ג'ון ליסט
ג'ון אמיל ליסט (באנגלית: John Emil List; 17 בספטמבר 1925 – 21 במרץ 2008) היה אמריקאי שרצח את כל משפחתו ב-9 בנובמבר 1971 ולאחר מכן נעלמו עקבותיו. לאחר שהוגדר "נמלט מהחוק" במשך 18 שנה, הוא נתפס ב-1 ביוני 1989 ונשפט למאסר עולם.
נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליסט נולד במישיגן והיה בן יחיד לאימו. הוא היה לותרני אדוק ואף לימד בבית ספר של יום ראשון. בזמן מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה שירת ליסט בצבא ארצות הברית אך לא זכה להשתתף בקרבות. לאחר שחרורו מהצבא, למד ליסט באוניברסיטת מישיגן וקיבל תואר במנהל עסקים ובחשבונאות. ב-1 בדצמבר 1951 הוא התחתן עם הלן טיילור, אישה גרושה בת 24, והחל לעבוד כרואה חשבון. לזוג נולדו שלושה ילדים והם רכשו אחוזה יוקרתית בניו ג'רזי בה התגוררו.
הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בנובמבר 1971, רצח ליסט את כל משפחתו: אמו, אלמה בת ה-84, את אשתו הלנה, בת 45 ואת שלושת ילדיו, פטרישה בת ה-16, ג'ון ג'וניור ופרדריק בני 15 ו-13 בהתאמה. תחילה רצח ליסט את אשתו שירדה למטבח על מנת לקחת דבר מה לאכול. לאחר שהתיישבה ליד השולחן, ירה ליסט כדור אחד בראשה. מיד לאחר מכן, הוא עלה לעליית הגג, מקום מגוריה של אמו, וירה בה כדור אחד שפגע בעינה. שתי הנשים מתו במקום.
ליסט נשאר בביתו וחיכה שילדיו יחזרו מבית הספר. פטרישה, בתו הבכורה, התקשרה לליסט ואמרה לו כי אינה חשה בטוב. ליסט הגיע עם רכבו ואסף אותה מוקדם מבית הספר. כאשר השניים הגיעו לביתם, נכנס ליסט ראשון לבית ומיד הסתתר מאחורי הדלת. כאשר פטרישה נכנסה זמן קצר אחריו, הוא ירה בה והרג אותה. פרדריק, בנו הצעיר, נרצח בשיטה זהה. הרצח של ג'ון ג'וניור, בנו הבכור מצד שני היה שונה. ג'וניור הפתיע את אביו כאשר חזר מוקדם מאימון כדורגל. כאשר הוא נכנס לבית הוא הבחין באביו מוציא אקדח ומכוון אותו לכיוונו. ג'וניור הצליח לתפוס את ידו ונאבק איתו ארוכות עד שלבסוף כדור אחד פגע בגבו. ליסט המשיך וירה 9 כדורים נוספים אל עבר בנו הבכור עד שזה מת. על מנת לא לעורר חשד מיידי, ליסט כתב מכתבים למכריו ולבתי הספר של ילדיו שבהם טען כי הוא לוקח את משפחתו לחופשה ועקב כך הם לא יהיו זמינים. הוא גם דאג לשלוח בקשה מראש לסניף הדואר המקומי להפסיק קבלת דברי דואר שנמענו לכתובת ביתו.
ליסט גרר את גופתם של ילדיו ושל אשתו לחדר הנשפים של האחוזה והכניס אותם לשקי שינה, את אמו הוא השאיר בעליית הגג. לאחר הרציחות, בקור רוח יוצא דופן, הכין לעצמו ארוחת ערב, ולאחריה הלך לישון באחד החדרים לא רחוק מגופות משפחתו. הוא התעורר עם עלות השחר ולאחר הכנות אחרונות, הוא שם מוזיקה חזקה, הדליק את כל האורות באחוזה, הפעיל את המיזוג על קור כדי להאט את התפוררות הגופות, ויצא החוצה. תוכניתו של ליסט הושלמה והוא החל במנוסה.
החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית פעלה כה טוב עד כי הרצח לא התגלה במשך חודש ימים. לבסוף אחד השכנים הבחין כי האורות באחוזתו של ליסט דולקים זה מספר ימים ללא הפסקה. חשדו עלה והוא הזעיק את המשטרה. השוטרים שהגיעו למקום הצליחו להיכנס לאחוזה שם נתגלתה להם הזוועה. בתוך 4 שקי שינה בחדר הנשפים נמצאה הלנה ושלושת ילדיה. בעליית הגג הם מצאו את אמו של ליסט מגולגלת בתוך שטיח. בחיפוש באחד החדרים נמצאו מספר מכתבי פרידה שאותם כתב ליסט למכריו. באחד המכתבים שמוענו לכומר שלו, הודה ליסט בביצוע הרציחות, ואף שיחזר באריכות ובפרטי פרטים את הפשע. עוד הוא כתב כי הוא התפלל למען נשמותיהם של קורבנותיו לאחר הרצח. בסוף המכתב הוסיף ליסט הערה בקור רוח מופגן שבה רשם: "האמא בעליית הגג, היא הייתה כבדה מדי מכדי להזיזה".
אחת השאלות הראשונות שהחוקרים שאלו את עצמם היא כיצד הרצח לא התגלה במשך חודש שלם. מהר מאוד התגלה כי אדם אחד חשד כבר בהתחלה כי משהו אינו כשורה, היה זה המורה לדרמה של פטרישה. התברר כי פטרישה סיפרה למורה כי היא מאמינה שאביה מתכנן לרצוח אותה ואת משפחתה, וכי אם הוא ישמע שהם נסעו לחופשה עליו לחשוד מיד. המורה ניסה לפנות למשטרה בנושא אך מכיוון שלא היו הוכחות מוצקות לכך שנעברה עבירה כלשהי המשטרה לא המשיכה לחקור את העניין. אנשים רבים אחרים הופיעו בפתח האחוזה במשך החודש שעבר לאחר הרצח, אך לאחר שלא קיבלו מענה הם עזבו את המקום.
מודעות מבוקש פורסמו באופן מיידי בין כל גורמי אכיפת החוק במדינה. החוקרים היו משוכנעים כי ליסט יסגיר את עצמו בתוך זמן קצר ואף הציבו מספר שוטרים סמויים בהלווית הקורבנות בתקווה כי ליסט יופיע, אך דבר זה לא קרה. החוקרים הצליחו לאתר את מכוניתו של ליסט שחנתה בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי, אך הם לא הצליחו לקבוע אם הוא עלה על אחת הטיסות או לא. ראיות רבות נאספו בזירת הרצח שעזרו לבסס את הראיות כנגד ליסט אך לא קידמו את החוקרים לאיתור מקום מסתורו.
החקירה עברה במהרה לידי ה-FBI שהחל במצוד אדם נרחב שהקיף את כל ארצות הברית. לאחר חקירה מאומצת שכללה בדיקה של מאות ראיות וכיווני חקירה שונים ללא הצלחה, החלה החקירה אט אט לדעוך. נראה היה כי ליסט הצליח לבצע את הפשע המושלם, ואנשים רבים החלו להאמין כי הוא לא יבוא על עונשו לעולם.
ב-30 באוגוסט 1972, כתשעה חודשים לאחר הרצח, הוצתה האחוזה היוקרתית שבה רצח ליסט את משפחתו ונשרפה כליל. זהות המצית לא נודעה מעולם.
