ג'ולי האריס

ג'ולי האריס
Julie Harris
	ג'ולי האריס, 1973
לידה	2 בדצמבר 1925; גרוס פויינט, מישיגן, ארצות הברית
פטירה	24 באוגוסט 2013 (בגיל 87); צ'אתהאם, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם לידה	Julia Ann Harris
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1948–2013 (כ־65 שנים)
מקום לימודים	בית הספר לדרמה של ייל; Denby High School ;
פרסים והוקרה	פרס גראמי, 3 פרסי אמי, 5 פרסי טוני
	פרופיל ב-IMDb

ג'וליה אן "ג'ולי" האריס (באנגלית: Julia Ann "Julie" Harris;‏ 2 בדצמבר 1925 – 24 באוגוסט 2013) הייתה שחקנית אמריקאית, משחקניות התיאטרון האמריקאיות הגדולות בכל הזמנים. האריס זכתה ב-5 פרסי טוני, 3 פרסי אמי ובפרס גראמי. הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר בשנת 1952 על הופעתה בסרט "חבר בחתונה".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס נולדה בעיר גרוס פויינט שבמישיגן לאלסי, אחות ולוויליאם פיקט האריס, בנקאי השקעות במקצועו. היא למדה ב"אוניברסיטת ליגט" שבמישיגן ובבית הספר לדרמה שב"אוניברסיטת ייל".

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס הייתה מגדולות השחקניות בברודוויי בכל הזמנים עם זכייה חסרת תקדים ב-5 פרסי טוני מתוך 9 מועמדויות.

את הפרס הראשון שלה קטפה בשנת 1952 על הופעתה בתפקיד הזמרת סאלי בולס במחזה "אני מצלמה". בשנת 1956 זכתה בפרס השני שלה על תפקיד ג'ואן, אישה המועמדת למשפט ומוצאת להורג במחזה "The Lark". ב-1969 זכתה על הופעתה במחזה "Forty Carats". ב-1972 זכתה בפרס טוני רביעי על גילום דמותה של מרי טוד לינקולן במחזה "The Last of Mrs. Lincoln". האריס זכתה בפרס החמישי שלה בשנת 1976 על גילום 5 דמויות שנות במחזה " The Belle of Amherst" של ויליאם לוס. על עבודתה במחזה זכתה האריס באותה השנה גם בפרס גראמי לאלבום המדובר הטוב ביותר.

בשנת 1994 הפיקה את המחזה "Exile in Jerusalem" של המחזאי הישראלי מוטי לרנר במסגרת פסטיבל ויליאמסטאון במסצ'וסטס, ושיחקה בו את אלזה לסקר שילר - המשוררת היהודייה גרמניה שנמלטה מגרמניה ב-1933 ועלתה לירושלים ב-1939.

בשנת 2002 קיבלה האריס את פרס מפעל החיים בטקס פרסי הטוני המסורתי.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס התפרסמה לראשונה כשחקנית קולנוע בתחילת שנות ה-50 בעיבוד של פרד זינמן למחזה "חבר בחתונה". תפקיד פרנקי אדמס היה הראשון של האריס בקולנוע ועליו היא הועמדה לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בהמשך העשור הפכה לכוכבת קולנוע בזכות תפקיד ראשי בקלאסיקה של איליה קאזאן "קדמת עדן" לצידו של ג'יימס דין, זכתה בפרס אמי על תפקידה בסרט הטלוויזיה "Little Moon of Alban" והופיעה גם בדרמה "אני מצלמה" בתפקיד סאלי בולס עליו הייתה מועמדת לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר.

בשנות ה-60 התפרסמה האריס בלהיטי קולנוע כמו סרט האימה הפסיכולוגי של רוברט ווייז "טירה המסתורית" בתפקיד אלינור "נל" לאנס", מותחן הפשע "הרפר" לצד כובי הקולנוע פול ניומן ולורן באקול, הדרמה של ג'ון יוסטון "השתקפויות בעין זהב" בתפקיד אליסון אשתו החולה של מוריס לנגדון והקומדיה של פרנסיס פורד קופולה "אתה ילד גדול עכשיו". מחוץ לקולנוע זכתה האריס בשנת 1962 בפרס אמי שני לשחקנית הטובה בתפקיד ראשי על הופעתה בתוכנית "Hallmark Hall of Fame".

