ג'ון בורינג

ג'ון בורינג בשנת 1826. דיוקן מעשה ידי ג'ון קינג.

סר ג'ון בורינג (באנגלית: Sir John Bowring, בסינית: 寶寧 או 寶靈 או 包令;‏ 17 באוקטובר 1792 - 23 בנובמבר 1872) כיהן כמושל הרביעי של הונג קונג. בורינג היה פוליטיקאי, כלכלן, ואביר במסדר האמבט.

קורות חיים

בורינג נולד באקסטר למשפחה אנגלית פוריטנית יוניטרית. הוא התחנך בבית ספר יוניטרי, ושאף בצעירותו להיות כומר. משפחתו רצתה שיעסוק במסחר ולכן בשנת 1805 עזב את בית ספרו והחל לעבוד בעסק המשפחתי של אביו - מסחר בבדים. ב-1810 החל לעבוד במשרד החברה בלונדון, בה החל ללמוד שפות. בין השנים 1813–1816 שהה בספרד כנציג החברה המשפחתית. עם שובו ללונדון, בשנת 1816, נשא לאישה את מרי לווין (Mary Lewin) מהאקני.

כלכלן, סופר ומתרגם

בורינג היה רב לשוני - לטענתו, הוא דיבר 100 שפות והבין 200. בורינג תרגם כתבים רבים ובהם "דוגמאות מהשירה הרוסית" (Specimens of the Russian Poets) בין השנים 1821 - 1823, ה-Batavian Anthology בשנת 1824, "שירה ספרדית קדומה ורומנסות ספרדיות" (Ancient Poetry and Romances of Spain) בשנת 1824, "דוגמאות מהשירה הפולנית" (Specimens of the Polish Poets) ו"שירה סרבית פופולרית" (Serbian Popular Poetry) בשנת 1827, ו"שירה הונגרית" (Poetry of the Magyars) בשנת 1830.

בורינג הושפע מכתביו של ג'רמי בנתם, ולימים הפך לידידו של בנתם. בורינג כתב ב"וסטמינסטר רוויו" והפך לעורך של מגזין זה בשנת 1825 כשהוא כותב בתחום הכלכלה והפוליטיקה וקורא לסחר חופשי.

בשנת 1828 הוא ביקר בהולנד ובפברואר 1829 העניקה לו אוניברסיטת חרונינגן תואר דוקטור במשפטים.

שנה לאחר מכן ביקר בדנמרק במטרה לכתוב על השירה הסקנדינבית.

בורינג היה אחראי על צוואתו הספרותית של בנתם, ופרסם את כתביו בשבעה כרכים בשנת 1843. בשנה זו, בה כיהן כחבר הפרלמנט הבריטי בורינג תרגם לאנגלית את "כתבי חצר המלכה" (Manuscript of the Queen's Court) - אוסף שירה צ'כית.

כהונתו כחבר פרלמנט

כנס האגודה המתנגדת לעבדות, 1840, ציור מעשה ידי בנג'מין רוברט היידון. בורינג מופיע שמיני מימין בשורה השנייה מקדמת התמונה.

בשנת 1835 נבחר בורינג כחבר הפרלמנט הבריטי מטעם מחוז קילמארנוק בורג' (Kilmarnock Burghs). שנה לאחר מכן מונה לראש הוועדה הממשלתית שנסעה לצרפת במטרה לבחון את הסחר בין שתי המדינות. בהמשך נסע לשווייץ, איטליה, סוריה וגרמניה במטרה דומה. בעקבות מסעות אלה כתב שורה של דוחות אשר הובאו בפני הבית התחתון הבריטי.

בשנת 1837 הובס בבחירות לפרלמנט אולם שב אליו ב-1841 וכיהן עד 1849 כנציג מטעם מחוז בולטון.

בתקופה זו לא הייתה פרנסה מצויה בכיסו, וניסיונות להקים חברות ייצור ברזל בוויילס כשלו. מצבו הכלכלי הקשה הביא אותו לקבל את הצעת הפרלמנט הבריטי לכהן כדיפלומט.

