ג'ון בארת'

ג'ון בארת'
John Simmons Barth

לידה	27 במאי 1930 קמברידג', מרילנד, ארצות הברית
פטירה	2 באפריל 2024 (בגיל 93) בוניטה ספרינגס, פלורידה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בית הספר ג'וליארד
שפות היצירה	אנגלית
תקופת הפעילות	1956–2024 (כ־68 שנים)
פרסים והוקרה	פרס הספר הלאומי לספרות בדיונית (1973) פרס פן/מלמוד (1998) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

ג'ון סימונס בארת' (באנגלית: John Simmons Barth;‏ 27 במאי 1930 – 2 באפריל 2024) היה סופר אמריקאי שנודע באיכויות הפוסט מודרניסטיות והמטאפיקטיביות של עבודותיו.

ביוגרפיה

בארת', שנקרא בשם החיבה "ג'ק", נולד בעיירה קיימברידג', במרילנד. היו לו אח גדול, ביל, ואחות תאומה, ג'יל. ב-1947 סיים את לימודיו בתיכון בקיימברידג', שם ניגן בתופים וכתב בעיתון בית הספר. הוא למד לזמן קצר מוזיקולוגיה בבית הספר ג'וליארד, לפני שלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם קיבל תואר ראשון בשנת 1951 ותואר שני בשנת 1952.

קריירה - איש אקדמיה והוראה

בשנים 1953–1965, היה בארת' פרופסור באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה. משנת 1965, בתקופת "הסיקסטיז האמריקנית", עבר ללמד באוניברסיטת באפלו עד שנת 1973. באותה תקופה הכיר את יצירתו של חורחה לואיס בורחס הארגנטינאי, שהיווה השראה לאוסף הסיפורים שלו "Lost in the Funhouse".

אחר כך לימד בארת' באוניברסיטת בוסטון, כפרופסור אורח בשנים 1972–1973 ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס מ-1973 עד שפרש לגמלאות ב-1995.

קריירה - סופר

ב-1950 פרסם שני סיפורים קצרים, אחד במגזין הספרותי לסטודנטים של ג'ונס הופקינס ואחד ב-The Hopkins Review.

בארת' החל את דרכו כסופר עם כתיבת שני רומנים בשנות החמישים של המאה העשרים: "האופרה הצפה" ו"סוף הדרך". ברומנים אלו התייחס בצורה ישירה לסוגיות שהיו פרובוקטיביות לתקופה זו בארצות הברית, כגון הפלות והתאבדות. הוא המשיך את דרכו בכתיבת סיפורים קצרים, כגון המנליאדה ועוד רומנים אחדים.

בשנת 2022 יצא לאור ספרו האחרון, Postscripts (or Just Desserts), בו יש אוסף קטעים עיוניים שכתב.

תרגום ספריו לעברית

הרומנים "האופרה הצפה" ו"סוף הדרך" תורגמו לעברית.

האופרה הצפה

האופרה הצפה הוא רומן שפורסם לראשונה בשנת 1956 ועודכן באופן משמעותי בשנת 1967. היצירה הראשונה של בארת', סיפור על אקזיסטנציאליזם וניהיליזם, היא דיווח בגוף ראשון של היום בו הגיבור, טוד אנדרוז, חשב על התאבדות. הרומן יצא לאור בעברית ב-1986 בהוצאת הקבוץ המאוחד.

מבקרים ואף בארת' עצמו לעיתים קרובות חיברו את "האופרה הצפה" עם הרומן הבא של בארת' "סוף הדרך" (1958); שני הרומנים נכתבו בשנת 1955, והם זמינים יחד במהדורה בכרך אחד. שניהם פסיכולוגיים; "סוף הדרך" ממשיך עם מסקנות שהוסקו לגבי ערכים מוחלטים של הגיבור ברומן "האופרה הצפה", והוא לוקח רעיונות אלו ל"סוף הדרך". בארת' כתב את שני הרומנים במצב מציאותי, בניגוד לסגנונו המטא-בדיוני, בעל המשל והפוסט-מודרני שהיה מוכר יותר ביצירותיו החל משנות השישים ועד למותו, כמו: Lost in the Funhouse בשנת 1968 ומכתבים (1979).

פרסים

• פרס הספר הלאומי האמריקאי על Chimera ב-1973

חיים אישיים

בארת' נישא להרייט אן סטריקלנד ב-11 בינואר 1950. בתו, כריסטין אן, נולדה בקיץ 1951. בנו, ג'ון סטריקלנד, נולד בשנה שלאחר מכן. בהיותו בפנסילבניה הכיר את אשתו השנייה, שלי רוזנברג, וילדו השלישי, דניאל סטיבן, נולד ב-1954. נפטר ב-2 באפריל 2024.

ספריו

• The Floating Opera (1956)
• The End of the Road (1958)
• The Sot-Weed Factor (1960)
• Giles Goat-Boy, or, The Revised New Syllabus (1966)
• Lost in the Funhouse: Fiction for Print, Tape, Live Voice (stories) (1968)
• Chimera (three linked novellas) (1972)
• LETTERS (1979)
• Sabbatical: A Romance (1982)
• The Tidewater Tales (1987)
• The Last Voyage of Somebody the Sailor (1991)
• Once Upon a Time: A Floating Opera (memoirish novel) (1994)
• On with the Story (stories) (1996)
• Coming Soon!!!: A Narrative (2001)
• The Book of Ten Nights and a Night: Eleven Stories (2004)
• Where Three Roads Meet (three linked novellas) (2005)
• The Development: Nine Stories (2008)
• Every Third Thought: A Novel in Five Seasons (2011)
• Collected Stories (2015)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון בארת' בוויקישיתוף

• ג'ון בארת', ברשת החברתית Goodreads
• ג'ון בארת', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ג'ון בארת' (1930-), דף שער בספרייה הלאומית