ג'ון גולסוורתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון גולסוורתי
John Galsworthy
לידה 14 באוגוסט 1867
קינגסטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 1933 (בגיל 65)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הייגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט John Sinjohn עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הארו, ניו קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ההגדה לבית פורסייט, Strife, The Silver Box, Saint's Progress, Justice עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ada Galsworthy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות (1932) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ון גולסוורתי

ג'ון גולסוורתי (באנגלית: John Galsworthy;‏ 14 באוגוסט 1867 – 31 בינואר 1933) היה סופר ומחזאי בריטי זוכה פרס נובל לספרות, עיקר פרסומו בזכות סדרת ספרי "ההגדה לבית פורסייט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון גולסוורתי נולד בקינגסטון-היל, סארי שבאנגליה, אביו היה עורך דין אמיד. התחנך בבית הספר הארו ובאוקספורד. הוסמך כעורך-דין אך לא עסק במקצוע זה וגילה התעניינות בספרות ובכתיבה. הוא הרבה לקרוא מספריהם של גוסטב פלובר, רודיארד קיפלינג, טורגנייב, טולסטוי ואמיל זולא. ב-1893 בעת מסע בים הדרומי פגש את הסופר ג'וזף קונרד ששכנע אותו להתמסר לכתיבה ספרותית. גולסוורתי החל לכתוב סיפורים בשם העט ג'ון סינג'ון (John Sinjohn), ב-1897 פרסם על חשבונו את קובץ הסיפורים הראשון שלו "מארבע רוחות השמים".

ב-1904 פרסם תחת שמו את הרומן The Island Pharisees. באותה שנה מת אביו וגולסוורתי נשא לאישה את עדה פרסון-קופר, איתה חי בסתר כעשר שנים, בגלל התנגדות אביו לנישואיהם. עדה הייתה נשואה לפני כן לבן-דודו של גולסוורתי, נישואיה האומללים היוו את הבסיס לרומן "בעל הנכסים" (The Man of Property) שהיה הראשון בסדרת הספרים "ההגדה לבית פורסייט", רומן על תולדות שלושה דורות של משפחה בריטית מהמעמד הבינוני.

ב-1906 החל גולסוורתי להצליח גם כמחזאי עם המחזה "קופסת הכסף". במחזותיו הנושאים העיקריים היו האדם ברחוב, העוני, אפליה, אי-צדק, והבדלים במעמדות החברתיים. מחזהו "Justice" משנת 1910 הוביל לרפורמה בבתי הכלא בבריטניה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מבוגר מכדי להשתתף בלחימה, הוא מסר את ביתו לשימוש הצבא הבריטי כבית הבראה, ונסע לצרפת לעבוד בבית-חולים בטיפול בחיילים נכים. גולסוורתי גויס על ידי משרד התעמולה לכתיבת מאמרים מטעם הממשלה בעיתונים, בניגוד לכותבי מאמרים אחרים סירב להסית נגד הגרמנים, ועודד את הטיפול בחיילים פצועים ונכים.

דעותיו על המלחמה באו לידי ביטוי במחזות "האספסוף" (The Mob) מ-1914 ו-The Skin Game מ-1920, האחרון צולם לקולנוע על ידי אלפרד היצ'קוק בשנת 1931. שני מחזות נוספים שלו עובדו לקולנוע, "אמונים" Loyalties 1922, העוסק בנושא האנטישמיות, ו"בריחה" Escape 1926.

15 שנה אחרי פרסום "בעל נכסים", חזר גולסוורתי לתולדות משפחת פורסייט. הוא פרסם את ספרי ההמשך "הצ'נסרי" (1920), ו"עומד לשכירה" (1921). ב-1922 כונסו שלושת ספרי הטרילוגיה וביססו בכך את עתידו הספרותי של גולסוורתי. סיפור "ההגדה לבית פורסייט" עובד לקולנוע בשנת 1949 בסרט "נשות פורסייט" עם ארול פלין וגריר גרסון, וב-1967 לסדרת טלוויזיה בהפקת ה-BBC. סדרת טלוויזיה נוספת הופקה בשנת 2002.

ספריו הבאים "הקוף הלבן" (1924), "כף הכסף" (1926), שהיו חלק מהטרילוגיה השנייה "קומדיה מודרנית", העלו את הפופולריות של גולסוורתי, הקהל קיבל את תיאורי החברה הוויקטוריאנית בסקרנות ובנוסטלגיה. בניגוד לפופולריות שלו אצל הקוראים, ההערכה הספרותית אליו החלה לרדת, סופרים צעירים כמו ד.ה. לורנס ווירג'יניה וולף ביקרו את כתיבתו, והאשימו אותו שהוא משקף את הערכים שאותם הוא כביכול תוקף.

ב-1921 ייסד גולסוורתי את PEN, ארגון בינלאומי של סופרים, שמומן מאוחר יותר מכספי פרס-נובל. בשנת 1932 זכה בפרס נובל לספרות, הוא נפטר שנה אחר-כך ב-30 בינואר 1933.

מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ון גולסוורתי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון גולסוורתי


זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ון_גולסוורתי&oldid=37707736"