חייו לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד ה-FBI עשה את מרב המאמצים לאיתורו, המציא ליסט לעצמו זהות חדשה, רוברט פ. קלארק והתיישב סמוך לעיר דנוור, קולורדו. עוד לפני כן הוציא מחשבונה של אימו כ-200 אלף דולר, סכום שעזר לו להתחיל בחייו החדשים. ככל שעבר הזמן והוא לא נתפס, החל ביטחונו של ליסט לגבור. הוא זייף מסמכים שעזרו לו לבסס את זהותו החדשה ופצח בחיים חדשים. הוא חזר לעבוד כרואה חשבון, קנה מכונית חדשה וב-1975 אף הצטרף לכנסייה המקומית. אט אט החל ליסט להתקדם בסולם החברתי ולהשתלב בחברה. למכריו החדשים סיפר, כאשר אלה התעניינו בעברו, כי אשתו נפטרה מסרטן. ב-1985 רוברט קלארק, הוא ג'ון ליסט, התחתן בפעם השנייה לאישה בשם דולרס מילר.
זמן קצר לאחר מכן, החל מזלו של ליסט להשתנות. הוא פוטר מעבודתו ובגילו המבוגר התקשה למצוא עבודה חדשה. נוסף לכך, סדקים ראשונים החלו להופיע בתרמיתו הכמעט מושלמת. שכנתו החדשה, וונדה פלנרי, קראה באחד הצהובונים כתבה על ליסט ועל פשעו. פלנרי הבחינה בסימני דמיון רבים בין האדם המתואר בכתבה לשכנה רוברט קלארק. שני הגברים היו בני אותו גיל, עבדו כרואי חשבון, נהגו להתלבש בצורה דומה, והיו מאוד אדוקים בדתם. בכתבה נאמר גם כי לליסט יש צלקת מאחורי אוזנו הימנית, פלנרי ידעה כי צלקת דומה יש גם לשכנה. פלנרי חלקה את חשדותיה עם מילר, אשתו של ליסט, אך זו התקשתה להאמין כי בעלה הוא רוצח מסוכן והתייחסה לטענותיה בביטול.
זמן קצר לאחר מכן ליסט מצא עבודה בעיר ריצ'מונד שבוירג'יניה והזוג עבר דירה אך חשדותיה של פלנרי כלפי ליסט לא דעכו.
המעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-18 שנה לאחר הרצח מספר חוקרים עדיין המשיכו במאמציהם לאתר את ליסט תוך שהם נחושים לא לתת לו לחמוק ממעשיו ללא עונש. חוקרים אלה לא בחלו באמצעים ואף ניסו לפנות למדיום בניסיון להביא לפריצת דרך בחקירה.
ניסיונות אלה לא הועילו אך פריצת הדרך הגיע בסופו של דבר בדמותה של תוכנית חדשה בשם America's Most Wanted (המבוקשים ביותר באמריקה). ב-1989 חוקרים מניו ג'רזי פנו למפיקי התוכנית בבקשה להקדיש את אחת מתוכניותיהם לליסט. התוכנית שעסקה ועודנה עוסקת (2010) בפרסום תמונותיהם ופשעם של פושעים בטלוויזיה הארצית, הייתה בעלת אחוזי צפייה גבוהים במיוחד, ונודעה כבר בתחילת דרכה כבעלת מוניטין גבוה בכל הקשור לסיוע בתפיסת פושעים נמלטים.
אחת הבעיות שעמדו בפני המפיקים של התוכנית הייתה הזמן הרב שעבר מאז ביצוע הפשע והעובדה כי לא ניתן היה להשיג תמונה עדכנית של הפושע, דבר שהתברר כחיוני בפתירת פשעים קודמים שהוצגו בתוכנית. לא היה ספק כי ליסט השתנה רבות לאחר קרוב ל-20 שנה, והמפיקים החליטו לשכור את שירותו של האומן הפלילי הנודע פרנק בנדר על מנת לנסות ולפסל פסל מעודכן של פניו של ליסט. בנדר ביצע מחקר מקיף שכלל גם התייעצות עם פסיכולוגים, שקבעו כי ליסט השמרני לא ישנה את מראהו רבות, ובחינת תמונותיהם של הוריו של ליסט על מנת לנסות ולחזות את מראהו. הפסל שנוצר התברר בסופו של דבר כדומה להפליא למראהו האמיתי של ליסט וגרף תגובות חיוביות מאנשי מקצוע מכל הקצוות. לאחר שהושלמו כל ההכנות התוכנית על ליסט הייתה מוכנה לשידור.