בשנות ה-80 שיחקה האריס באופרת הסבון "נוטס לנדינג" ובשנת 1990 בסדרת הטלוויזיה התיעודית המצליחה "מלחמת האזרחים" בתפקיד הסופרת מרי צ'סונט. היא התפרסמה לאחרונה בסרטים "גורילות בערפל" מועמד 5 פרסי האוסקר של מייקל אפטד בתפקיד הפעילה ההומניטארית רוזמונד קר, "אישה בהפתעה" של פרנק אוז בתפקיד אדנה אמו של הארכיטקט ניוטון דייוויס (סטיב מרטין) ובעיבוד הקולנועי של ג'ורג' א. רומרו לספר האימה "החצי האפל" בתפקיד רג'י דלספס עליו היה הייתה מועמדת לפרס סאטורן.

האריס זכתה בשנת 2000 בפרס אמי שלישי על הדיבוב שעשתה בסרט הדוקומנטרי "Not for Ourselves Alone: The Story of Elizabeth Cady Stanton & Susan B. Anthony".

בכל הקריירה שלה הייתה האריס מועמדת ל-11 פרסי אמי, מהם זכתה בשלושה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס נישאה והתגרשה במהלך חייה 3 פעמים, ממערכות נישואיה נולד לה ילד אחד בשם פיטר. בשנת 2005 קיבלה האריס על תרומתה לתרבות האמריקאית את פרס מרכז קנדי. האריס נאבקה בחייה האישיים במחלת סרטן השד ושרדה שני מקרי שבץ.

היא נפטרה ב-24 באוגוסט 2013 מאי-ספיקת לב בביתה שבעיירה צ'אתהאם שבמסצ'וסטס, בת 87 בפטירתה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'ולי האריס בוויקישיתוף

ג'ולי האריס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ולי האריס, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ולי האריס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ולי האריס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ולי האריס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ולי האריס, באתר Discogs (באנגלית)
אורי קליין, כשהמסך יורד- פרידה מהשחקנית ג'ולי האריס, הארץ, ‏ 26 באוגוסט 2013
ג'ולי האריס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ולי האריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

פרס טוני לשחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה
1947–1975	אינגריד ברגמן / הלן הייז (1947) • ג'ודית אנדרסון / קתרין קורנל / ג'סיקה טנדי (1948) • מרטיטה האנט (1949) • שירלי בות' (1950) • אוטה האגן (1951) • ג'ולי האריס (1952) • שירלי בות' (1953) • אודרי הפבורן (1954) • ננסי קלי (1955) • ג'ולי האריס (1956) • מרגרט לייטון (1957) • הלן הייז (1958) • גרטרוד ברג (1959) • אן בנקרופט (1960) • ג'ואן פלורייט (1961) • מרגרט לייטון (1962) • אוטה האגן (1963) • סנדי דניס (1964) • איירין וורת' (1965) • רוזמרי האריס (1966) • בריל ריד (1967) • זואי קולדוול (1968) • ג'ולי האריס (1969) • תמי גריימס (1970) • מורין סטייפלטון (1971) • סאדה תומפסון (1972) • ג'ולי האריס (1973) • קולין דיוורסט (1974) • אלן בורסטין (1975)
1976–2000	איירין וורת' (1976) • ג'ולי האריס (1977) • ג'סיקה טנדי (1978) • קונסטנס קאמינגס / קרול שלי (1979) • פיליס פרליך (1980) • ג'יין לפוטייר (1981) • זואי קולדוול (1982) • ג'סיקה טנדי (1983) • גלן קלוז (1984) • סטוקרד צ'אנינג (1985) • לילי טומלין (1986) • לינדה לאבין (1987) • ג'ואן אלן (1988) • פולין קולינס (1989) • מגי סמית' (1990) • מרסדס רוהל (1991) • גלן קלוז (1992) • מדלין קאן (1993) • דיאנה ריג (1994) • שרי ג'ונס (1995) • זואי קולדוול (1996) • ג'נט מק'תיר (1997) • מארי מולן (1998) • ג'ודי דנץ' (1999) • ג'ניפר אילי (2000)
2001–הווה	מרי-לואיז פארקר (2001) • לינדזי דאנקן (2002) • ונסה רדגרייב (2003) • פלישיה רשאד (2004) • שרי ג'ונס (2005) • סינת'יה ניקסון (2006) • ג'ולי וייט (2007) • דיאנה דונאגן (2008) • מרשה גיי הארדן (2009) • ויולה דייוויס (2010) • פרנסס מקדורמנד (2011) • נינה אריאנדה (2012) • סיסלי טייסון (2013) • אודרה מקדונלד (2014) • הלן מירן (2015) • ג'סיקה לאנג (2016) • לורי מטקאלף (2017) • גלנדה ג'קסון (2018) • איליין מאי (2019) • מרי-לואיז פארקר (2021) • דירדרה אוקונל (2022) • ג'ודי קומר (2023)