ג'ון פרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון פרום (באנגלית: John Frum) הוא דמות בדיונית ככל הנראה, המקושרת לכת המטען שנוסדה באי טאנה בוונואטו. לעיתים קרובות הוא מתואר כמלח אמריקני ממלחמת העולם השנייה, שאמור להביא עושר ושגשוג למאמינים אשר ילכו בדרכיו. אגדה אחת מתארת אותו כאדם קטן-קומה בעל קול גבוה ושיער לבן צרוב שמש, הלובש מעיל עם כפתורים מבריקים. דייוויד אטנבורו שביקר באי בשנות ה-50 מדווח על מפגש עם אחד המקומיים שענה לו לגבי תיאורו של ג'ון פרום: "הוא נראה כמוך, יש לו פנים לבנות, הוא איש גבוה". השוני בין שני התיאורים מתקבל על הדעת בסוג כזה של דת בהתהוות ואינו אמור להפתיע.

התפתחותה של הכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלב טקסי של כת המטען ג'ון פרום בוונואטו

הדת הסובבת סביב דמותו של אותו ג'ון פרום (כנראה שיבוש של John From America, ג'ון מאמריקה) הופיעה בשלהי שנות ה-30 כאשר ונואטו הייתה ידועה כאיי ההיברידים החדשים. התנועה המתהווה הושפעה רבות מפולחני הדת המסורתיים באזור מפרץ סולפור של האי טאנה, ובייחוד מהסגידה לקרפרמון, אלוהות המקושרת עם הר טוקוסמרה, ההר הגבוה בטאנה.

מנהיבי, אחד מילידי האי שנודע בכינויו "ג'ון פרום", החל מופיע בקרב תושבי המקום כשהוא לבוש בבגדים מערביים, ומבטיח לקהל שומעיו בתים, בגדים ומזון כשהוא מציג עצמו כהתגלמותו של קרפרמון אל ההר. ג'ון פרום פרס את משנתו הדתית והבטיח שחר של עידן חדש בו כל האנשים הלבנים כולל המסיונרים יאלצו לעזוב את האי, והמלנזים המקומיים יזכו בגישה לעושר החומרי ממנו נהנו הלבנים. על מנת שנבואה זו תתגשם על המאמינים לדחות את כל המאפיינים של החברה האירופאית (כסף, חינוך מערבי, נצרות ועבודה במפעלים הטאנזיים לייצור שמן קוקוס) ולחזור למנהגים המסורתיים הטאנזיים.

ב-1941 החלו חסידיו של ג'ון פרום להפטר מכל הכסף המזומן (המערבי) שברשותם על ידי בזבוז משולח רסן, נטשו את הכנסיות המיסיונריות, בתי הספר, הכפרים והמפעלים ועברו לחלקו הפנימי של האי על מנת להשתתף בטקס דתי של צומות וריקודים מסורתיים.

השלטונות האירופאים הקולוניאליים ניסו לדכא את התנועה, עצרו את מנהיבי, השפילו אותו פומבית ולבסוף הגלו אותו יחד עם מנהיגים אחרים של התנועה לאי אחר בארכיפלג. על אף זאת, התנועה צברה פופולריות רבה במהלך שנות ה-40 כאשר קרוב ל-300,000 חיילים אמריקאים הקימו בסיס באי בהביאם עמם כמויות גדולות של אספקה או "מטען".

בתום המלחמה לאחר עזיבתם של האמריקנים, חסידי הכת בנו מסלולי נחיתה סמליים (שכללו גם מטוסים מעץ ומגדלי פיקוח מבמבוק) - על מנת לעודד את שובם של המטוסים האמריקאיים נושאי ה"מטען". ב-1957, ייסד מנהיג הכת נקומהה את "צבא טאנה", ארגון לא אלים טקסי שארגן מצעדים כמו-צבאיים, בהם נצבעו פני המשתתפים בצבעים טקסיים, והם לבשו חולצות T לבנות עם הכיתוב T-A USA (צבא טאנה ארצות הברית). מצעד זה מוסיף להתקיים מדי שנה ב-15 בפברואר. הכת עדיין פעילה כיום. חסידיה מאמינים שג'ון פרום יחזור ב-15 בפברואר (השנה אינה ידועה) שמצוין בוונואטו כ"יום ג'ון פרום".

בסוף שנות ה-70, הביעו חסידי הכת את התנגדותם ליצירת מדינה מאוחדת עצמאית של ונואטו. הם מחו נגד ממשל מרכזי בשל חששם שיפעל לחיזוק ה"מודרניות" המערבית והנצרות על חשבון המסורת והמנהגים המקומיים. לחסידי ג'ון פרום יש כיום מפלגה פוליטית משלהם המונהגת על ידי סונג קספאי. ביום ג'ון פרום בפברואר 2007, חגגה התנועה יובל להיווסדה. צ'יף אייזק ואן ניקיאו, מנהיגה, צוטט ב-BBC בדברים שנאמרו לפני מספר שנים: "ג'ון פרום היה אלוהינו, ישו שלנו, והוא עתיד לשוב אלינו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון פרום בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ון_פרום&oldid=37484067"