באופן אירוני למדי ליסט עצמו היה צופה קבוע של התוכנית, ואף עודד אחרים לצפות בה למרות שפעמים רבות תהה אם יבוא יום והוא יופיע בה בעצמו. יום זה אכן הגיע ב-21 במאי 1989 עם שידורה של התוכנית שכללה קטע בן 10 דקות על פשעו של ליסט, ונצפתה על ידי למעלה מ-22 מיליון איש. ליסט עצמו לא היה בביתו באותה העת ולא צפה בתוכנית. לא כך היה הדבר עם פלנרי שראתה את התוכנית והחליטה סופית ליצור קשר עם הרשויות. מלבד פלנרי למעלה מ-300 שיחות הגיעו למספר הטלפון אשר פורסם בתוכנית והביאו לפתיחת כיווני חקירה רבים.
בין כיווני החקירה הראשונים שהחוקרים בדקו היה זה של פלנרי. החוקרים הגיעו לביתו של רוברט פ. קלארק שם פגשו באשתו דולרס מילר שאמרה להם כי בעלה בעבודה. כאשר החוקרים הראו לה את תמונתו, ואת תיק החקירה של ליסט ותיחקרו אותה על עברו של בעלה החלה מילר למרר בבכי. מדבריה של מילר הבינו החוקרים כי בעלה מתאים באופן מלא לפרופיל של הרוצח המבוקש. החוקרים הגיעו במהרה למקום עבודתו של ליסט ועצרו אותו. ליסט לא נראה מופתע מהמעצר, המעיט בשאלות והכחיש בתוקף כי הוא ג'ון ליסט, אך טביעות אצבע שנלקחו ממנו אישרו סופית את זהותו. קרוב ל-20 שנה לאחר שרצח את כל משפחתו נעצר ג'ון ליסט והובא למשפט.
המשפט והמניע לרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפי שהתברר במהלך החקירה אחד המניעים העיקריים לרצח היה בעיות כלכליות שנבעו מחובות כספים רבים שליסט צבר בעקבות התשלומים הגבוהים על ביתו היקר, בעיה שהוחמרה לאחר שהוא איבד גם את מקום עבודתו. נוסף לזאת התגלו בעיות גם בתוך משפחתו כאשר ליסט גילה כי אשתו סובלת ממחלת העגבת שבה נדבקה מבעלה הראשון. גם ילדיו, כמו צעירים רבים אחרים בארצות הברית באותה תקופה, החלו למרוד באביהם ולחיות אורח חיים מתירני. העובדה כי אמו השתלטנית חיה יחד עם המשפחה באותו הבית רק הביא להחמרת המצב, שכן מריבות וויכוחים קולנים בינה לבין אשתו של ליסט היו שכיחים. כל הדברים הללו היו ככל הנראה בלתי נסבלים בשביל אדם בעל אישיות מעורערת כגון ליסט, שחי חיים שמרנים ביותר שנסבו בעיקר סביב הדת. ליסט, שהיה בעל צורך כפייתי להיות בשליטה, החל להרגיש כי חייו הולכים ומתפרקים לנגד עיניו.