נציג דיפלומטי

בשנת 1849 מונה בורינג לכהן כקונסול בקנטון שבסין, ולהיות האחראי על הסחר עם סין. בורינג נשאר בתפקיד זה עד שנת 1853.

לאחר שובו לאנגליה בורינג פעל למען המעבר לשיטה דצימלית באנגליה ופרסם את הספר "השיטה הדצימלית במספרים, מטבעות וחשבונאות" (The Decimal System in Numbers, Coins and Accounts) בשנת 1854.

מושל הונג קונג

תעלת בורינגטון בשנת 1920

ב-13 באפריל 1854 מונה בורינג לתפקיד המושל הרביעי של הונג קונג.

בתקופת כהונתו פרצה מלחמת האופיום השנייה (1856–1860).

בעת כהונתו כמושל הוא פעל למתן זכויות לתושבים הסינים של המושבה והרשה להם לשבת בחבר מושבעים ולכהן כעורכי דין במושבה.

בורינג התקין את מערכת המים הציבורית הראשונה של הונג קונג וחוקק צווים שהבטיחו בנייה יציבה ובטוחה. בורינג פעל לפיתוח את אזור ואן צ'אי בסמוך להאפי ואלי וחצב את תעלת בורינגטון (שנקראה על שמו).

בשנת 1855 ביקר בורינג בסיאם ונשא ונתן עם המלך מונגקוט על חוזה סחר אשר לימים נודע כהסכם בורינג. בעקבות ביקור זה פרסם את הספר "הממלכה והאומה הסיאמית" (The Kingdom and People of Siam) בשנת 1857.

ב-1858 נפטרה אשתו הראשונה. שנה לאחר מכן, בעת ביקורו באנגליה, נשא לאישה את דברה קאסל (Deborah Castle).

בורינג פרש מתפקידו כמושל במרץ 1859, ובשנת 1861 כיהן כקונסול מסחרי באיטליה. לאחר תום כהונה זו קיבל את תפקיד הפלניפוטנשרי (שגריר מטעם ממלכת הוואי באירופה.)

בורינג נפטר ב-23 בנובמבר 1872 בהיותו בן 80.

משפחתו

לבורינג היו שלושה בנים ובת אחת. בנו הצעיר, אדגר אלפרד בורינג כיהן כחבר הפרלמנט הבריטי מטעם אקסטר בין השנים 1868–1874.

הנצחה ותארים

בשנת 1854 קיבל בורינג תואר של אביר מסדר האמבט. כמו כן בורינג היה חבר החברה המלכותית והחברה הגאוגרפית המלכותית.

מספר רחובות בהונג קונג נקראו על שמו ובהם רחוב בורינג מערב ורחוב בורינג מרכז (לימים שונה שמם לרחוב דה וו). האזור שפיתח, על גדות תעלת בורינגטון, נקרא על שמו בורינגטון או "בורינג סיטי".

כתביו

• דוגמאות מהשירה הרוסית (1821–1823)
• פטר שלמיל (תרגום מגרמנית), (1824)
• אנתולוגיה בטוויאנית (1824)
• "שירה קדומה ורומנסות ספרדיות" (1824)
• "שירה כנסייתית" (1825)
• "דוגמאות מהשירה הפולנית" (1827)
• "שירה פופולרית סרבית" (1827)
• "שירת ההונגרים" (1830)
• "שירה צ'כית" (1832)
• דאונתולגיה של כתבי בנתם (עורך), (1834).
• "סיפורי מוסר" (1834)
• "כתבי חצר המלכה" (1843)
• "השיטה הדצימלית במספרים, מטבעות וחשבונאות" (1854)
• "הממלכה והתושבים של סיאם" (1857)
• תרגומי המשורר ההונגרי אלכסנדר פטופי (1866)

קישורים חיצוניים

• קורות חייו של בורינג
• דיוקנאותיו של בורינג באתר גלריית הדיוקנאות הלאומית
• ג'ון בורינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ג'ון בורינג בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• ג'ון בורינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)