בלבד אחרי שהגיע לניו זילנד. כלכלתה של ניו זילנד הייתה בסטגנציה אותה עת וווגל החל ללוות כספים כנגד איגרות חוב ולהשקיעם בפיתוח תשתיות נרחב, מה שהמריץ את הכלכלה שהחלה בצמיחה חזקה. במקביל הוא פעל לאיחוד הכלכלה המאורית, של בניה המקוריים של ניו זילנד, ובעיקר הקרקעות שלהם, עם זו של יוצאי אירופה, שילוב שקידם אכן מאוד את המאורים.

ב-8 באפריל 1873 מונה ווגל לראש הממשלה השמיני של ניו זילנד במקום ויליאם פוקס והיה בכך ליהודי הראשון בתפקיד זה. באותה תקופה נחשבה עדיין ניו זילנד לחלק בלתי נפרד מבריטניה, מלכתה הייתה ויקטוריה ומעל לראש ממשלתה היה גם מושל מטעם המלוכה הבריטית, ג'יימס פרגוסון. ראשי ממשלת בריטניה באותה תקופה היו, לסירוגין, ויליאם גלאדסטון ובנימין ד'יזרעאלי (היהודי במוצאו גם הוא).

ווגל כיהן כראש ממשלה קצת יותר משנתיים, עד 6 ביולי 1875, עת הוחלף לכחצי שנה על ידי דניאל פולן. ב-15 בפברואר 1876 הוא חזר לתפקיד, אך היה זה לתקופה קצרה בלבד של כחצי שנה עד 31 באוגוסט 1876 ואז הוחלף, והפעם סופית, על ידי הארי אטקינסון. ב-1875 קיבל ווגל תואר סר, אביר מסדר סנט מייקל וסנט ג'ורג' הבריטי.

בשנים 1884–1887 הוא שב לכהן כשר אוצר, בממשלת רוברט סטאוט.

ווגל המשיך לכהן עוד זמן קצר לאחר מכן, עד תחילת 1888, כחבר הפרלמנט הניו זילנדי ואז חזר לאנגליה מולדתו ולא שב יותר לניו זילנד.

סופרג'יסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנתו הראשונה בפרלמנט, ב-1863 הביע ווגל לראשונה את דעתו בעד מתן חינוך והשכלה לנשים. ב-1887, שנתו האחרונה בפרלמנט הניו זילנדי ובניו זילנד בכלל, הוא הציע לראשונה לפרלמנט הניו זילנדי חוק זכות בחירה לנשים, וב-1893, חמש שנים לאחר שעזב את ניו זילנד, חזרה לאנגליה מולדתו, לקראת הבחירות שעמדו להתקיים באותה שנה, ההצעה אכן אושרה והנשים בניו זילנד קיבלו זכות כזו לראשונה. בכך הייתה ניו זילנד למדינה הריבונית הראשונה בעולם, שהעניקה זכות בחירה לנשים, שעדיין קיימת. קדמו לה מספר מדינות שנעלמו, כמו הרפובליקה הקורסיקנית, שהתקיימה לתקופה קצרה באמצע המאה ה-18, ניו ג'רזי בסוף אותה מאה, והאי פיטקרן ב-1838). עם זאת, עדיין זכות הבחירה לא כללה בשלב זה את הזכות להיבחר, אשר הוענקה לנשות ניו זילנד רק ב-1919.

סוף ימיו באנגליה - סופר מדע בדיוני ועיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתו של ווגל לאנגליה ב-1888, הוא השתקע בסוריי ובעוד בריאותו הרופפת מונעת ממנו כמעט לצאת מביתו, היא לא מנעה ממנו להמשיך בכתיבה. הוא הרבה לכתוב מאמרי דעה שונים בעיתונות הבריטית של אותה תקופה וב-1889 יצא לאור ספר המדע הבדיוני שלו - "Anno domini 2000 or woman's destiny", המתאר עולם אוטופי של שנת 2000, שבו הנשים מחזיקות בעמדות השלטון החזקות ביותר והעוני נעלם. הספר נכשל מבחינה כלכלית, אך בזכותו מכונים הפרסים הניו זילנדים החשובים ביותר לסופרי וחובבי מדע בדיוני, החל מ-2002 בשם "פרסי סר ג'וליוס ווגל"[1].

ב-1893 נהרג בנו השני של ווגל, פרנק, בקרב כנגד המאטאבלה, בדרום אפריקה. הוא נפטר שש שנים אחר כך, בן 64 בלבד ונקבר בבית קברות יהודי, בלונדון.

מספר עיירות, רבעים ורחובות בערים וולינגטון ועוד קרויים כיום על שם ווגל. גם בית ראש ממשלת ניו זילנד לאורך תקופה ארוכה היה קרוי על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליוס ווגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]