מראיות שנמצאו בתוך הבית התברר כי ככל הנראה, בשלב מסוים, החליט ליסט כי הדרך היחידה להשתלט על חייו מחדש היא על ידי סתימת הגולל על חייו הישנים, וזאת על ידי רציחת משפחתו. הוא החל לחקור ולקרוא ספרים הנוגעים לדרכים שבהן ניתן לחמוק מרצח. מכריו סיפרו לחוקרים כי הם שמעו אותו מעיר מספר פעמים על כך שלאדם כמוהו יהיה קל מאוד לזייף את המסמכים הדרושים על מנת לקחת לעצמו זהות חדשה. לאחר מחקר מעמיק והכנות רבות, אסף ליסט את ילדיו ערב אחד ושאל אותם כיצד הם רוצים להיקבר כאשר ימותו. פטרישה החלה להבין ככל הנראה מה מתכנן אביהם, ונראה כי זו הסיבה לחשדות שהיא השמיעה באוזני המורה שלה לדרמה בדבר כך שאביה מתכנן לרצוח אותה. הראיות הרבות שנאספו במהלך החקירה לא הותירו מקום לספק כי ליסט ביצע את הרצח ביודעין ולאחר תכנון ממושך.
במשפט שנפתח, הציגה התביעה את ליסט כאדם קר רוח ומרושע שרצח את כל משפחתו רק בגלל שרצה לפצוח בחיים חדשים. ההגנה מצידה טענה כי ליסט סבל ועודנו סובל מבעיות נפשיות וכי לא היה מודע למעשיו. טענה זו לא שכנעה את המושבעים וב-12 באפריל 1990 הורשע ליסט בכל סעיפי כתב האישום ונידון לחמישה מאסרי עולם.
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליסט הועבר לכלא בניו ג'רזי שם העביר את שארית חייו. בריאיון שנתן מהכלא שנים אחדות לפני מותו אמר כי הוא רצח את בני משפחתו כי האמין שהם מדרדרים להרגלים רעים, וחשש כי עקב כך ימנע מהם מקום בגן עדן. סיבה נוספת לרצח, לטענתו, היו חובותיו שהיו כבדים מנשוא וגרמו לו להאמין כי משפחתו תסבול מעוני, דבר שהוא ביקש למנוע בכל מחיר. ליסט הוסיף ואמר שהוא בחר להרוג גם את אמו מכיוון שלא רצה שהיא תסבול לאחר שיתגלה לה מה הוא עשה.
ב-21 במרץ 2008 נפטר ליסט בכלאו בניו ג'רזי בעקבות סיבוכים של דלקת ריאות. בסופו של דבר הוא הביע חרטה מסוימת על מעשיו, בראיון לקוני צ'אנג בשנת 2002 אמר ש"הלוואי שמעולם לא הייתי עושה מה שעשיתי" ו"אני מתחרט על מעשיי ומתפלל למחילה מאז", כאשר נשאל למה בחר לרצוח את משפחתו במקום להתאבד ענה ליסט כי התאבדות היא חטא, ולכן אם היה עושה זאת היה נמנע ממנו מקום בגן עדן - שם קיווה להתאחד עם משפחתו.
די. בי. קופר וג'ון ליסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים ולפני תפיסתו של ליסט הועלה החשד כי הוא ודי. בי. קופר, חוטף מטוס שעקבותיו נעלמו, הם אותו אדם. קופר חטף את המטוס 15 ימים בלבד לאחר שליסט רצח את כל משפחתו. כמו כן, גילו, מאפייני פניו ומבנה גופו של ליסט דמו מאוד לאלה של קופר. חוקר ה-FBI הראשי של החטיפה, ראלף הימלסבך הצהיר כי ליסט הוא חשוד מרכזי בפרשה. קופר צנח מהמטוס עם 200 אלף דולר אותו סכום כסף שליסט הוציא מחשבונה של אמו מספר ימים לפני הרציחות. לאחר שנתפס ונעצר ב-1989, הכחיש ליסט בתוקף כי הוא קופר וה-FBI הגיע למסקנה כי הוא לא חשוד בחטיפת המטוס.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסדרה "הצופה" שברשת הזרמת המדיה נטפליקס מוצגת דמותו של ג'ון גראף שרצח את משפחתו. דמותו בוססה על ג'ון ליסט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון ליסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
