ג'ון קמחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון קמחיאנגלית: Jon Kimche‏; 7 ביוני 19099 במרץ 1994) היה עיתונאי יהודי בריטי שסיקר את תקופת המאבק בבריטים בארץ ישראל ואת מלחמת העצמאות.

ג'ון קמחי נולד בשנת 1909 בשווייץ כבן למשפחה יהודית שהוציאה מקרבה מספר רבנים. בגיל 12 עבר עם הוריו להתגורר באנגליה. בצעירותו היה פעיל במפלגת הלייבור העצמאית – מפלגה סוציאליסטית קטנה שפרשה ממפלגת הלייבור הבריטית בתחילת שנות ה-30 ושמרה על קו עצמאי ושמאלי יותר ממפלגת האם.

בשנות השלושים התחבר עם ג'ורג' אורוול בפעילות משותפת להפצת ספרים. בשנת 1937, בעת מלחמת האזרחים הספרדית, ביקר בספרד, שם נפגש עם ג'ורג' אורוול. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה כתב מאמרים בענייני צבא בעיתון "איבנינג סטנדרד" (Evening Standard). בשנת 1942 נתמנה על ידי אניירין בוואן, איש מפלגת הלייבור לעורך שבועון השמאל "טריביון" (Tribune). בוואן היה העורך הרשמי, אך לא היה לו הזמן או הידע הטכני להיות העורך, והמצב בו קמחי, שהיה אזרח זר ותומך מפלגת הלייבור העצמאית, בניגוד לקו של העיתון שתמך במפלגת הלייבור, הוא העורך בפועל, תחת שמו של בוואן, התאים לצורכי העיתון והמעורבים בדבר.

בשנת 1945 הצטרף קמחי כעיתונאי לסוכנות הידיעות רויטרס. שנה לאחר מכן, ב-1946, פרש מרויטרס וחזר ל"טריביון". הוא שקע רובו ככולו במאבקו של היישוב בארץ ישראל, שהיה אז בשיאו. הוא פוטר מן ה"טריביון" לאחר שבדצמבר 1947 נטש את משרתו ויצא לאיסטנבול על מנת לנהל מגעים עם השלטונות הטורקיים שנועדו לאפשר לשתי ספינות מעפילים ועליהן אלפי מעפילים להפליג מבולגריה לארץ ישראל.

מאז ינואר 1945 כתב מאות מאמרים וכתבות ב"פלסטיין פוסט", שהיו כולם אוהדים ליישוב במאבקו. הוא המשיך לכתוב מאמרים בעיתון זה לאחר הקמת מדינת ישראל וגם לאחר שהעיתון החליף ב-1950 את שמו ל"ג'רוזלם פוסט".

את מקומו בתולדות היישוב קנה ג'ון קמחי לא רק בשל כתבותיו ומאמריו; לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד ב-22 ביולי 1946 הוציא מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל הגנרל אוולין יו בארקר חוזר לקציני הצבא הבריטי בארץ ישראל שסיווגו "מוגבל", בו כתב את דברי הנאצה הבאים נגד העם היהודי:

"אני איתן בדעתי שהם ייענשו וירגישו ברגשות הבוז והגועל שלנו להתנהגותם. בהתאם לכך החלטתי, כי מיום קבלת מכתבי זה תקבעו את כל מקומות השעשועים, בתי הקפה, המסעדות, החנויות והבתים הפרטיים של היהודים כמקומות שהם "מחוץ לתחום", האסורים בכניסה לכל חייל בריטי. לא יהיו קשרים עם יהודי. אני מבין כי אמצעים אלה יגרמו לקשיים לחיילים, אבל בטוחני שאם יוסברו להם נימוקינו יבינו חובתם ויענישו את היהודים בצורה שהיא השנואה על הגזע הזה יותר מאשר על כל גזע אחר, פגיעה בכיסיהם והפגנת רגשות התיעוב שלנו כלפיהם."

ג'ון קמחי הוא שהביא את דבר התבטאותו של בארקר לידיעת העולם, בהפיצו את החוזר לעיתונות העולמית, דבר שעורר שאילתות בפרלמנט הבריטי וביקורת בעיתונות הבריטית, עד שבארקר ביטל רשמית את ההוראה ב-9 באוגוסט 1946 וזמן לא רב לאחר מכן נאלץ לעזוב את הארץ לבלי שוב.

ג'ון קמחי היה הראשון שפרסם ב-7 בדצמבר 1947 כי 15 במאי 1948 נועד להיות מועד סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

בימי מלחמת העצמאות היה ג'ון קמחי בארץ וסיקר את כל ההתפתחויות הצבאיות והמדיניות. הוא היה ביקורתי ביחס לעמדת בריטניה נגד היישוב בימי המאבק וגילה עמדה תקיפה כלפי ערביי ארץ ישראל בימי מלחמת העצמאות. לאחר שביקר בנצרת באוגוסט 1948, שבועיים לאחר כיבושה, כתב בעיתון דבר:

"מדינות ערב ינצלו, מן הסתם, את ההזדמנות הראשונה להחריב את ישראל. עוד שנים רבות תצטרך ישראל לחיות על חרבה. התוכל ישראל להרשות לעצמה שישב בתוכה מיעוט ערבי גדול ?".

במשך 15 שנה מאז שנת 1952 היה ג'ון קמחי עורכו של הביטאון היהודי-בריטי "ג'ואיש אובזרבר" (Jewish Observer). הוא פוטר ממשרתו ב-10 במרץ 1967 לאחר שהפדרציה הציונית בבריטניה מצאה כי מאמריו ביקורתיים מדי כלפי מדינת ישראל.

עד מותו המשיך לכתוב בביטאונים שונים בבריטניה מאמרים בענייני ישראל והמזרח התיכון. ג'ון קמחי חיבר מספר ספרים על המזרח התיכון, ההעפלה ומלחמת העצמאות. שנים מהם ביחד עם אחיו דוד קמחי, שהיה לימים סגן ראש המוסד ומנכ"ל משרד החוץ.

ג'ון קמחי נפטר בשנת 1994.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבעת העמודים שהתמוטטו: המזרח התיכון, 1915-1950, הוצאת עם עובד, 1951.
  • דרכי סתר: נדידת עם בניגוד לחוק 1948-1938 (בשיתוף עם אחיו דוד קמחי), הוצאת ג'רוזלם פוסט, 1955.
  • משני עברי הגבעה: בריטניה ומלחמת הערבים בישראל (בשיתוף עם אחיו דוד קמחי), הוצאת דבר, 1961.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]