ג'ון ורקר, ויקונט גורט השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון ורקר, ויקונט גורט השישי
John Vereker, 6th Viscount of Gort
לידה 10 ביולי 1886
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 1946 (בגיל 59)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה
הנציב העליון ה־6
19441945
(כשנה)
תחת שר המושבות אוליבר סטנלי
מושל מלטה
19421944
(כשנתיים)
תחת מלך בריטניה ג'ורג' השישי
מושל גיברלטר
19411942
תחת מלך בריטניה ג'ורג' השישי
ראש המטה הכללי
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
צאצאים Charles Standish Vereker, Jocelyn Cecil Vereker, Jacqueline Corinne Yvonne Vereker עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19051945 (כ־40 שנה)
דרגה פילדמרשל (צבא בריטניה) פילדמרשל
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לורד גורט (משמאל) ליד גרשון אגרון במסיבת עיתונאים במלון עדן במרץ 1945
הנציב העליון גורט בעת ביקור ברמת גן, עם ראש העיר אברהם קריניצי, 1945

ג'ון סטנדיש סרטיז פרנדרגסט ורקר, הוויקונט השישי מגורטאנגלית: John Standish Surtees Prendergast Vereker, 6th Viscount Gort;‏ 10 ביולי 1886 - 31 במרץ 1946). היה איש צבא ומדינאי בריטי. פיקד על חיל המשלוח הבריטי לצרפת במלחמת העולם השנייה, ושימש כנציב העליון השישי על ארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורט נולד ב-10 ביולי 1886 בלונדון וגדל במחוז דרהאם. הוא חונך בבית הספר הארו, ולאחר מכן באקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ'. הוא ירש מאביו את התואר המשפחתי "לורד גורט", ב-1902, ומונה לקצין בגדודי הגרנדירים ב-1905.

ב-1914 הגיע לדרגת קפטן, ונלחם במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית. ב-1918 הגיע לדרגת לוטננט קולונל, וקיבל את העיטור הצבאי הבריטי הגבוה ביותר, צלב ויקטוריה, וזאת בנוסף לעיטורים רבים נוספים.

גורט לימד באקדמיה הצבאית בקמברלי לאחר המלחמה, קודם לדרגת קולונל ב-1925, ופיקד על חטיבת ה"גארדס" למשך שנתיים, ומשם המשיך לפיקוד על האקדמיה הצבאית. ב-1937 קיבל דרגת גנרל, ולאחר מכן מונה לראש המטה הכללי הקיסרי. ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, קיבל גורט את הפיקוד על חיל המשלוח הבריטי לצרפת.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל המשלוח הבריטי לא התערב במלחמה עד לפלישה הגרמנית לארצות השפלה ולצרפת במאי 1940. "תוכנית D" שהגה המטכ"ל הצרפתי, שכללה התקדמות חיל המשלוח אל תוך בלגיה, על מנת לפגוש שם את הפולשים הגרמנים, התמוטטה. חיל המשלוח ביצע את חלקו, אך התמוטטות הקונספציה ההגנתית הצרפתית, שנשענה על קו מאז'ינו, ולא הייתה מוכנה לטקטיקות הבליצקריג, ולחצייה המשוריינת של הגרמנים את יער הארדנים, שנחשב לבלתי חדיר לשריון, הותירו את התמרונים על פי התוכניות המוקדמות חסרי תועלת. עד מהרה מצא עצמו חיל המשלוח נצור על גדות התעלה, ומנותק מחלקם הגדול של הכוחות הצרפתים, כאשר אין בכוחו להכריע את המערכה, שבשלב זה כבר נטתה לטובת הגרמנים באופן ברור. גורט הורה על מבצע של פינוי מהיר, בכל כלי שיט שעמד לרשות בעלות הברית. הכוחות רוכזו ליד עיר הנמל דנקרק, כאשר חלק מהם מעכב את האויב בלחימה (אם כי מסיבה לא ידועה נעצרו הגרמנים בעצמם, ולא המשיכו את התקדמותם לדנקרק, למשך כמה ימים קריטיים במהלך הנסיגה הבריטית אל החוף), ודואג לכך שרוב חיל המשלוח, וכן חיילים ואזרחים צרפתים, יפונו אל בריטניה. במהלך המבצע, שכונה "מבצע דינמו", פונו כשלוש מאות וארבעים אלף חיילים, בין 26 במאי ו-4 ביוני 1940.

הייתה זו נחישותו של גורט, אל מול התנגדות של הגנרלים הצרפתים, ובשלב מסוים אף של ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל, בצירוף הקרבתם של הטייסים והמלחים הבריטים, שאיפשרו את פינוי חיל המשלוח הבריטי מצרפת, ולמעשה את המשך המלחמה.

"רוח דנקרק" הייתה רוח של עמידה איתנה ועיקשת אל מול האויב הגרמני, אך גם סימלה את אחת התבוסות הגרועות בהיסטוריה של הצבא הבריטי. צ'רצ'יל העיר כי "מלחמות אין מנצחים באמצעות פינויים". על גורט היה לשלם את המחיר.

בשנת 1940, לאחר שובו מצרפת מונה גורט לשליש למלך ג'ורג' השישי. הייתה זו הסטה הצידה מהמסלול של פיקוד צבאי קרבי. לאחר מכן שימש כמושל גיברלטר ומלטה בתקופות קשות מאוד במלחמה בים התיכון. שם נמצא שימוש לרוחו העיקשת, ולעמידתו האיתנה. בשנת 1943 קיבל את דרגת הפילדמרשל.

הנציב העליון בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1944 מונה לנציב עליון על ארץ ישראל ועבר הירדן. בתפקיד זה שימש כשנה, ועל אף שנאמר עליו שהוא אוהד את מטרת הציונות, לא הותיר גורט רושם של ממש בתפקיד זה, אותו עזב בשל מצב בריאות לקוי. בהמשקיף נכתב עליו שהוא היה נוח ליהודים מקודמו וייחסו לו את הרשות לגולי מאוריציוס לשוב לארץ ישראל[1].

מיוני עד ספטמבר 1945 שהה גורט בלונדון בגלל בריאותו הלקויה. הוא שב לארץ ישראל ב-26 בספטמבר[2], אולם לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. ב-2 בנובמבר 1945 הודיע שר המושבות בפרלמנט הבריטי על התפטרותו של גורט מטעמי בריאות. הועלו השערות לגבי סיבות ההתפטרות, כמו חילוקי דעות בינו לבין משרד המושבות[3]. גורט עזב את ארץ ישראל ב-5 בנובמבר 1945 והחליף אותו ג'ון שאו, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, עד הגעת מחליפו הקבוע[4] - אלן קנינגהם. במהרה נודע שאכן אובחן סרטן בגופו והוא נפטר בחודש מרץ 1946 בלונדון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מ. סוקר, אגרות מבירת הארץ, המשקיף, 11 בנובמבר 1945
  2. ^ לורד גורט חזר, דבר, 26 בספטמבר 1945
  3. ^ הנציב העליון התפטר, דבר, 4 בנובמבר 1945
  4. ^ אתמול עזב לורד גורט את הארץ, דבר, 6 בנובמבר 1945